התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:57, 18 בספטמבר 2022

התרת נדרים הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר.

שיטת אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם^[1], או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל^[2], וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק^[3].

התרת החכם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד ירושלמי^[4] נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך", והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם^[5]. אדמו"ר הצמח צדק^[6] מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם הבית יוסף^[7]: "והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו". ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.

הפרת הבעל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר^[8], וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב^[9] סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא^[10]. ועוד, שהרי בשולחן ערוך^[11] נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא ראשונים.

מנהגי התרת נדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התרת נדרים - בערב ראש השנה, ובעשרה^[12].

ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב ראש השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.

[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] - כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי^[13].

אין אומרים "סדר נזיפה"^[14].

בטלית ותפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עורך את התרת הנדרים, אחר תפילת שחרית, בפני מנין מזקני החסידים ונכבדיהם, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין דרש"י.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשרי עם הרבי: התרת נדרים
תשרי עם הרבי 1 התוועדות קודש בכ"ט אלול, התרת נדרים והפ"נ כללי
גלריית תמונות של הרבי ממעמד התרת נדרים

הערות שוליים

↑ כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי בליקוטי שיחות חלק י"ג בדעת רש"י.
↑ כן היא שיטת הגאון רבי שמעון יהודה שקופ.
↑ מדברי אדמו"ר הצמח צדק משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי בליקוטי שיחות חלק י"ג סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.
↑ מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי הרשב"א שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו בברייתא (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).
↑ כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).
↑ בחידושיו על מסכת גיטין דף ל"ב.
↑ נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות להרמב"ןסימן רס"ב.
↑ מסכת נדרים דף ע"ז ע"ב.
↑ אבן העזר סימן ל"א.
↑ כמובא במסכת גיטין דף ל"ב ע"א.
↑ סימן רל"ד סל"ז.
↑ ספר המנהגים
↑ ספר המנהגים
↑ שם.

[1] כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי בליקוטי שיחות חלק י"ג בדעת רש"י.

[2] כן היא שיטת הגאון רבי שמעון יהודה שקופ.

[3] מדברי אדמו"ר הצמח צדק משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי בליקוטי שיחות חלק י"ג סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

[4] מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי הרשב"א שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו בברייתא (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).

[5] כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).

[6] בחידושיו על מסכת גיטין דף ל"ב.

[7] נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות להרמב"ןסימן רס"ב.

[8] מסכת נדרים דף ע"ז ע"ב.

[9] אבן העזר סימן ל"א.

[10] כמובא במסכת גיטין דף ל"ב ע"א.

[11] סימן רל"ד סל"ז.

[12] ספר המנהגים

[13] ספר המנהגים

[14] שם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''התרת נדרים''' הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר.
+[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] עורך התרת נדרים]]
+'''התרת נדרים''' הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים [[נדר]] שהאדם [[נדר]] ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן [[נדר]] יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר.
 ==שיטת אדמו"ר הצמח צדק==
-החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי אדמו"ר הצמח צדק משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}.
+החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערה|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערה|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}.
 ===התרת החכם===
-ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי הרשב"א שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו בברייתא (דע"ז ב') ס"ל ג"כ כן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך",
+ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי [[הרשב"א]] שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו ב[[ברייתא]] (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך",
-והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף ע"ד ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.
+והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה [[נדר]] מעולם{{הערה|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.
-ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והעגין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו
+ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערה|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו
 שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו}}. ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו
 והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא
 שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.
 ===הפרת הבעל===
-לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערת שוליים|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערת שוליים|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערת שוליים|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].
+לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערה|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערה|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערה|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].
 ==מנהגי התרת נדרים==
-התרת נדרים - בערב ראש־השנה, ובעשרה<ref>ס' המנהגים</ref>.
+התרת נדרים - בערב ראש השנה, ובעשרה{{הערה|ספר המנהגים}}.
-ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב ראש השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.
-[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] - כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי<ref>ספר המנהגים</ref>.
+ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב [[ראש השנה]] קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.
-אין אומרים "סדר נזיפה"<ref>שם.</ref>.
+[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] - כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי{{הערה|ספר המנהגים}}.
-===בטלית ותפילין===
+אין אומרים "סדר נזיפה"{{הערה|שם.}}.
-[[הרבי]] היה עורך את התרת הנדרים, אחר [[תפילת שחרית]], בפני מנין מזקני ה[[חסידים]] ונכבדיהם, כשהוא מעוטר ב[[טלית]] ו[[תפילין]] ד[[רש"י]].
-==קישורים חיצונים==
-* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2572 תשרי עם הרבי: התרת נדרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
-* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1212 תשרי עם הרבי 1] התוועדות קודש בכ"ט אלול, '''התרת נדרים''' והפ"נ כללי {{וידאו}} {{אינפו}}
+===ב[[טלית]] ותפילין===
+[[הרבי]]  עורך את התרת הנדרים, אחר [[תפילת שחרית]], בפני מנין מזקני ה[[חסידים]] ונכבדיהם, כשהוא מעוטר ב[[טלית]] ו[[תפילין]] ד[[רש"י]].
+==קישורים חיצוניים==
+* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2572 תשרי עם הרבי: התרת נדרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
+* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1212 תשרי עם הרבי 1] [[התוועדות]] קודש בכ"ט אלול, '''התרת נדרים''' והפ"נ כללי {{וידאו}} {{אינפו}}
+* '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/ גלריית תמונות של הרבי ממעמד התרת נדרים] {{תמונה}} {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{ראש השנה}}
-[[קטגוריה:ראש השנה]]
+[[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]

ראש השנה
הכנות לראש השנה	איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים
סדר החג והתפילות	תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך
עניני החג	בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר
ניגונים	רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו