אגרת הקודש - סימן ז': הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | אגרת הקודש ז' - '''אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
אגרת זו מבארת את משמעות המילים '''חלק וגורל''' בעבודת ה' - איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?{{ש}} | |||
* האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו '''לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם'''.{{ש}} | |||
* לגבי סידור אגרת זו '''באמצע''' האגרות המדברות במעלת '''הצדקה''' אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ג'|אגה"ק ג']].}}, וגם חיים מאושרים ברוחניות{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ד'|אגה"ק ד']].}} וגם מקיימת את כל העולם{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ה'|אגה"ק ה']].}} ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ו'|אגה"ק ו']]}}, מובן ופשוט שהוא מכריז מיד '''אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!''' | |||
==גוף | |||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת ז'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ז'}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת ז'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ז'}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום האגרת== | ||
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}} | |||
* '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה - הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות), | |||
* '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין-ספור הלכות הנמשכות ע"י אין-ספור נשמות. | |||
'''המשכת''' החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה.{{ש}}{{ש}} | |||
:על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל": | |||
==מושגים יסודיים | * '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות. | ||
* '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין - זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}. | |||
==מושגים יסודיים== | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4696/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | *[https://abc770.org/article_node_4696/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה מ־20:50, 5 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו
מבוא
אגרת זו מבארת את משמעות המילים חלק וגורל בעבודת ה' - איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?
- האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
- לגבי סידור אגרת זו באמצע האגרות המדברות במעלת הצדקה אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות[1], וגם חיים מאושרים ברוחניות[2] וגם מקיימת את כל העולם[3] ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל[4], מובן ופשוט שהוא מכריז מיד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!
גוף האגרת
| אגרת ז' |
|---|
| ז אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו כו' ה' מנת חלקי וכוסי וגו'. חבלים נפלו לי וגו'. להבין לשון חלקנו וגורלנו, צריך לבאר היטב לשון השגור במארז"ל אין לו חלק באלהי ישראל, כי הגם דלכאורה לא שייך לשון חלק כלל באלקות יתברך שאינו מתחלק לחלקים ח"ו. אך הענין כמו שכתוב ביעקב ויקרא לו אל אלהי ישראל פירוש כי הנה באמת הקדוש ברוך הוא כשמו כן הוא, כי אף דאיהו ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים מרום המעלות עד מתחת לארץ הלזו החומרית כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא אני ממש דהיינו מהותו ועצמותו כביכול ולא כבודו לבד אף על פי כן הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים ואינו נתפס כלל בתוכם ח"ו כתפיסת נשמת האדם בגופו על דרך משל כמו שכתוב במקום אחר באריכות. ולזאת לא היו יכולים לקבל חיותם ממהותו ועצמותו לבדו כביכול רק התפשטות החיות אשר הקב"ה מחיה עליונים ותחתונים הוא על דרך משל כמו הארה מאירה משמו יתברך שהוא ושמו אחד וכמו שכתוב כי נשגב שמו לבדו, רק זיוו והודו על ארץ ושמים וגו'. והארה זו מתלבשת ממש בעליונים ותחתונים להחיותם ונתפסת בתוכם על ידי ממוצעים רבים וצמצומים רבים ועצומים בהשתלשלות המדרגות דרך עלה ועלול וכו'. והנה הארה זו אף שלמעלה היא מאירה ומתפשטת בבחינת בלי גבול ותכלית להחיות עולמות נעלמים לאין קץ ותכלית כמו שכתוב באדרא רבא אף על פי כן ברדתה למטה על ידי צמצומים רבים להחיות הנבראים והיצורים והנעשים היא נחלקת דרך כלל למספר תרי"ג כנגד תרי"ג מצות התורה שהן הן תרי"ג מיני המשכות הארה זו מאור אין סוף ברוך הוא להאיר לנשמת האדם הכלולה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים אשר בעבורה הוא עיקר תכלית ירידת והמשכת הארה זו למטה לכל הנבראים והיצורים והנעשים שתכלית כולן הוא האדם כנודע:
והנה מספר זה הוא בדרך כלל. אבל בדרך פרט הנה כל מצוה ומצוה מתחלקת לפרטים רבים לאין קץ ותכלית, והן הן גופי הלכות פרטיות שבכל מצוה שאין להם מספר כמו שכתוב ששים המה מלכות הן ס' מסכתות כו' ועלמות אין מספר הן ההלכות כו' שהן המשכת רצון העליון כו', וכן הוא ממש בנשמת האדם כי הנה כל הנשמות שבעולם היו כלולות באדם הראשון, ודרך כלל היתה נשמתו נחלקת למספר תרי"ג רמ"ח אברים ושס"ה גידים אך דרך פרט נחלקת לניצוצות אין מספר שהן נשמות כל ישראל מימות האבות והשבטים עד ביאת המשיח, ועד בכלל שיקוים אז מה שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר מרוב. והנה שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון, שתיקן חטא אדם הראשון והיתה נשמתו גם כן כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם, והיה מרכבה לתורה שלמעלה שנקרא בשם אדם כמו שכתוב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וכו', וכמו שכתוב וזאת לפנים בישראל כו' אין זאת אלא תורה כו' שהיתה כלולה ומלובשת בנשמת ישראל סבא הכלולה מכל הנשמות וזהו ויקרא לו אל אלקי ישראל. אל לשון המשכת ההארה מאור אין סוף ברוך הוא מההעלם אל הגילוי להאיר בבחינת גילוי בנשמתו, וכמו שכתוב אל ה' ויאר לנו, ואחריו כל ישרי לב העוסקים בתורה ובמצות מאיר אור ה' אין סוף ברוך הוא בבחינת גילוי בנשמתם, וזמן גילוי זה ביתר שאת ויתר עז ההארה במוחם ולבם הוא בשעת התפלה, כמו שכתבתי במקום אחר. והנה אף שגילוי זה על ידי עסק התורה והמצות הוא שוה לכל נפש מישראל בדרך כלל כי תורה אחת ומשפט א' לכולנו אף על פי כן בדרך פרט אין כל הנפשות או הרוחות והנשמות שוות בענין זה לפי עת וזמן גלגולם ובואם בעולם הזה, וכמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי א"ל בציצית כו' וכן אין כל הדורות שוין כי כמו שאברי האדם כל אבר יש לו פעולה פרטית ומיוחדת העין לראות והאזן לשמוע כך בכל מצוה מאיר אור פרטי ומיוחד מאור אין סוף ברוך הוא ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מכל מקום לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצות. וזהו שאמר במאי הוי זהיר טפי, טפי דייקא. והנה יתרון האור הזה הפרטי לנשמות פרטיות אינו בבחינת טעם ודעת מושג אלא למעלה מבחינת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו יתברך ודוגמתו למטה הוא בחינת הגורל ממש: |
סיכום האגרת
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:
- בכללות נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה - הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
- ובפרטות היא נחלקת לאין-ספור הלכות הנמשכות ע"י אין-ספור נשמות.
המשכת החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל גילוי ההמשכה הוא בשעת התפילה.
- על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
- חלק העבודה הכללית של שמירת תורה ומצוות.
- גורל היא עבודתו הפרטית של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי אצלי עבודה זו[5] הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת[6].
מושגים יסודיים
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף.
| הקודם: פרק ו' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ח' |