הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר ליבר קלר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר ליבר קלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבר קלר]]
+
[[קובץ:מאיר ליבער קעלער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבער קעלער]]
הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[כ"ו חשון]] [[תרע"ה]]-[[ל' שבט]] [[תשס"ד]]) עבד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כ[[מזכיר]].
+
הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[ט״ו מרחשון]] [[תרע"ה]]-[[ל' שבט]] [[תשס"ד]]) עבד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כ[[מזכיר]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
=== משפחתו ===
 
=== משפחתו ===
אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מיעלץ). ה[[נישואין]] התקיימו בעיר מיעלץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).
+
אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגאליציא לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מעליץ). ה[[נישואין]] התקיימו בעיר מעליץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).
  
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קלר לאדמו"ר ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא ה[[עיירה]] אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...  
+
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קעלער לאדמו"ר הרה״ק הרב יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא ה[[עיירה]] אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...  
  
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי.  
+
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם: אליעזר. בהמשך נולדו להם (בגאליציא)עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרה״ק הרב צבי הירש בנו של הרה״ק הרב ברוך מגארליץ.
  
בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[כ"ו בחשוון]] [[תרע"ה]] נולד בנם מאיר ליבר.  
+
בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ט״ו בחשוון]] [[תרע"ה]] נולד בנם מאיר ליבער.  
  
 
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי ===
 
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי ===
אביו ר' יהודה קלר נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]]. באחד הימים סיפר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו ([[הרבי]]). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד כמזכיר הראשון של הרבי.
+
אביו ר' יהודה קעלער נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] עם זוגתו הרבנית ל[[ארצות הברית]], שם התגוררו באופן זמני בהקאבינעט (היכן שכ״ק אדמו״ר הריי״צ אמר כמה מאמרי חסידות בשנת תש״א). כבתוך כמה חדשים עברו להדירה בפינת פרעזידענט וניו יארק. מנהל ישיבת אחי תמימים ב770, הרב[[שניאור זלמן גוראריה]] סח לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר ב״איסט סייד״ במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו ([[הרבי]]). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קעלער, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד בתור המזכיר של הרבי (במרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל).
  
בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים.
+
הוא עבד ב"חצי משרה". בהתחלה היו שעות עבודתו מהשעה חמש עד השעה תשע בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, נקבעו שעות העבודה מהשעה שלש בצהרים עד השעה שבע בערב. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה שבע, הקפיד הרבי שיעזוב את העבודה בדיוק בשעה שבע, ואפילו לא שניה אחת יותר מאוחר, אפילו אם הוא עסוק באותה
 +
שעה באמצע הקלדת מכתב, משפט או תיבה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים את העבודה ביום ההוא.
  
במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. משם עזב לעבודתו כמלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואסטער, שם עבד שנים רבות.
+
במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. בסוף תש״ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש״ה נתמנה למלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואוסטער, שם עבד במשך השנים תש״ה-תש״ט.
  
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[תניא]] שהרבי עודד וחיזק{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] [[תשי"ב]] ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'.
+
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[תניא]] בוויליאמסבורג, הרבי עודד וחיזק{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] [[תשי"ב]] ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'.
  
ר' מאיר ליבר היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.  
+
ר' מאיר ליבער היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.  
  
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}.
+
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ובעשור הרביעי למאה השמינית עמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}.
  
 
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.
 
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.

גרסה מ־16:39, 9 בפברואר 2022

קובץ:מאיר ליבער קעלער.jpg
הרב מאיר ליבער קעלער

הרב מאיר ליבר קלר (ט״ו מרחשון תרע"ה-ל' שבט תשס"ד) עבד במשרדי המרכז לעניני חינוך בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כמזכיר.

תולדות חיים

משפחתו

אביו נולד בחודש שבט תרכ"ח בגאליציא לאביו ר' זאב וואלף, ובט"ו אלול תרנ"א נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת תרל"א בעיר מעליץ). הנישואין התקיימו בעיר מעליץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).

לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קעלער לאדמו"ר הרה״ק הרב יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מצאנז), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא העיירה אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...

זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת תרנ"ה, נולד להם בנם בכורם: אליעזר. בהמשך נולדו להם (בגאליציא)עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרה״ק הרב צבי הירש בנו של הרה״ק הרב ברוך מגארליץ.

בשנת תרס"ט נסעה מרת חנה לארצות הברית לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. בחודש חשון תער"ב הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת עדר"ת, קודם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הגיע בעלה ר' יהודה. בט״ו בחשוון תרע"ה נולד בנם מאיר ליבער.

בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי

אביו ר' יהודה קעלער נפטר בכ"ו סיון תש"א. כעבור יומיים, בכ"ח סיון תש"א הגיע הרבי עם זוגתו הרבנית לארצות הברית, שם התגוררו באופן זמני בהקאבינעט (היכן שכ״ק אדמו״ר הריי״צ אמר כמה מאמרי חסידות בשנת תש״א). כבתוך כמה חדשים עברו להדירה בפינת פרעזידענט וניו יארק. מנהל ישיבת אחי תמימים ב770, הרבשניאור זלמן גוראריה סח לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר ב״איסט סייד״ במנהטן) שלאדמו"ר הריי"צ דרוש מזכיר עבור חתנו (הרבי). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קעלער, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד בתור המזכיר של הרבי (במרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל).

הוא עבד ב"חצי משרה". בהתחלה היו שעות עבודתו מהשעה חמש עד השעה תשע בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, נקבעו שעות העבודה מהשעה שלש בצהרים עד השעה שבע בערב. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה שבע, הקפיד הרבי שיעזוב את העבודה בדיוק בשעה שבע, ואפילו לא שניה אחת יותר מאוחר, אפילו אם הוא עסוק באותה שעה באמצע הקלדת מכתב, משפט או תיבה. בראיון לשבועון בית משיח[1] סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים את העבודה ביום ההוא.

במשך כשנתיים, בשנים תש"ב-תש"ג, עבד אצל הרבי. בסוף תש״ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש״ה נתמנה למלמד בחדר אחי תמימים בוואוסטער, שם עבד במשך השנים תש״ה-תש״ט.

גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם חב"ד, ואף ארגן - בעקבות ספר תניא שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא בוויליאמסבורג, הרבי עודד וחיזק[2]. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ההתוועדות הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר 'לחיים'.

ר' מאיר ליבער היה ממייסדי החברא קדישא וביקור חולים בורו פארק, ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.

בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ובעשור הרביעי למאה השמינית עמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת תשל"ז, התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות[3].

בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.

ביום ראשון פרשת תרומה א' דראש חודש אדר ה'תשס"ד נפטר בבית הרפואה על שם הרמב"ם בשכונת בורו פארק.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. א. אברהם, "המזכיר הראשון של הרבי" - שבועון בית משיח, גליון ערב ראש השנה שנת תשנ"ו.
  2. במכתבים אליו מיום ח' טבת תשי"ב, י' אייר תשי"ב וכ"ב כסלו תשי"ד.
  3. המאור שנה כט חוברת ב'.