ליקוטי אמרים - פרק ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־13:39, 12 במאי 2021

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)

לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף עבודת הבינוני (פרקים י"ג-כ"ה), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.

כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)

עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"
(פרקים א' - ל"ד)

עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה
(פרקים ל"ה - נ"ג)

הבינוני
פרקים א' - י"ב

עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה

עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד

דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'

אהבת השם
פרקים מ"א - נ'

מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג

עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה

יסודות העבודה -
שלוש ההכנות ההכרחיות
פרקים י"ג - ט"ו

הדרך הארוכה - מוח שליט על הלב
פרקים ט"ז - י"ז

הדרך הקצרה - קרוב מאוד לכל יהודי
פרקים י"ח - כ"ה

היה בעיניך כרשע
פרק י"ג

תקווה ובטחון בהצלחה
פרק י"ד

העיקר היגיעה ולא התוצאה
פרק ט"ו

שני הכללים הגדולים
פרק ט"ז

קרוב לכל אחד
פרק י"ז

האהבה המסותרת
פרקים י"ח - י"ט

אחדות ה' ו(להבדיל) עבודה זרה
פרקים כ' - כ"ב

גילוי האהבה המסותרת
פרקים כ"ג - כ"ה

שורשה וירושתה לכל ישראל
פרק י"ח

ענינה ופעולתה
פרק י"ט

אחדות ה'
פרקים כ' - כ"א

עבודה זרה
פרק כ"ב

אין לעולמות ערך וחשיבות
פרק כ'

אין לעולמות מציאות
פרק כ"א

דביקות בה' על ידי תורה ומצוות
פרק כ"ג

הפירוד מאלוקות על ידי עבירות
פרק כ"ד

גילוי האהבה ע"י התבוננות בדביקות ופירוד מאלוקות
פרק כ"ה

פרק ט"ו - חובה לדעת שצריך להתייגע

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכנה השלישית והאחרונה לפני תחילת ביאור העבודה עצמה^[1] היא לדעת שצריך להתייגע. אדם שיודע מראש את גודל המאמץ הנדרש לא יתיאש באמצע הדרך.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק טו

פרק טו ובזה יובן מה שנאמר "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" שההפרש בין עובד אלהים לצדיק הוא שעובד הוא לשון הוה שהוא באמצע העבודה שהיא המלחמה עם היצר הרע להתגבר עליו ולגרשו מהעיר קטנה שלא יתלבש באברי הגוף שהוא באמת עבודה ועמל גדול להלחם בו תמיד והיינו הבינוני. אבל הצדיק נקרא עבד ה' בשם התואר כמו שם חכם או מלך שכבר נעשה חכם או מלך כך זה כבר עבד וגמר לגמרי עבודת המלחמה עם הרע עד כי ויגרשהו וילך לו ולבו חלל בקרבו. ובבינוני יש גם כן שתי מדרגות עובד אלהים ואשר לא עבדו ואף על פי כן אינו רשע כי לא עבר מימיו שום עבירה קלה וגם קיים כל המצות שאפשר לו לקיימן ותלמוד תורה כנגד כולם ולא פסיק פומיה מגירסא אלא שאינו עושה שום מלחמה עם היצר לנצחו על ידי אור ה' המאיר על נפש האלהית שבמוח השליט על הלב כנ"ל מפני שאין יצרו עומד לנגדו כלל לבטלו מתורתו ועבודתו ואין צריך ללחום עמו כלל כגון שהוא מתמיד בלמודו בטבעו מתולדתו על ידי תגבורת המרה שחורה וכן אין לו מלחמה מתאות נשים מפני שהוא מצונן בטבעו וכן בשאר תענוגי עולם הזה הוא מחוסר הרגש הנאה בטבעו ולכן אין צריך להתבונן כל כך בגדולת ה' להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו להשמר שלא לעבור על מצות לא תעשה ואהבת ה' בלבו לדבקה בו בקיום המצות ותלמוד תורה כנגד כולן אלא די לו באהבה מסותרת אשר בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמו ולכן אינו נקרא עובד כלל כי אהבה זו המסותרת אינה פעולתו ועבודתו כלל אלא היא ירושתנו מאבותינו לכלל ישראל וכמו שכתב לקמן. וכן אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שהרגיל עצמו ללמוד בהתמדה גדולה ונעשה ההרגל לו טבע שני די לו באהבה מסותרת זו אלא אם כן רוצה ללמוד יותר מרגילותו ובזה יובן מה שנאמר בגמרא דעובד אלהים היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד ולא עבדו היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד והיינו משום שבימיהם היה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם בגמרא משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שהוא יותר מרגילותם. ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן ועולה על גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא עובד אלהים מפני שכדי לשנות טבע הרגילות צריך לעורר את האהבה לה' על ידי שמתבונן בגדולת ה' במוחו לשלוט על הטבע שבחלל השמאלי המלא דם הנפש הבהמית שמהקליפה שממנה הוא הטבע וזו היא עבודה תמה לבינוני. או לעורר את האהבה המסותרת שבלבו למשול על ידה על הטבע שבחלל השמאלי שזו נקרא גם כן עבודה להלחם עם הטבע והיצר על ידי שמעורר האהבה המסותרת בלבו מה שאין כן כשאין לו מלחמה כלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו כלל:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבינוני לא נמדד כלל בהצלחתו לנצח את היצר^[2]. יתר על כן, אפילו אם בפועל הצליח לכבוש את היצר (ואינו נכשל בעבירה לעולם) אבל הדבר לא עלה לו במאמץ ויגיעה^[3] אינו נקרא כלל עובד אלוקים.

הנדרש מבינוני הוא יגיעה, ועבורו זו היא שלימות עבודתו, וידיעת דבר זה מכשירה את האדם להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו בעבודה עצמה.

צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק י"ד

פרקי לקוטי אמרים

הבא:
פרק ט"ז

↑ מתחיל מפרק הבא, ונמשך עד פרק כה
↑ רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים
↑ אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו

[1] מתחיל מפרק הבא, ונמשך עד פרק כה

[2] רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים

[3] אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
 {{תניא}}
-'''פרק ט"ו''' של ספר ה[[תניא]] מבאר את שני המדרגות שיש ב[[בינוני]]: עובד אלוקים ואשר לא עבדו. עובד אלוקים הוא שעושה יותר מכפי רגילותו, ואשר לא עבדו, הוא שעושה כפי רגילותו.
+'''פרק ט"ו - חובה לדעת שצריך להתייגע'''
 ==מבוא לפרק==
+ההכנה השלישית והאחרונה לפני תחילת ביאור העבודה עצמה{{הערה|מתחיל מפרק הבא, ונמשך עד פרק כה}} היא לדעת שצריך להתייגע. אדם שיודע מראש את גודל המאמץ הנדרש לא יתיאש באמצע הדרך.
-{{פרק תניא|פרק=ט"ו|טקסט הפרק="ובזה יובן מה שנאמר "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" שההפרש בין עובד אלהים ל[[צדיק]] הוא שעובד הוא לשון הוה שהוא באמצע העבודה שהיא המלחמה עם היצר הרע להתגבר עליו ולגרשו מה[[עיר קטנה]] שלא יתלבש באברי הגוף שהוא באמת עבודה ועמל גדול להלחם בו תמיד והיינו ה[[בינוני]]. אבל הצדיק נקרא עבד ה' בשם התואר כמו שם חכם או מלך שכבר נעשה חכם או מלך כך זה כבר עבד וגמר לגמרי עבודת המלחמה עם הרע עד כי ויגרשהו וילך לו ולבו חלל בקרבו. וב[[בינוני]] יש גם כן שתי מדרגות עובד אלהים ואשר לא עבדו ואף על פי כן אינו רשע כי לא עבר מימיו שום עבירה קלה וגם קיים כל המצות שאפשר לו לקיימן ותלמוד תורה כנגד כולם ולא פסיק פומיה מגירסא אלא שאינו עושה שום מלחמה עם היצר לנצחו על ידי אור ה' המאיר על [[נפש האלהית]] שבמוח השליט על הלב כנ"ל מפני שאין יצרו עומד לנגדו כלל לבטלו מתורתו ועבודתו ואין צריך ללחום עמו כלל כגון שהוא מתמיד בלמודו בטבעו מתולדתו על ידי תגבורת המרה שחורה וכן אין לו מלחמה מתאות נשים מפני שהוא מצונן בטבעו וכן בשאר תענוגי עולם הזה הוא מחוסר הרגש הנאה בטבעו ולכן אין צריך להתבונן כל כך ב[[גדולת ה']] להוליד מבינתו רוח דעת ו[[יראת ה']] במוחו להשמר שלא לעבור על מצות לא תעשה ו[[אהבת ה']] בלבו לדבקה בו בקיום המצות ותלמוד תורה כנגד כולן אלא די לו ב[[אהבה מסותרת]] אשר בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמו ולכן אינו נקרא עובד כלל כי אהבה זו המסותרת אינה פעולתו ועבודתו כלל אלא היא ירושתנו מאבותינו לכלל ישראל וכמ"ש לקמן. וכן אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שהרגיל עצמו ללמוד בהתמדה גדולה ונעשה ההרגל לו טבע שני די לו ב[[אהבה מסותרת]] זו אלא אם כן רוצה ללמוד יותר מרגילותו ובזה יובן מה שנאמר בגמרא דעובד אלהים היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד ולא עבדו היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד והיינו משום שבימיהם היה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם בגמרא משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שהוא יותר מרגילותם. ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן ועולה על גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא עובד אלהים מפני שכדי לשנות טבע הרגילות צריך לעורר את האהבה לה' על ידי שמתבונן ב[[גדולת ה']] במוחו לשלוט על הטבע שב[[חלל השמאלי]] המלא דם ה[[נפש הבהמית]] שמה[[קליפה]] שממנה הוא הטבע וזו היא עבודה תמה ל[[בינוני]]. או לעורר את האהבה המסותרת שבלבו למשול על ידה על הטבע שבחלל השמאלי שזו נקרא גם כן עבודה להלחם עם הטבע והיצר על ידי שמעורר האהבה המסותרת בלבו מה שאין כן כשאין לו מלחמה כלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו כלל:"}}
+==גוף הפרק==
+{{פרק תניא|פרק=טו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}}}}
 ==סיכום הפרק==
+הבינוני לא נמדד כלל בהצלחתו לנצח את היצר{{הערה|רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים}}. יתר על כן, אפילו אם בפועל הצליח לכבוש את היצר (ואינו נכשל בעבירה לעולם) אבל הדבר לא עלה לו במאמץ ויגיעה{{הערה|אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו}} אינו נקרא כלל עובד אלוקים.
+הנדרש מבינוני הוא יגיעה, ועבורו '''זו''' היא שלימות עבודתו, וידיעת דבר זה מכשירה את האדם להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו בעבודה עצמה.
 ==צילום דפוס התניא==
+<gallery widths="150px" heights="220px">
+קובץ:פרק טו חלק א.jpg|עמוד 1
+קובץ:פרק טו חלק ב.png|עמוד 2
+קובץ:פרק טו חלק ג.png|עמוד 3
+</gallery>
 ==מושגים יסודיים בפרק==
-{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]