חסידות רחמסטריווקא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו; | בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו; | ||
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[ | *רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. | ||
::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע ב[[בחירות לכנסת]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]]. | ::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע ב[[בחירות לכנסת]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]]. | ||
גרסה מ־16:46, 13 בינואר 2021
חסידות רחמסטריבקא הינה חסידות בת של חסידות צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת תר"פ, כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מהכותל.
- בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:
- כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום.[1]
בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר בכ' כסלו תשמ"ב), עמד בקשר מכתבים עם הרבי[2], כן היה מודיע לו על שמחות שערך,[3]. נפטר בכ' כסלו תשמ"ב.
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
- רבי ישראל מרדכי טברסקי הוכתר כאדמו"ר בארץ ישראל. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' סיון תרפ"ט. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש בירושלים, הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת תנש"א שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב סיון תשס"ד. בנו הקטן ר' נחמן יוסף טברסקי הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה קראון הייטס וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב.
- לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מחסידות סטמר, ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע בבחירות לכנסת אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף ממדינת ישראל.
- אחיו רבי חי יצחק טברסקי נולד בשנת תרפ"ז בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד בישיבת עץ חיים של רבי איסר זלמן מלצר ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, בבורו פארק, מונסי, וליקווד.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |