יצחק טוביה וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים על ממלכתו". | בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים על ממלכתו". | ||
בתקופת שהותו ב[[לונדון]], | בתקופת שהותו ב[[לונדון]], היתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, שיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה היתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], ר' [[יוסף גולדברג]], ר' [[בנציון שמטוב]] ועוד. | ||
בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]. | בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ"ט בחשוון תשע"ז}} | *{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ"ט בחשוון תשע"ז}} | ||
{{מיון רגיל:וייס, יצחק טוביה}} | |||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
גרסה מ־06:15, 22 במאי 2020
רבי יצחק טוביה וויס, הינו גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
תולדות חיים
הרב וייס נולד בסלובקיה. לפני מלחמת העולם השנייה למד בישיבת פרשבורג [דרוש מקור]. אחר כך נדד מפרשבורג ללונדון שבאנגליה. בלונדון למד בישיבת שניידר ומשם הצפין לגייטסהד ולמד בכולל גייטסהד. אחר כך חזר ללמד בישיבה בלונדון.
משם עבר לאנטוורפן שבבלגיה שבה גר כשלושים ושבע שנים. בתחילה היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך התמנה לדיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור באנטוורפן.
החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית בי"ד בתמוז תשס"ג לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הרב ישראל משה דושינסקיא.
הרב וייס נשא את אלמנתו של הרב אוריאל צימר.
קשריו עם הרבי
הגאב"ד ביקר כמה פעמים אצל הרבי.
בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע כ"ז אדר תשנ"ב, נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים על ממלכתו".
בתקופת שהותו בלונדון, היתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם המשפיע ר' מענדל פוטרפס. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, שיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה היתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' ירחמיאל בנימינסון, ר' יוסף גולדברג, ר' בנציון שמטוב ועוד.
בשנת תש"ע ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: החוזר הרב יואל כהן, הרב אברהם מנדל ווכטר, הרב אהרן שפירא גאב"ד פרדס כץ בבני ברק, הרב יעקב גלבשטיין והרב שמעון רבינוביץ.
