הבדלים בין גרסאות בדף "תכנון המשפחה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה והשלמה)
שורה 1: שורה 1:
−
תכנון ילודה
+
'''תכנון המשפחה'''{{הערה|מכונה לעיתים עם '''תכנון הילודה'''. מקור הביטוי מאנגלית: family planning.}} הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה לפי היכולת הכלכלית והריגשית של ההורים. מבחינה הלכתית ישנו הבדל גדול בין סוגי ההתערבות השונים וחומרתן, כאשר חלק מהפעולות אסורות לחלוטין, וחלקן מותרות בדיעבד בהתייעצות עם רב.
−
תכנון משפחה
 
−
מכון פוע"ה
 
−
שפרה ופועה
 
  
−
כתבות של סימה אשכנזי בכפ"ח
+
בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור שומר התורה והמצוות הקוראות להורים 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, הנובעות לעיתים מחוסר [[אמונה]], ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.
−
חוברת של סגל?
 
  
 +
הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם '[[שפרה ופועה]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
  
 +
==רקע==
 
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].
 
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].
  
−
==מקורה==
 
 
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
 
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
  
−
== גדר המצווה ==
+
מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד של "פרו ורבו", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשר.
  
−
ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור [[בן נח]], גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.
+
המינימום של חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
  
−
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,{{הערה|1=יבמות סא, ב.}} אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.{{הערה|1=יבמות סב, ב.}}
+
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה". [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}.
  
−
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה". [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}
+
התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}.
  
−
בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך.
+
==תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי==
 +
בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].}}.
  
 +
כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשה, או באמצעות התקן פיזי המונע את קליטת ההריון{{הערה|בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעל, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של 'הוצאת זרע לבטלה'.}} כרוך הדבר כרוך במספר בעיות:
 +
#ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.
 +
#גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלה.
 +
 +
כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך{{הערה|במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובת, כיון שקיימו את עיקר החיוב מהתורה, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעה.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא על שתיית 'כוס של עיקרין' על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריון, לאחר ניתוח לדוגמא), ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזי, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות).}}, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתית.}}.
 +
 +
==בהיבט האמוני==
 
===חשיבות המצווה==
 
===חשיבות המצווה==
−
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].
+
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.
  
−
השאלה הראשונה ששואלים בבית דין מעלה. הרבי דייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}.
+
ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.
  
−
הבאת משיח{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.
+
בעלי התוספות כתבו {{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.
  
−
===בתורת הסוד===
+
היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.
−
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.
 
  
−
==עידוד הילודה==
+
הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.
−
בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.
 
  
−
בדורנו שמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}.
+
ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.
  
−
“יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי ללדת ילדים. התורה מצווה ‘פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה’, ולכן עד שלא קיים את המצווה כפשוטה (באופן של ‘כבשוה’) הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי ‘שולחן ערוך’ וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמיתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה יגיע… בוודאי שאין לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות כי בודאי הקב”ה יכול לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם כולו!”
 
  
−
הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיה הברכה{{הערה|י"Z סיון תש"מ.}}.
+
=== קירוב ה[[גאולה]] ===
 +
במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|1=יבמות סב, א.}}.
  
−
ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדשיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}.
+
זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.
  
−
יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}
+
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|1=שם.}}.
  
−
יש לעשות זאת בשמחה{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
+
===בתורת הסוד===
 +
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}.
  
−
אדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}.
+
==עידוד הילודה==
 +
בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.
  
−
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
+
הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
  
−
תכנון המשפחה
+
===מענה לטענות===
−
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
+
ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}.
−
שלשלת היחס תש"מ, "יוצא בקריאה על דבר הענין דפריה ורביה ומרעיש נגד תכנון המשפחה וכו'".
 
−
בא, מוצאי י' שבט תש"ל, חנ"ט 135
 
−
בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ
 
−
"מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".
 
  
−
=== קירוב ה[[גאולה]] ===
+
הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה{{הערה|י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".}}.
  
−
במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף".{{הערה|1=יבמות סב, א.}}
+
===הוראות והדרכות===
 +
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
  
−
זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.
+
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
  
−
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".{{הערה|1=שם.}}
+
===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===
 +
[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpics.a7.org/?file=20130102171127.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 76: שורה 79:
 
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
 
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
 
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
 
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
 +
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
  
 
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==
−
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' (346)]
+
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' (346)]
−
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
+
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר], מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
 
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
 
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מצוות}}
 
{{מצוות}}
−
[[:קטגוריה:מצוות]][[:קטגוריה:חתונה]]
+
[[קטגוריה:מצוות]]
−
[[:קטגוריה:חסידות]]
+
[[קטגוריה:חתונה]]

גרסה מ־10:21, 22 בדצמבר 2021

תכנון המשפחה[1] הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה לפי היכולת הכלכלית והריגשית של ההורים. מבחינה הלכתית ישנו הבדל גדול בין סוגי ההתערבות השונים וחומרתן, כאשר חלק מהפעולות אסורות לחלוטין, וחלקן מותרות בדיעבד בהתייעצות עם רב.

בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור שומר התורה והמצוות הקוראות להורים 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, הנובעות לעיתים מחוסר אמונה, ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם 'שפרה ופועה' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

רקע

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

— ספר בראשית פרק א פסוק כח

מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד של "פרו ורבו", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשר.

המינימום של חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו[2].

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם[3] מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[4].

התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו[5].

תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי

בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש[6], והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא[7], ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום[8].

כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשה, או באמצעות התקן פיזי המונע את קליטת ההריון[9] כרוך הדבר כרוך במספר בעיות:

  1. ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.
  2. גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלה.

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך[10] להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון[11], וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי[12].

בהיבט האמוני

=חשיבות המצווה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.

ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"[13].

בעלי התוספות כתבו [14], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני[15] כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה[16].

הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף[17], והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[18], ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו[19].

בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש[20].


קירוב הגאולה

במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"[21].

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[22].

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"[23].

בתורת הסוד

אדמו"ר הצמח צדק[24] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה[25].

עידוד הילודה

בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"[26].

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם[27], ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה[28], ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה[29].

מענה לטענות

ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות[30], ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד[31].

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לשלום בית בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה[32].

הוראות והדרכות

הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא[33].

כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."[34].

רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, יצאו בחורף של שנת תשע"ג בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"[35].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
  • מבצע לא תרצח, מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
  • הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22  •  הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15
  • להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
  • הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896  •  חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
  • לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ↑ מכונה לעיתים עם תכנון הילודה. מקור הביטוי מאנגלית: family planning.
  2. ↑ יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".
  3. ↑ ולהעיר מסוטה ד, ב.
  4. ↑ שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  5. ↑ מסכת ברכות דף י'.
  6. ↑ הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.
  7. ↑ מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.
  8. ↑ [puah.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].
  9. ↑ בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעל, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של 'הוצאת זרע לבטלה'.
  10. ↑ במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובת, כיון שקיימו את עיקר החיוב מהתורה, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעה.
  11. ↑ בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא על שתיית 'כוס של עיקרין' על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריון, לאחר ניתוח לדוגמא), ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזי, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות).
  12. ↑ אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתית.
  13. ↑ שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).
  14. ↑ מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.
  15. ↑ במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.
  16. ↑ רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.
  17. ↑ שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
  18. ↑ משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
  19. ↑ שיחת י' שבט תש"ל.
  20. ↑ ירושלמי כתובות ה, ז.
  21. ↑ יבמות סב, א.
  22. ↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
  23. ↑ שם.
  24. ↑ אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
  25. ↑ וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.
  26. ↑ סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
  27. ↑ שבת פרשת נשא תש"מ.
  28. ↑ משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.
  29. ↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  30. ↑ שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.
  31. ↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.
  32. ↑ י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".
  33. ↑ שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  34. ↑ סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.
  35. ↑ [forumpics.a7.org/?file=20130102171127.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תכנון_המשפחה&oldid=511379"