בוריסוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''בוריסוב''' (ברוסית: '''Борисов''') היא עיר במחוז מינסק בבלארוס. משמשת כמרכז אז...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בוריסוב''' (ברוסית: '''Борисов''') היא עיר במחוז [[מינסק]] ב[[בלארוס]]. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת [[תש"ע]]. בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה. | '''בוריסוב''' (ברוסית: '''Борисов''') היא עיר במחוז [[מינסק]] ב[[בלארוס]]. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת [[תש"ע]]. בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב]] ובהמשך ר' [[שמואל ניסנוביץ]] ועוד. | כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב]] ובהמשך ר' [[שמואל ניסנוביץ]] ועוד. | ||
לאחר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו"ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר' [[זלמן זעזמער]]. | לאחר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו"ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר' [[זלמן זעזמער]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק''' עמ' 79.}}. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר' אלי' צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר"א]] ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק המפורסמים. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר' אלי' צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר"א]] ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק המפורסמים{{הערה|אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=272 בית רבי חלק ג'].}}. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}. | ||
מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ"ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}. ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב. | מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ"ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}. ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה העיר בוריסוב רובה ככולה מתפללים [[נוסח האר"י]]. היו בה עשרה בתי כנסת גדולים של נוסח אר"י, וכן כמה מניינים מפוזרים בעיר ושני בתי כנסת נוסח אשכנז. בעיר התגוררו עשירים גדולים מאנ"ש וכן עשירים מתפללים נוסח אשכנז. [[שו"ב]]ים היו חותנו של המשפיע ר' [[שאול דובער זיסלין]] וחותנו של ר' [[יעקב יצחק מינשקוביץ]] מ[[נעוועל]]. | |||
באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - '''זכרונות הרב יהודה חיטריק''' עמ' 15.}}. | |||
ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר "משברי ים"{{הערה|הספריה שבעזבונו נתרמה בשנת תשי"ב לאוצר הספרים שבישיבת תומכי תמימים בלוד. ראה ימי תמימים ח"ב עמ' 37.}} עד שנת [[תרע"ג]]. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ"ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות. | |||
ערב [[מלחמת העולם השניה]] יהודי בוריסוב מנו כ-10,000 נפש, כחמישית מתושבי העיר. הנאצים הגיעו לבוריסוב בחודש תמוז [[ה'תש"א]] ומיד הקימו גטו. ב-[[כ"ט בתשרי]] [[ה'תש"ב]] הם התחילו בחיסול הגטו ו-9,000 יהודים נרצחו בו. במקום קיימות אנדרטאות לזכר המאורעות. בעיר קיימת קהילה יהודית קטנה ובית הקברות היהודי עדיין פעיל. | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
גרסה אחרונה מ־05:40, 2 ביוני 2022
בוריסוב (ברוסית: Борисов) היא עיר במחוז מינסק בבלארוס. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת תש"ע. בעיר התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך "תחום המושב" וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי שמואל דובער ליפוב מבוריסוב ובהמשך ר' שמואל ניסנוביץ ועוד.
לאחר שאדמו"ר הצמח צדק קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו"ר הצמח צדק. את הערים מינסק ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר' זלמן זעזמער[1].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק במשך השתי שנים, תר"ד-תר"ה, הרחיב הרבי את הישיבה בליובאוויטש ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר' אלי' צבי, מיוצאי חלציו של הגר"א ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק המפורסמים[2]. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות[3].
מזמן לזמן היה אדמו"ר הצמח צדק עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ליחידות. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ"ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק[4]. בשו"ת צמח צדק מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כמורה צדק דבוריסוב.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב היתה העיר בוריסוב רובה ככולה מתפללים נוסח האר"י. היו בה עשרה בתי כנסת גדולים של נוסח אר"י, וכן כמה מניינים מפוזרים בעיר ושני בתי כנסת נוסח אשכנז. בעיר התגוררו עשירים גדולים מאנ"ש וכן עשירים מתפללים נוסח אשכנז. שו"בים היו חותנו של המשפיע ר' שאול דובער זיסלין וחותנו של ר' יעקב יצחק מינשקוביץ מנעוועל.
באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ביניהם הרב יהודה חיטריק[5].
ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר "משברי ים"[6] עד שנת תרע"ג. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת תרפ"ה. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב יעקב יהודה ריז'יק שהיה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ובהמשך בבית מדרש לרבנים בנעוועל. בכ"ד תשרי תרצ"ח נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.
ערב מלחמת העולם השניה יהודי בוריסוב מנו כ-10,000 נפש, כחמישית מתושבי העיר. הנאצים הגיעו לבוריסוב בחודש תמוז ה'תש"א ומיד הקימו גטו. ב-כ"ט בתשרי ה'תש"ב הם התחילו בחיסול הגטו ו-9,000 יהודים נרצחו בו. במקום קיימות אנדרטאות לזכר המאורעות. בעיר קיימת קהילה יהודית קטנה ובית הקברות היהודי עדיין פעיל.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק עמ' 79.
- ↑ אודותיו בבית רבי חלק ג'.
- ↑ הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח.
- ↑ פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - זכרונות הרב יהודה חיטריק עמ' 15.
- ↑ הספריה שבעזבונו נתרמה בשנת תשי"ב לאוצר הספרים שבישיבת תומכי תמימים בלוד. ראה ימי תמימים ח"ב עמ' 37.