קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
'''קלימוביץ'''' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערה|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.
'''קלימוביץ'''' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערה|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.


בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]], נין [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' [[משה שניאורי|משה]], בן אדמו"ר הזקן), שהיה [[שד"ר]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].
בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]], נין ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] , נכדו של ר' [[משה דוב פוזנר|משה דובער]], בן רב מרדכי), שהיה [[שד"ר]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].


כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.
כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.

גרסה מ־23:39, 12 באפריל 2022

קלימוביץ' (או באיות אידישאי קלימאוויטש), היא עיירה במחוז מוהילוב שברוסיה הלבנה (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר הייתה בקלימוביץ' קהילה חב"דית תוססת.

העיירה קלימוביץ' אינה גדולה, עד למלחמת העולם השנייה לא גרו בה יותר מ-10 אלף אנשים. כיום גרים בה כ-17 אלף איש.

היסטוריה

קלימוביץ' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת אדמו"ר הזקן כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' אבא השמח (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' יצחק שאול מקלימוביץ' ור' שאול לייב[1].

בימי אדמו"ר המהר"ש, הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' מרדכי (חיים) פבזנר, נין ר' מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן , נכדו של ר' משה דובער, בן רב מרדכי), שהיה שד"ר בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' שמריהו פלדמן.

כשייסד אדמו"ר הרש"ב את תומכי תמימים ליובאוויטש, נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'המניחים' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים תרנ"ט - תרס"א (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'הנחות'. בשנת תרע"ג הוא מונה למשפיע בישיבה והיה ידוע בצדקתו ובעבודת ה' שלו.

בתי המדרש

וכך מתאר יליד העירה ר' יצחק מרדכי פבזנר את בית המדרש של העירה.

בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו.

בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו.

ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא.

בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש.

היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפילות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים.

מצבה על היהודים נרצחי קלימוביץ בשואה.
קבר אחים של היהודים שנרצחו בשואה בקלימוביץ.

בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה.

בשואה, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והם הרגו את תושביה היהודים. העיירה שוחררה מהנאצים בשנת תש"ג (1943).

ב-תשמ"ו (1986) נפגעה העיירה כתוצאה מאסון צ'רנוביל.

חסידים מקלימוביץ'

קישורים חיצוניים

ניגוני קלימוביץ'

לשמיעה: מפי הרבי קובץ שמע, אוצר ניגוני חב"ד 5 קובץ שמע
  • ניגון 'הנני מביא אותם' - ניגון שמחה (ניגון של"ג בספר הניגונים). בשנת הקהל הורה הרבי להוסיף לו את המילים "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, בם עיור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה"[2].
לשמיעה: מפי שמריהו פלדמן קובץ שמע, מקהלת ילדי השלוחים קובץ וידאו, מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)) קובץ שמע
לשמיעה: מפי ר' שמריהו פלדמן קובץ שמע


עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

הערות שוליים

  1. ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות הרבי.
  2. ירמיה לא, ז. פסוק זה הורה הרבי להוסיף לפסוקי "אתה הראת" בשמחת תורה של שנת הקהל.