|
|
| (18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה|}}
| | ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנו.{{הערה|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]]. |
| {{שבת}}
| |
| '''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.<REF>[[ביצה]] יז א.</REF> | |
| | |
| ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפלות השבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]]. | |
| | |
| תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].
| |
| | |
| '''?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| | |
| שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| |
| | |
| כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| |
| | |
| הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| |
| | |
| ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| |
| | |
| לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| |
| | |
| קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| |
|
| |
|
| זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| | תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]]. |
|
| |
|
| שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| | == שתי בחינות תענוג == |
|
| |
|
| '''== שתי בחינות ==
| | ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף". |
|
| |
|
| ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
| | הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}. |
|
| |
|
| הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג"ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'. | | הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג. |
|
| |
|
| הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
| | == תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה == |
| | ===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה=== |
| | שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת [[ארבע מאות עלמין דכיסופין|ת' עלמין דכסופין]] המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא. |
| | ===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה=== |
| | למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}} |
|
| |
|
| == תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה == | | ==קישורים חיצוניים== |
| | *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=527 נשמה יתירה בשבת]''' שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] |
| | *'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=243&article=2212 מהי נשמה יתירה?]''' {{חבד בישראל}} |
| | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}} |
|
| |
|
| שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי [[לימוד התורה]], מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב.
| |
|
| |
| ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע"י ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF>
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | {{שבת}} |
| [[קטגוריה:שבת]] | | [[קטגוריה:שבת]] |
