שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

יש רשות לערוך?

חסיד של הרבי, יש רשות לערוך?--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 19:13, ד' באב, ה'תש"ף 19:13, 25 ביולי 2020 (UTC)

בעיקרון אני עוד מעט מתחיל לעבוד עלך הערך חזק, ככה שאם תערוך עכשיו יהיה לנו התנגשויות עריכה.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 19:15, 25 ביולי 2020 (UTC)

אפשר להעלות משהוא עכשיו (דהיינו: כבסיס)?--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 19:28, ד' באב, ה'תש"ף 19:28, 25 ביולי 2020 (UTC)

בשמחה. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 19:37, 25 ביולי 2020 (UTC)

כנראה יקח לי קצת זמן עד שאני יתחיל לכתוב את הערך, אז תיקח את הזמן שלך חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 19:38, 25 ביולי 2020 (UTC)

בוצע. מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' של אדמו"ר הריי"צ. מקווה להמשיך ועוד חזון למועד--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 19:44, ד' באב, ה'תש"ף 19:44, 25 ביולי 2020 (UTC)

יש כח גדול! חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 19:44, 25 ביולי 2020 (UTC)

שם הערך

חסיד של הרבי, לדעתי עדיף השם: "התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)". בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 16:18, ה' באב, ה'תש"ף 16:18, 26 ביולי 2020 (UTC)

בעז"ה אחרי שאני יעביר את הערך למרחב הציבורי אני אני ישנה את שמו להנ"ל. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:37, 27 ביולי 2020 (UTC)

גודל החצרות

בערך נכתב כי ליובאוויטש הייתה החצר הקטנה ביותר. אשמח אם יכוונו מקור לדבר, כי אדרבה ראיתי במקומות אחרים כי גם אם קאפוסט הייתה החצר הגדולה ביותר הרי שליובאוויטש הייתה אחריה.--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 11:16, י"ב באב, ה'תש"ף 11:16, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

נכון... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:00, י"ב באב, ה'תש"ף

כתוב איפושהו בספר הזכרונות שמרוב בליובאוויטש הייתה חצר קטנה היו פעמים שאפילו לא היה מניין לאדמו"ר המהר"ש. אני לא זוכר מה המקור אבל אני אשתדל לחפש אותו. אולי אתם מתכוונים לתקופה מאוחרת יותר מתקופתו של אדמו"ר המהר"ש, אולי לסוף תקופתו של אדמו"ר הרש"ב ולנשיאותו של אדמו"ר הריי"צ שאז כלך שאר החצרות בכל זאת גססו, ובמילא ליובאוויטש הייתה הגדולה ביותר אחרי קאפוסט.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 14:04, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

נכון שהייתה נהירה גדולה אחרי קאפוסט, אך זכור לי גם שליובאוויטש הייתה במקום השני. התיאור על כך שלא היה מניין נשמע לי מוגזם (אולי ממש בימים או בשבועות הראשונים לתפילות החיוב אחרי ההסתלקות), אחרי הכול הבית דין פסק לטובתו שיישאר בליובאוויטש למרות שרצה שכולם יתאחדו (מידע שאגב, חלק חשוב ממנו חסר בערך, כמו כל הראיות לטובת הרבי המהר"ש).--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 14:18, י"ב באב, ה'תש"ף 14:18, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

תיקונים והוספות

חסיד של הרבי - ייש"כ גדול על הערך, רק שים לב שיש לך כמה טעויות הקלדה, שיש לתקנם...

ואגב: כדאי לשים תמונות של הצ"צ, קברו, וקברי האדמו"רים האחרים...

נ"ל שמה שכתבת על ליובאוויטש לא נכון כלל וכלל, וכמדומני שכתוב משהו דומה ברשימות דברים על ליאדי. להעיר שכדאי להכניס פסקה על חילוקי דעות בין כל האדמו"רים, שקרו הרבה לגבי עניני כולל חב"ד בארה"ק.

חזרת כולם לליובאוויטש התבצעה בעקבות כך שלא היו עוד אדמו"רים לחסידויות...

וכמובן: אל תשכח מקורות (דבר שמאחד בין שנינו הרבה ) לכל הסיפורים שאתה מביא...

אם יהיה לך קשה לעשות את כ"ז, ולהעלות על דברי, תכתוב לי בדף השיחה שלי, ולא במקום אחר, ואשתדל לעבור ולתקן בעצמי...

בברכה: ידידך: ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:06, י"ב באב, ה'תש"ף

לבנתיים יש מקורות לרובם ככולם של הסיפורים.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 14:09, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

חוץ ממה שאין (רקע לדוגמא)... עיין בתולדות חב"ד בארה"ק על היחסים בנוגע לכולל חב"ד... כדאי לציין שהיו לצ"צ כ-600000 חסידים ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:12, י"ב באב, ה'תש"ף

יש סיפור שהרבי סיפר לרב יצחק הוטנר בליל י' שבט תש"י גבי "אחד מבני הצ"צ" שסירב לקבל את הנשיאות עד שהכריחו אותו החסידים. בכ"מ מקומות מסופר על המהר"ש (שיחו"ק קודם הנשיאות ובכל ביתי), למרות שיותר מתאים למהרי"ל. יש פרטים?--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 14:18, י"ב באב, ה'תש"ף 14:18, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

תציין מקורות. כדאי גם להוסיף על בני הצ"צ הנוספים והמשכיל יבין... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:54, י"ב באב, ה'תש"ף

דרוש תיקון

1. הערך צריך לעבור הגהה לשונית בסיסית.
2. כתוב בכמה אופנים וכמה פעמים על כך שהחצרות האחרות הפסיקו וכולם הגיעו לליובאוויטש. צריך קו הסברה אחיד, ללא כפילויות.

בברכה • כתית למאור • בית הבד 16:51, י"ב באב, ה'תש"ף (2 באוג' למניינם), ימות המשיח 16:51, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

לכן הוא פתוח לעריכה חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:52, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

ובעז"ה כשיהיה לי יותר זמן הגיה אותו והרחיב אותו כראוי לערך כזה. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:52, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

יסלח לי מר, אך (בלי איומים, אפשר ישר...) במצב כזה, פשוט הערך יחזור למרחב הפרטי • כתית למאור • בית הבד 20:33, י"ב באב, ה'תש"ף (2 באוג' למניינם), ימות המשיח 20:33, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

תורה אור וספרי קאפוסט

"בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט נתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר תורה אור מכיון שהוא הודפס בקאפוסט, וכן איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט".
כל המשפט נשמע לי מוזר: א. התורה אור נדפס ע"י כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, לפני ובלי כל קשר להתפצלות, ומאז הי' ספר יסוד בחסידות חב"ד ומעולם לא נמנעו מללמוד אותו (ואולי הכוונה לאור התורה לאדמו"ר הצ"צ שנדפס ע"י רח"א ביחאווסקי); ב. לכאורה מעולם לא נאסר הלימוד בכתבי אדמו"רי קאפוסט, אלא מצד החסידים נמנעו מללמוד אותם מסיבות מובנות.
בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 18:02, י"ג באב, ה'תש"ף 18:02, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

התורה אור הוא של הצ"צ אך לא נדפס על ידו, ההוצאה הראשונה של התורה אור (כמו שנתן לראות בתמונה) נדפסה בקאפסוט. ואכן היה קפידהשלא ללמוד בספרי קאפוסט, וזה גם די ברור מכיון שיש מחלוקת אדיאולוגית בין ליובאוויטש וקאפוסט בשורה של נושאים בחסידות חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 18:42, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

אני כמעט בטוח שמר טועה בין תורה אור לאדה"ז – שנדפס ע"י אדמו"ר הצ"צ בקאפוסט תקצ"ז כמפורש בשלשלת היחס שנה זו ובכו"כ מקומות – לבין אור התורה לאדהצ"צ שנדפס ע"י רח"א ביחאווסקי בברדיצ'ב תרע"ג (ראה בערך שם שנמנעו אנ"ש מלהשתמש בו). בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • באעה"ח בי"ג באב ה'תש"ף ליצירה

נכון, כנראה התבלבלתי לגמרי.. אבל אני כמעט בטוח שמדובר בתורה אור שלא היה אז עוד הוצאות שלו, אולי גם אור התורה.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 09:54, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

מדובר על אור התורה, כפי שניתן לראות בדף של הספר... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:15, י"ד באב, ה'תש"ף מחאת הסמלים

בנוגע להדפסה של תורה אור ובנוגע לקאפוסט תוכל לעיין ברשימת היומן. הרבי מביא שם את סיפור ההדפסה עם ביאורי המהר"ש וכו' עיי"ש.--קונטרס החלצו. - שיחה, 16:49, ט"ו באב, ה'תש"ף 16:49, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

השלמות

עם כל הכבוד, לא חכמה להעביר ערך למרחב הציבורי כשבכל קטע צריך להשלים, אם זה היה קטע אחד = בסדר, שני קטעים - אפשר להבליג. אבל כל הדף = זה מוגזם! חסיד של הרבי קח את זה לתשומת לבך ותתקן... תודה רבה!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 13:18, י"ד באב, ה'תש"ף מחאת הסמלים

מתוך 9 פסקאות יש שלוש שיש להם פסקה להשלים, אז זה לא בדיוק כל הערך.. ואני לא מבין מה הבעיה בכך שיש פסקה להשלים, זה כל הקטע של הפסקה, שמשתמשים יראו את זה - וישלימו! חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 13:29, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

ארבע פסקאות. עדיף לא להציג תמונה כלל מאשר להציג אותה שבורה... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 13:36, י"ד באב, ה'תש"ף מחאת הסמלים

הודעה חשובה

ברוך ה' השגתי עכשיו כמה 'תשורות' ששכבו אצלנו בבוידם, וכן כמה קבצים שתמימים טובים הביאו לי ששם יש את כל פוליטיקת קאפוסט ליובאוויטש, ועוד.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:16, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

הערה כללית: יש לזכור שיש דברים ש"כבוד אלקים הסתר דבר". שכאו"א ידון לעצמו מה הרבי הי' רוצה שנפרסם ומה לא. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • באעה"ח בי"ד באב ה'תש"ף ליצירה

כפשוט שיש דברים שהם מן הסייגים לחכמה.. ואני ישמור על אותו סייג. וד"ל. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 20:28, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

אוורוטש

היו חסידים שהתקשרו לאוורוטשער, התנהגותו באדמו"רות בחיי אביו לא הופכת אותו למשהו נפרד, גם הוא התפלגות מחב"ד. | נכתב בשעה 00:04 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

מזמן רציתי להעיר א"ז, ולהוסיף שהיו לצ"צ עוד שני בנים, אחד שכבר נפטר והרב"ש שלא רצה לקבל את הנשיאות והתקשר למהר"ש ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:00, ט"ו באב, ה'תש"ף מחאת הסמלים

הוא עשה חסידות אחרת לגמריי, הוא לא נחשב לחב"ד. ומה שכבת נמצא נכתב כבר בהערה 1.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 13:42, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

מנין לך? | נכתב בשעה 13:46 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

אני לא חושב שהחשיסו אותו אדמו"ר חב"די פחות מאחרים. חב"דניק, מניין לך שהרב"ש התקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש? אכן, בניו המשיכו בליובאוויטש, אך תמיד הי' נדמה לי שהוא לא התקשר לאחד מאחיו. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה

כתוב בכמה מקומות, אולי בשיחות אדמו"ר הריי"צ, אינני זוכר!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 16:20, ט"ו באב, ה'תש"ף מחאת הסמלים

תפתח בספר התולדות לאדמו"ר המר"ש, בספר התולדות לאדמו"ר הצמח צדק בפסקה "משפחתו", תפתח בשלשלת היחס ועוד ועוד ותראה שאוורטש לא היה כל קשר לחב"ד. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אבל מכיוון שהיו חסידי חב"ד שהתקשרו אליו לאחר פטירת הצמח צדק, יש להחשיב אותו. | נכתב בשעה 16:45 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└היו גם חסידי חב"ד שנקשרו לברסלב ולגור, להחשיב גם את חסידיות אלה? חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:56, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אף אחד מאותם החסידים שנקשרו לברסלב או לגור לא אמר שהאדמו"ר החדש שלו הוא ממלא מקומו של האדמו"ףר הקודם, בעוד חסידי הצ"צ שנקשרו לאוורוטשער הכריזו עליו כ'בנו ממלא מקומו'. זה שהוא נהג באד' עוד בחיי אביו לא מנעה ממנו לקשר אליו את חסיד אביו לאחר פטירתו. | נכתב בשעה 18:30 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

בשלשלת היחס – על כל האחים שהיו מנהיגים נכתב "כ"ק אדמו"ר" ללא הבדל (מלבד שלבנו של אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש נכתב "הרה"צ הרה"ח", משא"כ על בני שאר האחים שמלאו מקום אביהם ג"כ נכתב "כ"ק אדמו"ר"). גם בהקריאה והקדושה נכתב תאריך הסתלקותו כשאר האחים (וידוע, שאת המאמרים על בני אדמו"ר הצ"צ שם – כתב אדמו"ר מוהריי"צ). ומה כתוב בס' התולדות אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצ"צ? בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה 20:05, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אז מעה נסגר בסוף? עדיין נראה לי שצריך לעשו8ת עליו פסקה, כמובן תוך אזכור העניין שעוד בחיי אביו ושבדר טשערנוביל וכו', אגב, מה עם הורונוסטופייל וטומושפול? | נכתב בשעה 18:15 ע"י חבר - היום, י"ח באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

מצטרף לחברי ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 16:52, י"ט באב, ה'תש"ף

אוורוטש לא היה חב"ד כך מפורש בהקריאה והקדושה של הרבי הרייץ ובעוד הרבה מקומות. לא מבין מדוע זה בערך -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

היכן בדיוק? ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ כ"ח באב תש"פ

הובא להלן

בא מועד: אם הולכים לפי שלשלת היחס בהיום יום - אז יש ללכת עד הסוף לפי שלשלת היחס

1) טומשפול לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו"ר - הוא בכלל לא מוזכר)

2) הוסטיפול לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו"ר - הוא בכלל לא מוזכר)

3) כמו כן יעקב ישראל מצ'רקס לא מוזכר כאדמו"ר (מוזכר בבתו של הרבי האמצעי כחתן, אך לא כאדמו"ר).

- מה שאומר שיש להסיר אותם מערך זה. ויש לשנות את השם של הערך חצרות חב"ד בדרך טשרנוביל ולהסיר מזה את המילה חב"ד

ולגבי אדמורי חב"ד:

1) בנו של לוי יצחק גוטרמן מהוסיארטין לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו"ר - הוא בכלל לא מוזכר)

2) בנו של נחום דובער לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו"ר - הוא בכלל לא מוזכר)

- מה שאומר שיש להסיר מכאן את הכל

מה שאומר גם שהיום יום זה הוכחה הפוכה. שכל אלו לא היו אדמורי חב"ד. ובכל מקרה בוודאי כל אלו צריכים להיות מוסרים מכאן -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

לגבי ההודעה זו מעלי - הוסכם על הכל ובוצע על ידי חבר ועל ידי בצורה מוסכמת. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└אני מסכים ב-100 % לגבי טשערקאס וממשיכי', ומעולם לא דנתי עליהם. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ג' באלול ה'תש"ף ליצירה 18:16, 23 באוגוסט 2020 (UTC)

לדעתי

אין טעם לשים סתם פסקאות ולכתוב שצריך להשלים... מיותר. --ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש! - שיחה, 16:38, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:38, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

לא חסר ערכים שיש בהם פסקאות שלא כתוב בהם כלום, ולמרות זאת הם קיימים. בשביל ערכים כאלה וערכים שאינם הושלמו נוצרה התבנית {{להשלים}}.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 16:50, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

לא שאני נטל חלילה אליך.. פשט ראיתי עכשיו. אבל הבעיה היא שלא משלימים...וזה יוצר סוג של בדיחה מחב"דפדיה...--ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש! - שיחה, 16:53, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:53, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

לפעמים לוקח זמן עד שמשלימים. למשל בערך כפר חב"ד היו איזה שלוש פסקאות שכולם היו ריקים בלי כלום, אני לא זוכר מהם אבל מה שאני כן זוכר זה הפסקה על הרצח בבית ספר למלאכה שהיה ריק לגמרי כמה חודשים או שנים, ואחי זה משתמש אנונימי אחד ראה את זה ונוצר מהפסקה הזו ערך שלם.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 17:07, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

אין סומכין על הנס... אתה יודע מה, אני עכשיו ילך לבדוק אולי יש לי עוד איזה אפעס בנושא...--ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש! - שיחה, 17:14, ט"ז באב, ה'תש"ף 17:14, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

שכויח.. ובדרך אגב, בערך של כפר חב"ד עדיין יש שתי פסקאות ריקות.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 17:21, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

אתה רומז משהו..?--ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש! - שיחה, 17:38, ט"ז באב, ה'תש"ף 17:38, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

לא, זה היה בהמשך לדיון הקודם.. חסיד של הרבי • שיחה • חב"ד לעבודה! 17:56, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

לדעתי אין ענין לפתוח ערכים חדשים שיש בהם פסקא להשלים!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 19:49, ט"ז באב, ה'תש"ף

זו דרכה של אנציקלופדיה מקוונת. זה דבר מקובל והרבה פעמים מוסיף. אגב, נראה שהסימני קריאה אצלך הפכו לחלק מהחתימה ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 06:51 • כ"ט באב תש"פ

מקור מצויין

היום בהשגחה פרטית, רציתי ללמוד איזה משהו מעניין מאד, ולידי היה המלך במסיבו חלק ב', כידוע שהשיחות מהסעודות מרתקות ביותר, פתחתי, ובהשגחה פרטית גמורה נפתח לי הספר בניחום אבלים של הרבי אצל הרש"ג מכ"ה תשרי תש"ל, התחלתי ללמוד, ובהשגחה פרטית גמורה, כמעט כל השיחה, שהיא די ארוכה (ט"ו סעיפים) דיברה על הקשר בין חב"ד וקאפוסט, הספרים שלמדו ושלא למדו, שלומדים, רח"א ביחאווסקי, ועוד כל מיני דברים שקשורים! שייך לכאן לגמרי, ממש מתאים, ויש שם המון דברים שיכולים להתאים לכאן ולא הובאו לכאן בכלל, פשוט המון תוכן, הכי מוסמך ומהימן שיש, מדברי הרבי והרש"ג...

אני עדיין נפעם מכך ביותר, וכותב זאת בהתפעלות! מי שיכול להוסיף א"ז לכאן, ירחיב המון את הערך... קצת עבודה, אבל בכ"ז... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:09, כ"א באב, ה'תש"ף

חב"דניק, יש"כ עצום! זה בוודאי יוכל להרחיב ואף אולי להכפיל את הערך! חסיד של הרבי  •  פארבריינגען חסידי  •  חב"ד על הזמן שלנו! 13:08, 11 באוגוסט 2020 (UTC)

ידעתי בני ידעתי, וע"כ הבאתי א"ז... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:10, כ"א באב, ה'תש"ף

המלאכים והפיצול

א. לא מדוייק שאחרי שנגמרו השושלות כולם חזרו לליובאוויטש. אחוזים רבים נמשכו לציונות ולהשכלה ונטמעו, ואחוזים נוספים נמשכו למלאכים וכיו"ב (וחלקם אחרי התחנה הזו חזרו לחב"ד). מי שחזר לחב"ד זה הענפים שנכחדו בשנים הראשונות באופן יחסי.

ב. לא נראה לי נכון הביטווי 'התפצלות' חסידות חב"ד, מהסיבה הפשוטה שאלוקים יש רק אחד, תורה יש רק אחת, חסידות חב"ד יש רק אחד ורבי יש רק אחד. אפשר וצריך למצוא ביטוי להתפצלות של ענפים מתוך הגזע המרכזי. חב"ד ליובאוויטש אינה 'עוד ענף' שהתפצל אחד מיני רבים. להתראות - שיחה, 14:39, כ"ח באב, ה'תש"ף 14:39, 18 באוגוסט 2020 (UTC)

א. יש מהם שהצטרפו לחסידויות אחרות, גם חלק מחסידי סיראטשין נמשכו בעקבות רבם לראדזימין, ועוד.

ב. אולי התפצלות חסידי חב"ד? | נכתב בשעה 17:28 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ח באב תש"פ מגיע משיח.

מחיקת הערך על אוורטש

עכשיו אני גאה לפתוח פה דיון על מחיקת עוול היסטורי, מכיון שאוורטש איננה חב"ד, אין לה מקום בערך! הערך מדבר על ענפיה של חסידות חב"ד ולא ענפים נשנוהלו ע"י חסידי חב"ד. חסיד של הרבי  •  פארבריינגען חסידי  •  חב"ד על הזמן שלנו! 17:26, 18 באוגוסט 2020 (UTC)

אבל היא כן ענף של חב"ד. | נכתב בשעה 17:29 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ח באב תש"פ מגיע משיח.

היא לא, וראה ביצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52. (מקורות שהביאו לי ממש עכשיו)! חסיד של הרבי  •  פארבריינגען חסידי  •  חב"ד על הזמן שלנו! 17:32, 18 באוגוסט 2020 (UTC)

ראה ביצחק אלפסי 'החסידות' פרק חב"ד ושולשלתה. השאלה היא למה אתה קורה ענף של חב"ד. | נכתב בשעה 17:38 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ח באב תש"פ מגיע משיח.

ענף של משפחת שניאורסון - בית רבי זה כן. שווער של רבי ובן של רבי (יוסף יצחק מאוורוטש [ואף סבא של רבי]). אבל הוא עצמו. כלומר הם עצמם יוסף יצחק ובנו. לא היו חבד אלא צרנוביל. כך מפורש בהרבה מקומות אצל הרבי ואצל הרבי רייץ וכו וכו וקל להבין. לגבי המאירים לארץ זה אותו טקסט של מה שכתוב בספר החסידות ובמפורש כתוב שם שהם לא היו חבד אלא פולין. שמישהו יביא ציטוט משם.

חסיד, שמת לב מה כתוב בלקו"ש שם? ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ כ"ח באב תש"פ

אבל בכל זאת חשוב להפנות מכאן לערך על אוורטש טומשפול וכו' | נכתב בשעה 20:09 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ח באב תש"פ מגיע משיח.

בית רבי חלק ג עמוד טו, לגבי יוסף יצחק מאוורוטש "הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין" ולגבי בנו נחום דובער כתוב: "שמילא מקומו אחריו"

בלקו"ש שם ברור שזה היה לא חבד והחידוש הוא שהוא התפלל כמו חב"ד - שהיו לו מאפיינים חבדיים מסויימים.

ציטוט מהקריאה והקודשה. נקדים שהרבי ריי"ץ מתייחס ומביא את זה בהקריאה והקדושה כתולודות חב"ד, במפורש כן. ואף כותב "תולדות ימי חב"ד". אך באופן ברור הוא כותב שהוא היה נשיא צ'רנוביל. הנה: בהקריאה והקדושה כסלו תש"ה, כתוב: "כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל"ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל" ובהערה שם זה מפורט: "א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי"ע".
ההבדל הוא פשוט: משפחה הוא כן. מושפע מחב"ד הוא כן אבל הוא לא נשיא חב"די. הוא היה בן של רבי ושווער של רבי אבל הוא עצמו לא היה חב"ד. בשונה מקאפוסט ניעזין וליאדי שבמפורש הרבי והרבי ריי"ץ מתייחסים אליהם כאל נישאי חב"ד בחצרות המקבילות אבל לא לחצר אוורוטש שמתייחסים כאל נשיאי פולין. לא מסובך, אלא אם רוצים לשים הראש בחול

במקור שצוטט מאלפסי המאירים לארץ בדקתי כעת וכתוב בעמוד 283: "הוא נבחר כרב באברוטש שליד זיטומיר ושם אף החל נוהג כאדמו"ר בדרכם של צדיקי טרנוביל ולא בדרך צדיקי חב"ד"}

הצמח צדק חלק על זה שהוא בכלל נהיה אדמו"ר. איך אתם יכולים להגיד כזה שטות שהוא היה אדמור חבדי?? ממש בורות

לגבי בנו נחום דובער, "בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק זצוקלה"ה נבג"ם זי"ע נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר" - "א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"ץ" לשון כ"ק אדמו"ר הרייץ ב'הקריאה והקדושה' טבת תש"ב. מה לא ברור בזה?? הרבי הרייץ לא טוב לכם? בית רבי שהרבי אמר עליו שהוא מדוייק. לא טוב?

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└אף אחד לא אמר שהוא נהג בדרך אדמו"רי חב"ד, בקשו לציין אותו בערך... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ כ"ח באב תש"פ

אם זה לא חב"ד 1 אין צורך לציין אותו בערך יש לזה ערך נפרד. כאן זה ערך על אדמורי חב"ד וציון בערך זה מטעה. 2 השם של הערך השני "חצרות חב"ד בדרך טשרנוביל" צריך להסיר ממנה המילה חב"ד. כי חבד זה לא וזה מטעה

ציטוט נוסף מבית רבי: "אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין וחותנו הרב רצה בזה להקל מעליו משא וטורח פרנסתו כי הי' מטופל בבנים ובעל הוצאה גדול והי' כבד על חותנו הרב להספיק לו כל צרכיו ושלח מכתב לאביו רבינו להתיישב עי"ז ומתחילה לא הסכים רבנו ע"ז וכתב לו מכתב באריכות עצתו ופקודתו שימנע מזה ואם כבד על חותנו הרב להחזיקו יבוא ללובאוויטש והוא יספיק לו כל צרכיו ולא יחסר לו מאומה אך כאשר שחותנו הרב לא הניחו בשום אופן לעקור דירתו ללובאוויטש ולהחזיקו בעצמו להספיק כל צרכיו ג"כ לא הי' יכול ע"כ הוכרח רבנו להסכים ע"ז וקבל עליו עול הרבנות אוורוטש"
לעינינו: חבד זה לא היה. זה היה חצר טשרנובלית לגמרי לכל דבר עם השפעות חבדיות. לא חצר חב"ד עם השפעות צרנוביליות. הפוך. חבר הפוך. והשם חבד לא צריך להיות בכותרת של הערך השני והחצרות הללו לא צריכות להיות בערך כאן. זה לא היה אדמורי חב"ד. "שמא וכו.. ונמצא שם שמים מתחלל" -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

1) יש לציין, זוהי דעת כמה משתמשים. 2) לא הולכים לכתוב ערך כזה. 3) בבקשה לא לעשות כזה הרבה נקודותיים זה ממש מפריע לקריאה. 4) עדיף שתרשם ונתחשב יותר בדיעותיך. ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ כ"ח באב תש"פ

לגבי 2 - כבר יש כזה ערך חצרות חב"ד בדרך טשרנוביל

חבר, אשמח לשמוע מה אתה אומר. כי כל שלושת החצרות אינם חב"ד. אוורוטש טושומפול והיסיטיריפול -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

מדובר בענפים של חסידות חב"ד. אי אפשר, פשוט אי אפשר לחלוק על זה. מכיוון שהם הוקמו בסביבות אזור הזמן של הפיצול. חובה להקדיש להם פסקה בערך, פלוס הפניה לערך מורחב. | נכתב בשעה 01:49 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

בכל בכלל לא באותו אזור זמן. שלושתם. אני מכיר את החומר היטב. האם שייך לדבר איתך בפרטי? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

יש לי עניין שלא, אני מודע לכך שאתה שולט בחומר, אבל אתה לא היחיד, שבעים פנים לתורה. | נכתב בשעה 01:57 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

אני ינסה לשנות לפחות את הכותרת. אני יבטל זאת מיד. כדי שנוכל לדון -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

כמובן אשמח לעבוד בשיתוף פעולה. אבל אשמח לשמוע מה אתה אומר על הציטוטים. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אני לא חושב שכל מה שיש כאן זה "70 פנים לתורה", בוא נסכם את העניינים: עד כאן אנחנו (אני והאלמוני שליט"א) הבאנו את המקורות לכך שאוורטש אינה חב"ד ואינה ענף של חב"ד, מכאן והילך אשמח אם יביאו המתנגדים למחיקה הוכחה ומקור לכך שאוורטש הנה עוד ענף שהתפצל מחב"ד! בשמחה והוקרה, חסיד של הרבי  •  פארבריינגען חסידי  •  חב"ד על הזמן שלנו! 09:07, 19 באוגוסט 2020 (UTC)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ לקו"ש ח"ב – מדבר על ההבדלים בין הריי"צ מאוורוטש לרי"י מטשערקאס, ואין לה שום שייכות לענייננו. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • כ"ט באב ה'תש"ף ליצירה 12:32, 19 באוגוסט 2020 (UTC)

עם זאת, הראי' מהקריאה והקדושה היא לכאורה ראי' חזקה, אך אצטט כאן לאידך מהקריאה והקדושה (בתאריך י"ג תשרי): "כשהי' בן שלשים שנה נסתלק הוד כ"ק אביו, אדמו"ר בעל צמח צדק – י"ג ניסן תרכ"ו – וכ"ק אחיו האדמורי"ם ישבו על כסא כ"ק אביהם בערים קאפוסט וליאדי – פלך מאהליב, בעיר ניעזשין – פלך טשרניגוב, בעיר אוורוטש – פלך וואָהלין, ישב הוא על כסא כ"ק אביו בעיר ליובאוויטש הוד כ"ק אדמו"ר מוהר"ש וכ"ק אחיו, הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד". והציטוט שהובא לעיל בא, כנראה, להדגיש שמלבד היותו ממשיך לאדמו"ר הצ"צ נחשב גם כממשיך לנשיאי טשערנאביל. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • כ"ט באב ה'תש"ף ליצירה 12:41, 19 באוגוסט 2020 (UTC)

בא מועד: ראיתי הקריאה והקדושה שציטטת, זה, וזה כלל לא סותר משיטת הרבי ריי"צ. במפורש הרבי הריי"ץ מזכיר שהוא היה אדמו"ר, אך לא אדמו"ר חבד"י. לא רק זה, הוא היה סבא של הרבי ריי"ץ, אך במפורש הוא אומר שהסבא שלו לא היה אדמו"ר חבד"י, מזכיר אותו בדור חמישי לחב"ד בכל המקומות, אך לא כנשיא חב"ד. וזה ההבחנה. וההבחנה היא ברורה, הפוך: הוא נשיא צרנובילי - זה כן, ובנשיאות. דור רביעי לחב"ד - כן, אבל לא בנשיאות. בא מועד מה אתה אומר לגבי הציטוט מבית רבי שהרבי אומר שבית רבי זה בתכלית הדיוק? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר: יש לציין שכל המקורות שעוסקים בנושא, בכל המקומות, חב"ד, חוץ לחב"ד, חוקרים, כולם. מדברים רק על ליובאוויטש והשלושה שנפרדו - ניעזין ליאדי וקאפוסט ואף אחד לא מזכיר את ארווטש, צ'רקס והוסיטיפול. כי אל אחד אף פעם לא חשב שהם חבד מלבד פה. (אף אחד לא אומר שהם לא שניאורסון אבל הם לא חב"ד). אני בטוח ב100 אלף אחוז שזה טעות נוראית דמוכך - בכל איפה שעוסקים בפיצול חב"ד. מוזכר רק ליובאוויטש קאפוסט ליאדי וניעזין. כל השאר לא מוזכרים כי זה לא חב"ד. ואכן זו האמת והאמת היחידה. וחבל שלא מקבלים האמת ממי שאמרה. וראה מה כתבתי לגבי מה שכתבו מהיום יום שלשלת היחס כאן לעיל ב#אוורוטש -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

ומי לנו כהצמח צדק עצמו, שניסה לשכנע את בנו לא להיות אדמור צ'רנובילי, הנה ציטוט ממכתב הצמח צדק עצמו לבנו שם מתחנן אליו שלא יקח את אדמורות אוורוטש: "ואולי גם כאן תוכל אי"ה להכניס את עצמך עם אנשים ויהיה אי"ה גם לי לתועלת, למעט ממני טרדת אנשים המבקשים עצות כו' וכה"ג". ובפועל הוא לא עשה זאת, הוא הלך בדרך צרנוביל. כפי שמופיע בכל המקורות ומתכחשים לזה פה.

אצטט על זה מעמרם בלוי, על המכתב הנל. היכל הבעט"ש, גליון כ' עמוד קמ"ז הערה 135: "מכאן שאדמו"ר הצ"צ לא פקפק ביכולתו לשמש כאדמו"ר רק העדיף שילך בדרך אדמ"ורי חב"ד כיתר אחיו הק' ולא בדרך טשערנוביל".

אצטט עוד את לשונות של עמרם בלוי: "ומה נפלאים דרכי החסידות, שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, המאור הגדול של חסידות חב"ד ומורה דרכה בכל היקפה ותמציתה, אינו נמנה על נשיאי חב"ד, אלא נמנה בשושלת נשיאי טשערנוביל כפי שמכנהו נכדו, נושא שמו, אדמו"ר הריי"ץ נ"ע מליובאוויטש "הנשיא הרביעי לחסידי טשערנוביל"" -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

וכל זה אינו סותר בכלל וכלל את הכבוד שמגיע לר' יוסף יצחק מאוורוטש רק שלא בערך זה וללא השם "חב"ד". -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

לדעתי יש להחליף את הערך השני לשם "משפחת חב"ד בדרך צ'רנוביל" ולהזכיר את זה בערך הזה בתימצות כמשפחה נוספת שלא קשורה לאדמו"רי חב"ד המפוצלים. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 08:20 • ל' באב תש"פ

אנונימי, הציטוט שלי מדבר מפורשות בנושא המדובר בערך: ההתפצלות בחסידות חב"ד, ומפורש שם: "נסתלק . . אדמו"ר בעל צמח צדק . . וכ"ק אחיו האדמורי"ם ישבו על כסא כ"ק אביהם . . בעיר אוורוטש – פלך וואָהלין . . הוד כ"ק אדמו"ר מוהר"ש וכ"ק אחיו, הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד" – הוא מפורשות מדבר על הריי"צ מאוורוטש כיושב על כסא אביו וכעל דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד.
בית רבי ושאר הציטוטים – מדברים על דרכו בחיצוניות – שלא נהג כדרך אדמו"רי חב"ד, אך כאן מדובר באם נחשב לאחד מאדמו"רי שושלת חב"ד – והתשובה לכך היא (ע"פ הציטוט הנ"ל) – כן. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ל' באב ה'תש"ף ליצירה 10:46, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

חבר. לא ענית על כל הדברים האחרים. בית רבי, אלפסי, הרבי רייץ עצמו ועוד ועוד. אתה מתכחש לזה שאף אחד אף אחד לא מתייחס אליהם כאל חב"ד. ובכל מקרה לפי שיטתך אז זה רק אוורוטש עצמו וגם זה לא בדרך חבד אלא בדרך פולין כך שזה לא חבד. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חלוקת קונטרסים, אולי ל"שושלת שניאורסון בדרך צ'רנוביל"? או "שושלת בית רבי בדרך צ'רנוביל" או הפוך "חצרות צ'רנוביל נכדי בית הרב" "חצרות צ'רנוביל משושלת בית רבי" או "חצרות צ'רנוביל משושלת שניאורסון" וכדומה -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אלמוני יקר, אני לא מבין מה אתה רוצה. אדמו"ר הריי"צ כותב מפורשות בציטוט שהבאתי שהריי"צ מאוורוטש הי' מהיושבים על כסא אביו אדמו"ר בעל צמח צדק ומדור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד. אני מסכים שיש קושיא חזקה מכך שבמקומות אחרים הוא לא מזכיר שהי' אחד מנשיאי חב"ד (אף שעל שאר בני ונכדי אדמו"ר הצ"צ כן כותב כך), אני לא מסכים שאי-התנהגותו (בגלוי) בדרך חב"ד מכריחה שאינו נחשב כממשיך אדמו"ר הצ"צ כשאדמו"ר הריי"צ כותב מפורשות שכן נחשב כאחד מממשיכיו. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ל' באב ה'תש"ף ליצירה 23:41, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

יש לנו פה נקודה לא מוסכת שאנחנו צריכים להמשיך לדון בה. אבל בא נסגור רגע את הפינה המוסכמת: האם אתם מסיכים שלצ'רקסער, להוסטרינפול ולטשומפול הם לא היו חב"ד? . אם כן בא נמחוק אותם מהערך פה והפיסקה תהיה על אוורוטש, מה גם שהם כלל לא קשורים לערך ולנושא. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אז הוסכם לגבי שאר החסידיויות, ואכן בוצע על ידי חבר, ויישר כוח לו על הביצוע. כעת נשאר לדון בדיוק כמה דברים קטנים אבל אני חושב שבכללות אנחנו מסכימים. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, אחד מבני אדמו"ר הצמח צדק, הקים חצר בהשפעת חמיו רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס עוד בחיי אביו, בשנת תרי"ט, ולאחר פטירתו נמשכה השושלת על ידי בנו רבי נחום דובער שניאורסון. החסידות התנהלה בסגנון חסידויות צ'רנוביל ולא בדרכה של חסידות חב"ד, ואדמו"ר הריי"צ מגדיר את רבי יוסף יצחק ובנו כנשיאים לחסידי צ'רנוביל. עם זאת, במקום אחר אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני אדמו"ר הצמח צדק שישבו על כסאו לאחר פטירתו וכדור רביעי לנשיאי חסיד חב"ד, וכמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר" השמור לאדמו"רי חב"ד, אך בנו לא מכונה כך. הערות שוליים

לגבי אוורוטש (על שאר החסידויות דנתי למעלה) – אני מציע את הניסוח שבחלונית-צד (לא מצאתי תבנית מתאימה יותר). בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ג' באלול ה'תש"ף ליצירה 18:47, 23 באוגוסט 2020 (UTC)

חבר

מה בעיה בעריכה זו? וזו. אם יש התנגדות זה כמובן בסדר. אבל אשמח אם תגיב על ראשון ראשון. הנה עוד אחד

לכתוב שחב"ד פוצלה ל4 זה לא נכון, כי היה את חב"ד ליובאוויטש מכבר, וממנה התפצלו 3: ניעזין ליאדי וקאפוסט. הלא כך?

בעקבות הבלבול, אי הסדר, הוספת נתונים שגויים ועוד שיחזרתי את עריכותיך לגמרי, כעת אתה מוזמן לנסות לערוך מחדש, ולחשוב איך לעשות את זה נכון, נ"ב אשמח שתחתום | נכתב בשעה 01:26 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

אם היית עובר עריכה עריכה היית רואה שזה לא נכון מה שכתבת כעת. בכל אופן אעבור שוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

למה אתה מופיע כל פעם מכתובת אחרת? | נכתב בשעה 01:43 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

אין לי מושג בדברים טכניים אלו. באמת לא יודע למה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

אני מסיר את שתי עריכותיך האחרונות, אחת לא נכונה ואחת לא אנציקלופדית ובמילא מרחיבים בעניין בהמשך. | נכתב בשעה 01:51 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

נדמה לי שחבל שאני ימשיך לערוך כל עוד ולא נדבר מסודר. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

לא ממש הבנתי מה לא אנציקלופדי -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

1) יישר כוח. 2) האם לזה אתה מסכים? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

קצת מתלבט, אבל לא נורא. 'הוא לא היה אדמו"ר חב"די' - דוגמא לדבר שלא כתבת בצורה אנציקלופדית | נכתב בשעה 11:32 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

עשיתי עוד כמה עריכות, אשמח אם תסתכל אחד אחד. מה אתה אומר על עריכה זו? היא מאחדת שני פסקאות. ושמה את ליובאוויטש כממשיכה רשמית ולא כאחת מארבעה הפיצולים - כי הפיצולים היו שלושת החצרות שפולצו מליובאוויטש, אבל ליובאוויטש עצמה היא גם המקור וגם הייתה קודם וממנה פוצלו וכו' אשמח לשמוע דעתך. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ מה הכוונה מסופר בספר הזכרונות, איפה בספר הזכרונות?| נכתב בשעה 14:31 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

זה חומר שהיה קיים קודם. סך הכל העברתי שני פסקאות לפיסקה אחת. אני מסכים שזה בכלל לא צריך להיות כתוב בפנים. אבל זה שלב הבא. קודם האם אתה בסדר עם האיחוד קטעים. אם כן נוכל להמשיך. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

כן, אם כי אני די הולך 'לשחוט' את הפסקה הזאת בהמשך | נכתב בשעה 16:29 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

מצויין. ערכתי עוד קצת. לאט לאט שתעקוב. האם אתה בסדר אם ההסרה הזו? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

מעולה! האמת שתכננתי להסיר בעצמי. | נכתב בשעה 17:13 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

חברמקווה שאתה בסדר עם זה שהסרתי בעריכות אלו את שני בני לוי יצחק ויצחק דובער, מפני 1) שכפי שכתבתי ב#אוורוטש הרבי בכלל לא מזכיר אותם בהיום יום. 2) גם בכל המקמות מוזכר שהחצרות נסגרו כשאביהם נפטר, חלק הובא כאן בדף השיחה 3) כן יש לציין שר' לוי יצחק גוטרמן מסיריאטין היה לו לחתכילה חצר מאוד קטנה (כך במקורות שתראה בהמשך בעזרת השם, זה המון עבודה, נגיע לזה). 4) חוץ מהרבי, כך גם סובר החוקר אליה לוריא בספרו "עדה ומדינה" שעוסק בנושא. 5) כך שיש לנו כאן גם מקדושה וגם מעדויות היסטוריות שזה היה רק שני דורות. 6) שני ילדיהם המדוברים היו רבנים אבל לא אדמורים. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר. מה אתה אומר על זה. אולי כך? אפשר כמובן לסגנן יותר טוב את הכותרת אבל הרעיון הזה. כי הרביים כבר רשימתם מובא מסודר בערך חסידות חב"ד. כאן החידוש והמדובר הוא על האדמורים לא ליובאוויטש. שהם לא מובאים בער חסידות חב"ד. דעתך?/כם 69.112.129.184 22:05, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

לא, לא נראה לי. אגב, אני בעד להסיר את בניהם של סירטשין ויצחק דובער. | נכתב בשעה 07:30 ע"י חבר (שיחה) - היום, א' באלול תש"פ מגיע משיח.

מצוין. האם אתה בעד השארת יוסף יצחק מאוורוטש ובנו והסרתם של טשופמפול וצ'רקס שכלל לא מוזכרים בהיום יום כאדמורים בכלל. ואין ספק עליהם. כלומר כך שהקטע כאן יהיה על ארווטש כי הוא אחד הבנים של הצמח צדק וכי אדמור הרייץ כן מתייחס אליו באיזה מקום כאל ממשיך של הצמח צדק (לא חבד על זה אני חולק הרבי הרייץ כותב במפורש שהוא היה של חסידי פולין וכו') אבל השאר לא רלוונטי בערך ויהיו רק בערך השני. דעתך? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר נא רק תגיב על זה. לפני שאתה נעלם לכמה ימים. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אולי כדאי להכניס שורה בפסקה של אוורוטש שתפנה גם לערך על שלושתם, ולהכניס קישור בפסקה 'ראו גם'. לגבי שם לערך הזה - אפשר 'חסידות טשערקאס' ואפשר גם לפצל לשלוש, דעתך? | נכתב בשעה 05:00 ע"י חבר (שיחה) - היום, ג' באלול תש"פ מגיע משיח.

ב-'ראו גם' זה רעיון מצויין. אפשר להזכיר בפיסקה אגב בהחלט. (אני מבין שאתה מסכים שיש להשאיר רק את חסידות ארווטש. ואני שמח). לגבי שם לערך ההוא, אפשר מה שהצעת אבל אם כן "חסידיות צ'רקס" (בלשון רבים) או אולי "שושלת צ'רקס". מה אומר? אם אתה בעד - תבצע כעת עוד לפני שאתה הולך -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר בהצלחה בחופשה. אם תוכל להגיב מקסימום אחרים יבצעו. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

יפה מאוד!!. שאני יסיר וישאיר רק הקטע על חסידות ארווטש כאן או שאתה? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אתה, אני מקווה שאספיק לעבור על זה | נכתב בשעה 05:24 ע"י חבר (שיחה) - היום, ג' באלול תש"פ מגיע משיח.

אוקיי. מיד. (בהזדמנות זו לדעתי יש להסיר את המילה חב"ד גם מהערך סטרשלה אבל נושא אחר). -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר עשיתי עריכה ראשונית. [1] מפני המהירות זה לא מספיק אנציקלופדי אבל קודם רצתי למהר כדי תראה ואחרי זה אערוך שם יותר. אשמח לשמוע דעתך או שתעבור על זה או אחד מהם או שניהם מה שהכי מהר וקל. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

עשית עבודה יפה חבר. חבר תהיה חסר :) מחכים לך שתחזור אלמ-- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

לאחר פטירת מהרי"ל - חזרה לליובאוויטש

מצויין!. מה אתה אומר על זה?. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

בכלל נראה לי שאנחנו באותו כיוון פחות ויותר. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

מצוין, רק חולק על הטענה שחזרו לליובאוויטש לאחר פטירת המהרי"ל. | נכתב בשעה 17:32 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

אבל כך כתוב במקורות. אתה רוצה שאצטט? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

היכן? אבדוק בעצמי. | נכתב בשעה 18:02 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

תיכף נדבר על זה.. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

בהצלחה | נכתב בשעה 18:30 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

מעולה, רק עדיין לא הבאת מקור לכך שאחרי פטירת מהרי"ל חזרו חסידים למהר"ש | נכתב בשעה 20:14 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

מה שנקרא "התנגשות עריכה" או מקראי: "בעודם מדברים". הנה זה לך, חיים צר'נוביץ. אגב עוד לא סיימתי המקורות יש עוד הרבה וכדאי באמת להמתין עם העריכות עד שנראה התמונה המלאה. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

נו, זה לא אומר כלום, זה אומר שמכל החסידויות חזרו לליובאוויטש בגלל זה, מי דיבר על עזיבה של רבים מחסידי קאפוסט? | נכתב בשעה 20:39 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

שוב, אני מצטט רק מה שנוגע: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' לייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו... ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו". אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט". בכל מקרה. ביקשתי. בא נדון רק אחרי כל הציטוטים. זה יקח זמן זה הרבה חומר ואמרתי שלא אסיים היום -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

ראשית המשפט: "ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' שמואל דב מבוריסוב שאל את אדמו"ר המהר"ש מה יהיה עם החסידים, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש"אל תדאג, זה לזמן קצר". ואכן לאחר חצי שנה בחודש תשרי שנת תרכ"ז נפטר המהרי"ל מקאפוסט והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.". זה לא הוספה שלי זה הוספה של ידידינו חסיד של הרבי. אני סך הכל העברתי ממקום למקום בערך. בכל מקרה אני מעריך שהוא ציטט את זה מאיזה מקור. נשמח לשמוע.

אני חושב בכל מקרה שהחלק השני ש"הרבה מקאפוסט חזרו אחרי פטירת המהריל לליובאוויטש" זה נכון, ממקורות אחרים שזכור לי, אחד מהם הבאתי כאן.

והנה עוד שהבאתי להלן בציטוטים ואביא כאן גם: (תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים קצ"ד-קצ"ה) עדות חשובה "רוב העולם נמשכים רחק מהר"ש נ"י ומספרים ממנו נפלאות ממש" חודש מאב תרכ"ו יש במכתב הזה עוד בנוגע לכל העניין כדאי לראות. אך לעיניניו זה תשובה ברורה לז שלא כזה ברור שהיה כזה קצת בליובוויטש בהתחלה. בפרט עדות של חסיד שהיה שם בעצמו מאז בכתב ידו. אב תרכ"ו. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

ציטוטים ומקורות כללים על חצרות חב"ד והפיצול (ניתן להשתמש במראי מקומות כמובן בערך וכל מי שרוצה)

אמצע היום / מחר המקורות ואביא פה ואז כשיהיו המקורות לפניני - נמשיך נושא זה. לבנתיים אני ממשיך בדברים האחרים -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

זה כמה וכמה מקרות. חלק יש לי גישה כעת וחלק היום מחר. אביא לאט לאט, לא נכנס לגופם של מראי מקומות מה חשוב ומה פחות זה אני מניח שאתה מבין לבד מה קדושה ומה לא (לא נכנס לזה כעת מדבר לגופו של ההיסטוריה). ואני לא מביא לפי החשיבות אלא לפי מה שבהשיג ידי, דברים חשובים יותר אביא כשאהיה לידם. וכן זה עוסק בכללות בעניין מתי חזרו קאפוסט לליובאוויטש. נדון לדעתי רק אחרי שאביא את כל המקרות והתמונה הגדולה תהיה לנגד עינינו. (משאיר מקומות ריקים לדברים הבאים שאביא. שים לב שבגלל המסנן קישורים לא הצלחתי לשים קישורים בפנים אז יש רק את המראי מקומות) ציטוטים:

א] על שלושת החצרות שפוצלו

1) קאפוסט

• דוד אסף, [onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post.html מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט], בפנים בפרק ב - חסידות קאפוסט: "חסידות קאפוסט הגיעה לסוף דרכה עם פטירתו של הרבי שלמה זלמן שניאורסון בשנת 1900. אמנם שני אֶחיו ניסו להמשיך את דרכו כאדמו"רים במקומות אחרים (שלום דובער ברציצה ושמריה נח בבוברויסק), אך רוב החסידים חזרו לחצר הראשית בליובאוויץ', שמכאן ואילך חזרה והנהיגה את כל פלגיה של חסידות חב"ד."
• האסיף, נחום סוקולוב, שנה ה' תרמ"ט, "תולדות משפחת שניאורסון", [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49348&st=&pgnum=275 האסיף עמוד 168: "היה ר' לייב אשר מהר להעתיק את מושבו לקאפוסט. אך לא האריך ימים ולא הוציא את שנתו."

2) ליאדי

• דוד אסף: [onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post.html מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק'] "הלה, שפרש מן החצר בליובאוויץ שלוש שנים לאחר מות אביו ('הצמח צדק'), התיישב בליאדי בשנת 1869, פתח 'חצר' משלו ... הוא חי בליאדי אחת עשרה שנים ונקבר שם; את מקומו תפס בנו-יחידו יצחק דוב (1910-1835), שאף הוא מת ונקבר בליאדי. עם פטירתו הגיע ענף חב"די זה לסופו ורוב החסידים שנותרו התקשרו מכאן ואילך לאדמו"ר החמישי, שלום דב שניאורסון (הרש"ב), שישב בליובאוויץ'."

3) ניעזין

• חיים מאיר היילמן (שהיה בעצמו חסיד קאפוסט, אך הרבי אומר שהוא מאוד מדייק והרבי מצטט ממנו רבות), בבית רבי תרס"ב חלק ג' פרק ט', שחסידי ניעזין, כאשר חצרם נסגרה לא הרבה שנים לאחר פתיחתה (15 שנה), התפזרו לחצרות קאפוסט, ליאדי וליובאוויטש [חסידי קאפוסט וליאדי עברו שנים אחרי כן לליובאוויטש]
• דוגמא לחסיד 'יהודה לייב צירלסון' שעבר חצרות מניעזין לשלמה זלמן מקאפוסט ואחר כך לבברויסק-קאפוסט ובסוף עבר לליובאוויטש: (היכל הבעש"ט גליון י"א, עמרם בלוי, עמוד קמד, הערה 72. המקור של היכל הבעש"ט זה: ניסן טלושקין, ב'המסילה', שנה ו', תש"א, ניו יורק, חוברת ט-יא)

ב] כללי

1) "ישב על כסא אביו" ומעלת ליובאוויטש על 3 החצרות שפולצו ושהיא הממשיכה הרשמית של חב"ד ושל הצמח צדק. ואודות הרבי מהר"ש

• ספר התולדות מהר"ש, גליצנשטיין, עמוד 35 (מלקוטי דיבורים א עמוד קד): "רבנו הצמח צדק היה אומר מאמרים מיוחדים בשביל בנו הרבי מהר"ש. הרבי הצמח צדק היו לו תוארים לכל אחד מבניו: הבעל הבית שלי, הלמדן שלי, החסיד שלי וכו', ועל הרבי מהר"ש אמר: "כולהו איתנהו בי'"
• האסיף עמוד 165: "..בא בנו ר שמואל ז"ל, אשר היה אהוב לו כי בן זקונים היה.."
• האסיף עמוד 168: "..וישאר ר' שמואל לבדו בליובאוויטש"
• פרקי חיים עמוד 105: "הרבי ר"מ [=ר' מענדל] אהב את ר' שמואל מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו.."
• תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמוד קצ"ד - עדות חשובה מחסיד אז, בכתב ידו, "רוב העולם נמשכים רחק מהר"ש נ"י ומספרים ממנו נפלאות ממש", חודש מאב תרכ"ו [כשעוד המהרי"ל היה חי] (באותה אגרת יש עוד בנושא כדאי לראות)
• העבר גליון א', תשי"ג, עמוד 96, פישל שניאורסון, נכדו של הרציצער, האדמור מקאפסוט-רצ'יצ'ה, שימו לב מה הוא כותב: "..התקופה הרביעית, היא בימי ששת בניו של ה"צמח צדק", שהיו אדמורים בעיירות שונות ברייסין. הבכור שבהם הוא ר' ברוך שלום (תקס"ז-תרנ"ט), והצעיר שבהם, ר' שמואל (תקצ"ד-תרמ"ג), שאחרי פטירתו של אביו, הצמח צדק, ישב על כסא האדמו"ר בליובאוויטש ונקרא בפי החסידים בשם מהר"ש. התקופה החמישית היא בימי בני בניו של הצמח צדק, היו אדמורים במקומות שונים. הזקן שבהם הוא ר' שלמה זלמן, האדמו"ר מקאפוסט, הנזכר לעיל..."
• העבר גליון ב' צבי הר שפר, עמודים 86-87: "האדמו"ר שישב בליובויץ על כסא האדמו"רות בזמן המסופר היה מהר"ש ר' שמואל שניאורסון שירש אותה מאביו מהרמ"מ (ר' מנדיל בעל ה"צמח צדק") שהיה חתנו של האדמו"ר האמצעי ר' בר. במה זכה מהר"ש שהיה הצעיר בששת הבנים שהשאיר אחריו מהרמ"מ - לשבת על כסא אביו בליובויץ איני יודע. הרמ"מ אהב מאד - כך ספרו מעריצי מהר"ש - את בן זקוניו והיה לו לילד שעשועים. אולם לא על נקלה עלתה לו למהר"ש לרשת כסא אביו. מריבה גדולה התלקחה בין האחים, אחרי הסתלקותו של מהרמ"מ בשנת תרכ"ו, בשל ירושת הכיסא. החסידים נחלקו לפלגות. עד שנצח מהר"ש, ואחיו היו מוכרחים לבקש להם מרכזים אחרים. הזקנים רצו לטשטש את בל ענין המריבה בפני הצעירים ואנחנו הצעירים קלטנו רק קטעי מלים רמזים ובנירמזים לאותה המריבה. הזכירו צוואה שנמצאה אחרי הסתלקותו של הרמ"מ..."

2) "כל הנחלים הולכים אל הים" ועוד בנושא

• ראו דברי הרבי בי"ב בתמוז ה'תשי"ג - תורת מנחם - התוועדויות, חלק ט' עמוד 57.
• [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1944%2F07%2F14&id=Ar00602&sk=6F7BA010 קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאוויטש] [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HZH/1944/07/14&page=6#panel=document קישור נוסף לאותו עמוד] הצופה, 14 ביולי 1944: "עם פטירתו של רבי מנחם מנדל חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב"ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו"רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח). אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב"דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר.. מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. בתרמ"ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה" - יש שם עוד פנינים. תוכל לראות שם בפנים
• חיים צ'רנוביץ, תשי"ד, (חיים טשרנוביץ), פרקי חיים עמוד 105 תשי"ד ניו יורק: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו". אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט."
• אפילו החוקרים שיצאו נגד הרבי וחבד בספר כתבו (עמוד 35 ובהערה 25 בעמוד 300 בפרק 1) מנחם פרידמן והילמן: "משנפטר התמודדו בניו על כתר האדמורו"ת... בנו שמואל המשיך להנהיג את החצר שבלובביץ תוך כדי מתח בינו לבין אחיו. במשך השנים ומסיבות אלה ואחרות נעלמו ה"חצרות" המקבילות.."
• שלמה יוסף זוין - "קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין", הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס"ז. אפשר לראות במאמר שהיה חסיד של הרציצע-קאפוסט והבברויסקער-קאפוסט ואחר כך עבר לליובאוויטש

אתה יכול להכניס את הקישור בלי התחילית | נכתב בשעה 19:33 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

ככה? -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

כן, האתר הזה חסום לי | נכתב בשעה 19:55 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ט באב תש"פ מגיע משיח.

בסדר אבל יש לך ציטוט מלא מכל הנוגע לעינינו. גם בשני. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

עוד לא סיימתי לצטט. יש הרבה חומר. אני יכתוב במפורש כאשר אסיים -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

בכלל אני בספפק האם מותר לצטט את דוד אסף הנ"ל, אחרי מה שכתב על ר' משה בן אדה"ז... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:42, ל' באב, ה'תש"ף

בתוך הערך - אני מסכים איתך. לכן זה רק בדף השיחה -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

כפילויות

עשיתי כעת הגהה לערך, נראה כל קטע כפול עם הקטע שלפניו, המון דברים מובאים פעמיים (או יותר). נראה לי כדאי להחליף את הכותרת 'נסיונות האחדות' בפסקה החסרה 'הייחס בין החצרות', זה לפחות ימנע עוד כפילות. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 07:06 • כ"ט באב תש"פ

הפסקה 'חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול' ברובה כפולה עם החומר שלפניה, כולל עם הסיפור על התורה אור (כידוע שעל סיפור לא חוזרים פעמיים..). ובפרט שבפסקה 'אדמו"רי חב"ד' מובאים שוב כל האדמו"רים וידועה דעתי לגבי הצגת רשימת אישים בערך. אמנם כאן זה קצת שונה אבל אם כבר מכניסים את הפסקה צריך לדאוג שיהיה בה חידוש על הפסקאות הקודמות.. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 07:15 • כ"ט באב תש"פ

תרכ"ו

התפצלות מחב"ד ליובאוויטש בתרכ"ו הייתה רק חצרות ניעזין ליאדי וקאפסוט. שלושת חצרות צ'רנוביל בכלל לא קשורות לנשוא כן. ואין להם שום קשר לשנת תרכו. אם מדברים על חבד אז היה פעמיים התפצלות בסטרשלה (שגם זה בכלל לא התפצלות, אבל זה נושא אחר לא לכאן, כי כל שיטתו של ר' אהרן סטרשלה הייתה שלא צריך רבי. אבל נעזוב זאת כעת) ובשנת תרכ"ו. השאר לא היו חב"ד. למשל יוסף יצחק מאוורוטש היה אדמור לא חבדי משנת תריט. והשני החצרות האחרות שמופעיות פה בטעות - היו בכלל אדמורי פולין/צ'רנוביל ולא חב"ד. ולכן יש להסיר מפה את אלו שלא חבד ולתת להם הכבוד המגיע להם במקום אחר (וגם שם יש לכתוב זאת מדוייק) -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

אם משהו משיאירים פה זה רק את רבי יוסף יצחק מאוורוטש ובנו. הלא כך? כי (כהפירוט דלעיל #אוורוטש) בהיום יום כל אלו מלבד יוסף יצחק לא נחשבים לאדמורים בכלל.-- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

חבר וחלוקת קונטריסים. מה אתם אומרים על עריכות אלו? בעקבות מה שכתבתי כאן בדף השיחה. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

שחזרתי כרגע את העריכה, נשאיר את זה להמשך | נכתב בשעה 19:08 ע"י חבר (שיחה) - היום, ל' באב תש"פ מגיע משיח.

אוקיי. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

יש לציין ש בוצע על ידי חבר, יישר כוח על הביצוע -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

בהמשך לדיון ברחבי דף השיחה וההסכמות. בוצע על ידי אלמ קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס והועברו אליה מקטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד כל הרלוונטיים -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

"

הסבר עריכות

חבר:

• בעריכה זו הסרתי שהיה כתוב שואה. זה לא נכון, זה קרה כמעט 20 שנה לפני השואה
• בעריכה זו תיקנתי את שם האדמור, כי זה היה לא נכון, שמריה נח היה אחרון אדמורי קאפוסט ובכלל אחרון אדמורי הפיצול. בפטירת שלמה זלמן חזרו המון לליובאוויטש - על זה אין חולק (השאלה שלך כאן בדף השיחה היא לגבי מקור מפטירת אביו חצי שנה אחרי שהצמח צדק נפטר)
• מה אומר על זה?
• לגבי זה הבאתי כאן בדף השיחה את עדות חסיד שמופיע בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית
• לזה הסכמתם בעריכה אחרת קודמת

-- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

מצוין, אני לא יהיה כאן בימים הקרובים, בהצלחה רבה | נכתב בשעה 04:53 ע"י חבר (שיחה) - היום, ג' באלול תש"פ מגיע משיח.

נא תכתוב פה כשתחזור. -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.

עריכות נוספות שעשיתי:

• בעריכה זו -הוסר שחזרו בסיום לליובאוויטש כי לחצר הזו לא באו לחתכילה חסידי ליובאוויטש ולא עזבו אליה כשהיא נסגרה, בשונה מהחצרות החבדיות (ליאדי ניעזין וקאפוסט) שאכן חזרו לליובאוויטש. אלא הגיעו וחזרו מ/ל-חסידות צ'רנוביל (כך גם בוצאו בערכים עצמם של ר יוסף יצחק ובנו ושונה שם בהתאם)
• עריכה זו נוסף "בהשפעת חותנו רבי יעקב ישראל מצ'רקס. אך בסגנון חסידי צ'רנוביל בדרך פולין ולא בדרך חב"ד" - כדאי ללטש זאת עוד. וכן דוייק קצת

עריכה חשובה:

• זו - הועבר חסידות ארווטש לסוף. כי כל הפיסקאות בינים עוסקות בחצרות חבד והקשר שבניהם וסוף הפיצול. לאומת חסידות ארווטש שלא באו ולא חזרו מ/ל ליובאוויטש
• חבר ראיתי את עריכתך. שים לב גם על עריכה זו - אחריך
• עריכה זו - ציטוטים
• וזו - כנל

אנונימי, מה דעתך להרשם לאתר??? ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:34, ג' באלול, ה'תש"ף

• קבוצת עריכות נוספות -- הודעה זו השאיר/ה משתמש/ת אנונימי/ת.