אברהם חנוך גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
ב[[כ' אדר]] [[תשע"ה]] נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
ב[[כ' אדר]] [[תשע"ה]] נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.


בשנת [[תשפ"ב]] [[ה' טבת]] נדפס הספר "אוצרות" הכולל סיפורים, פנינים, הוראות והדרכות מ[[הרבי]] אודותיו מתוך ארכיונו הפרטי בעריכת הרב [[זושא וולף]].
בשנת [[תשפ"ב]] [[ה' טבת]] נדפס הספר "אוצרות" הכולל סיפורים, פנינים, הוראות והדרכות מ[[הרבי]] אודותיו מתוך ארכיונו הפרטי בעריכת נכדיו.


== בקירוב יהודים ==
== בקירוב יהודים ==

גרסה מ־20:36, 18 בינואר 2022

הרב חנוך גליצנשטיין

הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (תרפ"ט - כ' אדר תשע"ה) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים. תרגם ליקט והוציא לאור עשרות ספרים בעולמה של חסידות חב"ד.

תולדות חיים

הרב גליצנשטיין מקבל את פניהם של המבקרים בדוכן הספרים של קה"ת כפר חב"ד ביריד שבוע הספר העברי (תש"ל)

נולד בשנת תרפ"ט בירושלים לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו של הרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק.

למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו עם בתו של החסיד ר' אברהם פאריז שימש מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.

בכ' בכסלו תש"י (1950) קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ[1] בו כותב הרבי על חשיבות הסדר במוסד, הרבי הדגיש כי "הסדר הנכון בעבודת המוסד הוא אחד היסודות של קיומו והצלחתו . . ושמירת הסדר במוסד תלוי הרבה מאוד בעבודתו הרצינית של המזכיר". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' שבט תש"י, הסתלק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשכ"ג ירש את תפקידו של אביו בניהול ישיבת תורת אמת בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך בית חנה בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.

ביו"ד שבט הגדול (תש"ל) נסע לרבי כזוכה בגורל, וזכה לקירובים מיוחדים.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת בית דין רבני חב"ד שימש בתפקיד מזכיר בית הדין.

בכ' אדר תשע"ה נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

בשנת תשפ"ב ה' טבת נדפס הספר "אוצרות" הכולל סיפורים, פנינים, הוראות והדרכות מהרבי אודותיו מתוך ארכיונו הפרטי בעריכת נכדיו.

בקירוב יהודים

בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר אליעזר שטיינמן.

ספרות

נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים[2], חלקם כתב בעצמו, חלקם תרגם, וחלקם ליקוטים בנושאים שונים.

גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת ספר התולדות, ובה חמישה-עשר כרכים.

במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללה"ק, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.

בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה אוצר סיפורי חב"ד שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.

ספריו

שער הספר

ליקוטים

תרגומים

משפחתו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יז אגרת ו'תשנה.
  2. ראה בהמשך בפיסקה "ספריו".
  3. ‏סקירה על הספר: שבוע לה' טבת האוצר נחשף: ארכיון ר' חנוך גליצנשטיין