התפילה ב-770

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

סדרי התפלה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.

התפלה בחסידות חב"ד בכלל ובמרכז חב"ד 770 הינה חוט השדרה של עבודת ה'.

כשנכנס כ"ק אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת ואמר:

יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק. (יהי רצון שהתפלות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג).

באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך להיות מקום לתפלה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד.

770 הוא בית הכנסת של הרבי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית־המקדש שלנו".

בשל כך, הרבי ייחס להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפלה ב-770

סדר התפלה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפלה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך.

דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.

מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח, פעמים רבות הרבי עודד.

השתתפות הרבי בתפלות

מקומו של הרבי

מקומם הקבוע של רבותנו נשאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדורמית מזרחית של בית הכנסת.

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במנין הרשמי ב 770, כאשר היה מגיע היה יושב סמוך לארון הקודש בזאל הקטן.

הרבי שליט"א, נהג לשבת בשבתות וביומא דפגרא במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

בדרך כלל במהלך השבוע הרבי היה מגיע לתפלת שחרית רק בימי קריאת התורה, במנים של הבחורים של הישיבה, ועומד על סטנדר בפינה הצפונית מזרחית.

לתפלות מנחה ערבית היה מגיע, אך סירב לשבת במקום מיוחד בשיבלו אלא היה יושב על הספסל בפינה הצפונית מזרחית, ולא במקום הקבוע לאדמו"רי חב"ד, באמצע שנות הממ"ס הסכים שישמו סטנדרט על השולחן.

בתשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד.

השתתפות הרבי בתפלות

עד תשמ"ח שנת האבילות על הרבנית חיה מושקא, הרבי התפלל עם הקהל תפלות מנחה וערבית בימי חול, ושחרית בשבת ויום טוב. לבד מימי יארצייט וערב ראש השנה.

בתש"ד אחרי פטירת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון, וכן לאחר פטירת אימו הרבנית מרת חנה, התפלל הרבי לפני העמוד במנין של הישיבה, כאשר התפלות מתקיימות בזאל הקטן.

בתשמ"ח התפלל עם הציבור כל יום בשעה 10, ומכאן התחילה הסדר של תפלה בימי חול בשעה 10.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות, דוגמא להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

מנהג 770

כדלעיל הרבה קהילות חב"ד נוהגים את סדרי התפלה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים, ואף במכתב ששלח ללרב זוין וקרא להנהג זו "נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו":

בתש"כ הגיע מספר חסידי חב"ד בירושלים, ראו לנכון לנהוג הגבת התורה כמנהג בית הכנסת של הרבי, הרב זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום, וכתב על כך לרבי.

הרבי השיב לו במכתב[1] בתאריך אדר"ח אייר, תש"כ:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' - כנראה ממכתבו כבר הנהיגו זה בבית הכנסת איזה פעמים, ובטענה שכן נוהגים בביהכ"נ בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

תפלה בימי חול

• תפלת שחרית הרשמית הנקראת המנין של הרבי מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).

בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ו"אך צדיקים".

לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.

לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.

בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

• תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15

בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: א' מחב"ד.

• תפלת ערבית מתקיימת בחורף בשעה 6:45 , ובקייץ בשעה 9:30.

תפלת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרזת יחי,

לעיתים הרבי עודד את השירה בכך בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

שבת שחרית

התפלה מתחילה בשעה 10, לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:

• האדרת והאמונה, על פי בקשת ר' זלמן יפה מהרבי
• א-ל אדון.
• בקדושה שחרית בקטע המתחיל "ממקומך"

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את היום יום של אותו היום.

תפלת המנחה

התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח

עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפלה

• הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
• הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
• הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס) ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"
• הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של יחי אדוננו שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
• הרב לוי גאייר

בימים נוראים

בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.

קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

בעלי תפלה בימים נוראים

• הרב שניאור זלמן דוכמן

• הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

• הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן

• הרב מרדכי צבי ברקוביץ

• הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

• הרב שמואל זלמנוב

חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו

• הרב מרדכי דב טלישבסקי

• הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות

ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.

• הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".

• הרב יעקב הרצוג.

מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.

• הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

בשמני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הוראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

• כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "אנא עבדא"

בעלי תפלה

• הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
• הרב ישראל דוכמן (בן ר' זלמן), שמחת תורה

קריאת התורה

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר נשיאת כפיים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש לנשוא כפיים כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידור "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים".

בשעת נשיאת אפיים נהג הרבי לרדת מהבימה של מקום התפלה. והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את ישראל.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לישא כפיים בכל שבת, חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב, כי ככה המנהג ב-770.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב כ"ה תשרי תש"ח, כותב הרב לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא במקום בבית כנסת שנמצא בו הכהן, הנה המשנה מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית באין ערוך מנשיאת כפי מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה ביטול גבוה יותר אצל הכהן וממשיך אור אלוקי גדול יותר.

על דרך זה אומר הרבי ובתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל הרבי, ובמילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש סתם, אלא זהו על דרך נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.