חסידות סדיגורה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף חסידות סאדיגורה לשם חסידות סדיגורה: אם כבר) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות | '''חסידות סדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה{{הערה|מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה}} מרכז החסידות כיום הוא ב[[בני ברק]]{{הערה|לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק}}. | ||
== שושלת החסידות == | == שושלת החסידות == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג. | רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג. | ||
אחריו כיהן כאדמו"ר | אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו, רבי ישראל פרידמאן, מחבר הספר "אור ישראל". רבי ישראל נפטר בשנת תרס"ז{{הערה|אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה באיאן והחל את שושלת באיאן}}. | ||
=== הדור השלישי === | === הדור השלישי === | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) | אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) | ||
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר | בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר מסדיגורה אחריו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בלונדון. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. (ערך מורחב אודותיו: [[ישראל משה פרידמן|רבי ישראל משה פרידמאן]]). | ||
=== הדור השמיני === | === הדור השמיני === | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]]. | רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]]. | ||
למרות זאת החליטו הרבנית ושאר הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרה"צ [[מרדכי שלום יוסף]] האדמו"ר | למרות זאת החליטו הרבנית ושאר הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרה"צ [[מרדכי שלום יוסף]] האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, ובנו הרב [[אהרן דב בער]] לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון. | ||
עם כל זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]]. | עם כל זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]]. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
קשרי חב"ד-ליובאוויטש עם חסידות רוז'ין החל עוד בדורות הראשונים. רבי [[ישראל מרוז'ין]] היה בקשרי ידידות לאדמו"ר ה[[צמח צדק]]{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם}}{{הערה|שהי' מכנה אותו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה<ref>דרוש מקור</ref>}}, ובקשר זה המשיכו צאצאיו האדמו"רים. | קשרי חב"ד-ליובאוויטש עם חסידות רוז'ין החל עוד בדורות הראשונים. רבי [[ישראל מרוז'ין]] היה בקשרי ידידות לאדמו"ר ה[[צמח צדק]]{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם}}{{הערה|שהי' מכנה אותו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה<ref>דרוש מקור</ref>}}, ובקשר זה המשיכו צאצאיו האדמו"רים. | ||
האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן|אברהם יעקב]] בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ב[[יחידות]] אצל הרבי, ושוחח איתו ממושכות{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מהיחידות]}}. כמו כן הוא פעל רבות למען ה[[עשרת המבצעים|המבצעים]] של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח [[תפילין]] בכל יום{{הערה|ראה- [https://col.org.il/news/22124 האדמו"ר | האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן|אברהם יעקב]] בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ב[[יחידות]] אצל הרבי, ושוחח איתו ממושכות{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מהיחידות]}}. כמו כן הוא פעל רבות למען ה[[עשרת המבצעים|המבצעים]] של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח [[תפילין]] בכל יום{{הערה|ראה- [https://col.org.il/news/22124 האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"]}}. כמו כן האדמו"ר עזר רבות ל[[מרכז רבני אירופה החב"די]] {{הערה|[https://col.org.il/news/53705 תמונות מפגישת הרבנים עם האדמו"ר]}}. | ||
בנו רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה גם הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד [[חלוקת הדולרים]]. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו מ[[מפעל השליחות]] שהקים הרבי, ומ[[מסירות הנפש]] של ה[[שלוחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/69707 דוגמא לכך, ראה כאן]}}. | בנו רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה גם הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד [[חלוקת הדולרים]]. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו מ[[מפעל השליחות]] שהקים הרבי, ומ[[מסירות הנפש]] של ה[[שלוחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/69707 דוגמא לכך, ראה כאן]}}. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר | *[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}} | ||
*[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר | *[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה] {{חב"ד און ליין}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
גרסה מ־06:57, 1 ביולי 2022
חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מגזע רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה[1] מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק[2].
שושלת החסידות
הדור הראשון והשני
בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו.
לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.
אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו, רבי ישראל פרידמאן, מחבר הספר "אור ישראל". רבי ישראל נפטר בשנת תרס"ז[3].
הדור השלישי
אחר פטירתו כיהנו באדמו"רות בניו:
רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג,
רבי אברהם יעקב פרידמאן (השני), בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א[4],
רבי שלמה חיים פרידמאן[5], שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.
הדור הרביעי, החמישי והשישי
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: רבי אברהם יעקב פרידמאן)
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר מסדיגורה אחריו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בלונדון. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. (ערך מורחב אודותיו: רבי ישראל משה פרידמאן).
הדור השמיני
רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן.
למרות זאת החליטו הרבנית ושאר הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרה"צ מרדכי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, ובנו הרב אהרן דב בער לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון.
עם כל זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל.
קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש
במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד.
קשרי חב"ד-ליובאוויטש עם חסידות רוז'ין החל עוד בדורות הראשונים. רבי ישראל מרוז'ין היה בקשרי ידידות לאדמו"ר הצמח צדק[6][8], ובקשר זה המשיכו צאצאיו האדמו"רים.
האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ביחידות אצל הרבי, ושוחח איתו ממושכות[9]. כמו כן הוא פעל רבות למען ההמבצעים של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח תפילין בכל יום[10]. כמו כן האדמו"ר עזר רבות למרכז רבני אירופה החב"די [11].
בנו רבי ישראל משה היה גם הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד חלוקת הדולרים. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו ממפעל השליחות שהקים הרבי, וממסירות הנפש של השלוחים[12].
רבי ישראל משה פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.
בבנו ממשיך דרכו רבי יצחק יהושע העשיל כיבד בנוכחותו את סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א[13], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65
- משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה
- ↑ לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק
- ↑ אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה באיאן והחל את שושלת באיאן
- ↑ נטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים
- ↑ כונה "ר' שלמה'ניו"
- ↑ וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם
- ↑ דרוש מקור
- ↑ שהי' מכנה אותו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה[7]
- ↑ הקלטה מהיחידות
- ↑ ראה- האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"
- ↑ תמונות מפגישת הרבנים עם האדמו"ר
- ↑ דוגמא לכך, ראה כאן
- ↑ ראה: האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם