צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים") |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}. | בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}. | ||
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר | בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}. | ||
ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערה|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערה|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ||
גרסה מ־08:24, 6 בספטמבר 2020
צ'שניק (באידיש: טשאסניק[1], ברוסית: Чáшники באנגלית: Chashniki) היא עיירה במחוז ויטבסק בבלארוס, בה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד.
תולדות העיירה
העיירה ממוקמת במחוז ויטבסק שבבלרוס, ליד הנהר אולה, 3 קילומטר מתחנת הרכבת בעיר וורקא, הנוסעת בין הערים ליעפלי ואורשה, 95 קילומטר דרומית מערבית מויטבסק, 190 קילומטר מעיר הבירה מינסק, בתשע"ה חיו בה 8,900 תושבים.
לאחר חלוקת פולין השניה בשנת 1793 (תקנ"ג) הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. בשנת תקע"ב במלחמת נפוליון התחולל בעיר קרב בין הצבא הצרפתי בפיקוד מרשל ויקטור והצבא הרוסי.
רוב תושבי העיירה היו יהודים. במפקד התושבים בשנת תרנ"ז (1897) נמנו 3487 יהודים שעסקו במסחר ומלאכה. במהלך השואה בקיץ תש"א נכבשה צשניק על ידי הנאצים ימח שמם שהוציאו את יהודי העיירה להורג.
חסידי צשניק
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"[2].
בתקופה שרבי מנחם מענדל מויטבסק היה בהורודוק, היה רבי שלמה מקארלין מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז ויטבסק ובתוכם בישנקוביץ, צאשניק וליעפלי. באסיפת תלמידי המגיד ממעזריטש שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק לארץ ישראל (באדר תקל"ז) חילקו את המדינות, ומדינת ליטא ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם[3].
ידוע שאדמו"ר הזקן ביקר עם בנו אדמו"ר האמצעי בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר מאמר חסידות בשבת מברכים אדר[4], ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק".
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על תקנות ליאזנא משנת תקנ"ה[5], ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד בי"ט כסלו תקנ"ט[6].ר' שלמה מצאשניק
בצשניק היו חסידי סטרשלה מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר[7], השוחט ר' שלמה מדובראוונא[8], היו שנסעו לצדיק רבי ישראל דב בער מווילעדניק[9], והיו גם חסידי צ'רנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי אדמו"ר הצמח צדק והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.
באגרות אדמו"ר האמצעי מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק[10], ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה[11].
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי.
מחסידי הצמח צדק ידועים:
- ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על המדרש רבה שנותר בכתב יד[12].
- המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש[13].
- ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח)[14].
- ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט.
חלק מהתמימים בליובאוויטש היו מקבלים את הקמח לאפיית המצה שמורה מצשניק[15].
רבני העיירה
בתקופת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע.
לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים.
באותה תקופה היה המגיד מישרים ומורה צדק הרב שבתי בן רבי אהרן, חיבר את הספרים "בתים לבריחים" (תקס"ב) ו"תשבי יבשר" (תקע"ט).[16] נפטר בשנת תקצ"ב.
בשנת תרס"ה התמנה לרב ר' שלמה זלמן זיסל בן הרב צבי שיינעש (נכדו של הרב אברהם שיינעש חתנו של אדמו"ר הזקן).[17]
בשנת תרע"ג נתמנה הרב בנימין מנחם שוורצמן לכהן כרב העיירה, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ב.
הערות שוליים
- ↑ נכתב גם: צאשניק, צאסניק, טשאשניק, טאשסניק.
- ↑ ממכתב ד' תשרי תשכ"ג.
- ↑ משיחת אדמו"ר הריי"צ חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.
- ↑ ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.
- ↑ יומן אדמו"ר הריי"צ כ' אייר תרנ"ו, לקוטי דיבורים ליקוט ל.
- ↑ בית רבי א, עמ' עז.
- ↑ בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.
- ↑ ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות.. הערות 4, 87.
- ↑ רשימת הרבי חורף תרצ"ה סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.
- ↑ אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג
- ↑ ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.
- ↑ יומן אדמו"ר הריי"צ כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.
- ↑ כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז
- ↑ ליובאוויטש וחייליה ע' 55.
- ↑ על השפעת החסידות עליו ראה מאמרו של הרב נח גרין, היכל הבעש"ט כה, עמ' קמט ואילך, והוספות הר"י מונדשיין בגליון כו.
- ↑ אהלי שם עמ' 87.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |