אגרת הקודש - סימן ח'
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגה"ק ו' נמשלה הצדקה ל"זריעה"[1], אבל לכאורה המשל לא מובן[2] - כיצד מגרעין צומח עץ? הלא אין בגרעין מאומה מהצומח ממנו[3]?
אגרת זו משלימה את החסר, ומבארת נקודה זו הן במשל והן בנמשל.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת ח' |
|---|
| ח זורע צדקות מצמיח ישועות. הנה מה שכתוב לשון זריעה במצות הצדקה וכמו שכתוב בפסוק זרעו לכם לצדקה כו'. יובן על פי מה שאמרו רז"ל רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך פירוש כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפילתו כל חד לפום שיעורא דיליה הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו כו' כלומר שאור ה' אין סוף ברוך הוא המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחינת גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית', והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזוה"ק בשמותם למקומותם בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנסת הגדולה, הנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה על יראי ה' וחושבי שמו החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה וכמו שכתוב וה' יגיה חשכי והנה ירידת הארה זו למטה לעולם הזה נקראת בשם חסד ה' המכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך כו':
והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי באתערותא דלתתא, שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כי אם להשפיע לו חיי העולם הבא לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עולם הזה, אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [נוסח אחר: אין סוף ברוך הוא] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה, שהוא בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עולם הבא, כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים כו' וכמו שכתבתי במקום אחר באריכות, דעולם הבא אינו אלא זיו והארה וכו': אך הענין הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ וכח הצומח שבארץ עצמה [נוסח אחר: עצמו] הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים ועל ידי זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת וכן פירות הרבה על אילן אחד, וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע, וכן כהאי גוונא בפירות הארץ הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכהאי גוונא, והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות. והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת מין נוקבין בכתבי האריז"ל: וככה ממש על דרך משל כל מעשה הצדקה שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת מין נוקבין לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזהר ושכינה בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של הקב"ה ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד, ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחינת גילוי רב ועצום בשעת התפלה על כל פנים, כי אף שלגדולתו אין חקר עד דכולא קמיה כלא חשיבי הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'. וזהו שכתוב זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דעל ידי שהאדם חנון ורחום וצדיק צדקות אהב, גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא וזה נקרא בשם ישועה כד אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא השכינה וכנסת ישראל שנקראת כן על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים ובפרט מן הפרט כשזורעין בארץ הקדושה התחתונה המכוונת כנגדה ממש שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים כי זה שער השמים מה שאין כן בחוץ לארץ, ודי למבין: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצדקה שלפני התפילה פועלת שבשעת התפילה תתגלה לאדם הארה עצומה[4], וצריך להבין: כנגד חיי העולם הזה (בכסף הצדקה קונה העני את חייו) היה צריך לתת חיי העולם הבא (כבגן עדן, זיו והארה בלבד) - ולא שיאיר לו אור אין סוף?
- ויובן על על פי משל מזריעה: בגרעין הנזרע אין גזע ואין ענפים, לא עלים ולא פירות - ובהכרח שמקור העץ אינו הגרעין אלא הכח (המצמיח) שבארץ: הגרעין עצמו לא צומח ולא מצמיח. זריעת הגרעין רק מעוררת את כח הצומח הרוחני שבארץ - והוא לבדו המצמיח את העץ.
- והנמשל: הצדקה נזרעת ב"ארץ העליונה"[5], ומעוררת את "כח הצומח" האלקי - שהוא המצמיח לאדם אהבה בתענוגים[6].
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף
| הקודם: פרק ז' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ט' |
הערות שוליים
- ↑ כמו שמגרעין צומחת כמות ואיכות שלא בערכו, כך עבור צדקה מקבלים דבר שלא בערך - אהבה בתענוגים.
- ↑ ופשוט שאם המשל אינו מובן - כל שכן שהנמשל אינו מובן עד הסוף.
- ↑ בגרעין אין לא גזע ולא ענפים, לא עלים ולא פירות.
- ↑ שאפילו העולמות העליונים מתבטלים בפניה.
- ↑ כנסת ישראל, שורש נשמות ישראל, מלכות דאצילות.
- ↑ שהיא הארה עצומה, שלמעלה מכוחו, למעלה מכללות העולמות ולא בערך עבודתו כלל.