משתמש:שלום/מלאכת חורש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף מלאכת חורש לשם משתמש:שלום/מלאכת חורש בלי להשאיר הפניה: הערך אינו עוסק במלאכת חורש אלא בחרישה בכלל (למעט שורה אחת), ומועתק ללא עריכה) |
(אין הבדלים)
|
גרסה אחרונה מ־20:56, 21 ביולי 2021
מלאכת חורש היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הכנת השדה לקראת הזריעה.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה[1].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו שבזריעת הגרעין בארץ הגשמי צריך מתחלה לחרוש את הארץ היטב בכדי לרפות את הארץ, כי "חרישה מרפי ארעא", ובאם לאו יאבד הגרעין בארץ לגמרי, כמו כן קודם הזריעה של נשמות ישראל בבחינת ועשה טוב בקיום כל המצות מעשיות צריך להיות מקודם לכן בחינת סור מרע שהוא בחינת חרישה לנפש הבהמית, להפך את כל המדות רעות, ולבטל את כל הרצונות אשר לא לה' המה, ולא יהיה לו רצון אחר כלל - כי אם לה' בלבד להיות לב נשבר ונדכה. ואז יכולים להמשיך אחר כך בבחינת ועשה טוב גילוי אור אין סוף ברוך הוא למטה שהוא בחינת צמיחה בתוספת וריבוי שנעשה על ידי בחינת הזריעה של נשמות ישראל במצות מעשיות שעושים למטה[2].
עבודת הביטוש הקודמת לעבודת התשובה היא עבודת זיכוך הנפש הבהמית וביטושה עד שיתגלה בה האור האלוקי[3].