ליקוטי אמרים - פרק כ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "אהבה ויראה([,. ])" ב־"אהבה ויראה$1"
מ (החלפת טקסט – "ה' אחד" ב־"ה' אחד")
מ (החלפת טקסט – "אהבה ויראה([,. ])" ב־"אהבה ויראה$1")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ה''' מ[[ספר התניא]] מבאר שבכל עת בידו של [[יהודי]] להעביר את רוח שטות והשכחה מקרבו ולעורר אהבתו ל[[ה' אחד]] המסותרת בלבבו, ועל ידה לנצח את ה[[יצר הרע]].
'''פרק כ"ה - הדרך לעורר את האהבה המסותרת'''
 
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
פרק זה מסכם את שבעת הפרקים האחרונים{{הערה|פרקים י"ח עד כ"ה.}}, ולמעשה '''עיקר''' עבודת הבינוני{{הערה|שהיא עיקר התניא.}} מתבארת בפרק זה:
כדי לגבור על [[היצר הרע]] אין צורך לעורר בלב אהבת ה' ויראתו, ואפילו התבוננות עמוקה אינה נחוצה. מספיק רק '''להזכר''' באהבת [[ה' אחד]] המסותרת בלבו.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 7: שורה 16:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
העניינים שהתבארו בתניא מהתחלה ועד כאן הם:
# מהות הבינוני{{הערה|פרקים א'-י"ב.}}.
# הכללים המקדימים לעבודת ה'{{הערה|פרקים י"ג-ט"ו.}}: להכיר לדעת מהות עצמו, להאמין בכוחו להצליח ולדעת שדרושה יגיעה רבה.
# עבודת השם המתאימה רק ל"מי שדעתו יפה"{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז.}}: להתעמק בגדולת השם עד שההתבוננות תוליד בליבו רגש [[אהבה ויראה]].
# אופן העבודה העיקרי, השייך '''לכל אחד ממש'''{{הערה|פרק י"ח.}}: לעורר את האהבה הטבעית של נפשו האלוקית.
אך כדי להבין '''כיצד''' יכול כל אחד לעורר את האהבה המסותרת{{הערה|ולעשות זאת כל הזמן, ולא רק בשעת תורה ותפילה.}} הקדים הרבי כמה יסודות:
# התוכן של "אנוכי" הוא שאין שום מציאות מלבד הקב"ה, והתוכן של "לא יהיה לך" הוא שלא לכפור באמת הזו{{הערה|פרקים כ'-כ"ב.}}.
# התוכן הפנימי של '''כל''' מצוות עשה שווה לזה של "אנוכי", '''וכל''' איסור הוא עבירה על אותו עניין של "לא יהיה לך"{{הערה|פרקים כ"ג-כ"ד.}}.
# לולא "רוח השטות" הייתה האהבה המסותרת מתעוררת אצל כל יהודי, בכל עת שהיה מתעורר ברצון לעבירה (ומונעת זאת ממנו).
אחרי הקדמות אלו, ברורה הדרך כיצד קרוב מאד לשמור את כל התורה אפילו למי שדעתו קצרה:
כל פעם שבאה עבירה לידו יזכיר לעצמו, שעל עבודה זרה היה מוסר את נפשו - והרי בעבירה זו הוא נפרד מה' '''בדיוק''' כמו בעבודה זרה.


==צילום דפוס התניא==
וכשמתעצל במצווה יזכיר לעצמו, שעל ידי המצווה נדבק בה' בתכלית ביחוד נצחי.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[רוח שטות]]
*[[רוח שטות]]
*[[מסירות נפש#בעבודה|עבודת המסירות נפש]]
{{הערות שוליים}}


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]