ליקוטי אמרים - פרק ל"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל"ה''' | '''פרק ל"ה - מעלת המצוות המעשיות''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בפרק זה | בפרק זה מניח הרבי את היסוד לעבודת המעשה, והוא, שלהתאחד עם אלוקות אפשר '''רק''' על ידי קיום מצוות (ולא על ידי אהבה, יראה ודביקות): | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 8: | שורה 15: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בתחילת הפרק מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את המעלה שבקיום המצוות לעומת כוונת המצוות{{הערה|רגש של אהבת ה' ויראתו.}}: השראת השכינה נמשכת במצוות מעשיות '''דווקא''' (ולא על ידי עבודת הלב). | |||
ובהמשכו מבואר, שבהשראת שכינה זו יש שלוש מעלות נוספות: | |||
:# מכיוון ש'''במעשה''' המצווה אין הבדל בין צדיק לבינוני - בשעת קיום מצווה שורה השכינה על הבינונים בדיוק כמו על הצדיקים. | |||
:# השראה זו היא גם על נפש הבהמית{{הערה|שלא כתורה, המשרה שכינה רק על נפש האלוקית.}}. | |||
:#בשעת קיום מצווה נמצאת '''הנפש הבהמית''' בגלות{{הערה|דהיינו, המצב הרגיל אצל הבינוני הוא שהנפש האלוקית נמצאת בגלות אצל הנפש הבהמית, אך בשעת קיום מצווה מעשית "מתהפכים היוצרות" והנפש הבהמית היא זו שנמצאת בגלות אצל הנפש האלוקית.}}, והשכינה שורה על כל גוף האדם. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]] | *[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ו|פרק ל"ו]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ו|פרק ל"ו]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:29, 28 באוקטובר 2020
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל"ה - מעלת המצוות המעשיות
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק זה מניח הרבי את היסוד לעבודת המעשה, והוא, שלהתאחד עם אלוקות אפשר רק על ידי קיום מצוות (ולא על ידי אהבה, יראה ודביקות):
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק לה | ||
|---|---|---|
פרק לה והנה לתוספת ביאור תיבת "לעשותו" וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם לעולם הזה להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה וסטרא אחרא מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המוח כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל ואם כן למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק "החכם עיניו בראשו" וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל. והנה ביאור משל זה שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן לפתילה מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם אפילו הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים אף על פי כן אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. מה שאין כן המצות ומעשים טובים שהן רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא מקור החיים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ברוך הוא וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל מה שאין כן המצות שהן פנימית רצונו יתברך ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו יתברך והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו יתברך ואור אין סוף ברוך הוא באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. ואם כן זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא על ידי קיום המצות שהן רצונו וחכמתו יתברך ממש בלי שום הסתר פנים*
|
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המעלה שבקיום המצוות לעומת כוונת המצוות[1]: השראת השכינה נמשכת במצוות מעשיות דווקא (ולא על ידי עבודת הלב).
ובהמשכו מבואר, שבהשראת שכינה זו יש שלוש מעלות נוספות:
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| הקודם: פרק ל"ד |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ל"ו |