ליקוטי אמרים - פרק י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ערך ראשוני) |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י"ט - עניינה של האהבה המסותרת''' | |||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בפרק זה מסתיים ביאור עניינה של האהבה המסותרת שהותחל בפרק הקודם. בפרק הקודם התבארו שורשה וכיצד היא ירושה לנו, ובפרק זה מבואר עניינה וכיצד היא כוללת בתוכה גם יראה. | |||
{{פרק תניא|פרק= | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=יט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ט}}}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
===עניינה=== | |||
האהבה המסותרת הפוכה מכל שאר סוגי האהבות שבעולם: | |||
== | אהבה היא משיכה. אך בעוד שאר כל האהבות{{הערה|ה"נושא" שלהן.}} הן להשיג '''לעצמו''' את הדבר האהוב{{הערה|כלומר, המרכז הוא ה"אני".}}, באהבה זו לא רק שהנשמה לא רוצה להשיג לעצמה כלום אלא להיפך ממש: היא "מחפשת" רק להכלל ולהתבטל (באלוקות){{הערה|דהיינו, לא זו בלבד שאינה נובעת מ"חשבון" שכלי, אלא הרי זה היפך השכל ממש. שהרי כאשר יתמלא רצונה - תתבטל מציאותה.}} וכמשל אור הנר, שכשיפרד מהפתילה תתבטל לגמרי מציאותו, ואף על פי כן זהו טבעו. לכן לא נקראת אהבה זו "שכלית" אלא "[[אהבה טבעית]]"{{הערה|לומר לך, שאינה נובעת מהשכל אלא הרי היא ה"טבע" של הנשמה.}}. | ||
===כוללת בתוכה יראה=== | |||
מכיוון שמגודל אהבתה ותשוקתה לאלוקות '''פוחדת''' הנשמה ממה שמפריד אותה - הרי היא כוללת בתוכה גם יראה. | |||
===נקראת [[אהבה מסותרת]]=== | |||
כי כל עוד שולטת הנפש הבהמית באדם{{הערה|והנשמה האלוקית נמצאת בגלות אצלה.}} היא מסתירה על "טבע" זה של הנשמה, והאדם אינו מודע כלל לקיומו. | |||
===עצם הנשמה לא יכול להיות בגלות=== | |||
פעולת הנשמה בגוף יכולה להיות בגלות, אך לא עצם הנשמה{{הערה|כלומר, לב האדם יכול להמשך לגשמיות, אך לא האמונה והאהבה של עצם הנשמה.}}. והעיקר{{הערה|על עניין זה מבוסס כל המשך ההסבר בששת הפרקים הבאים}}: '''נסיון בדבר אמונה מעיר את עצם הנשמה''', ואהבתה המסותרת מתגלה. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[אהבה טבעית]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]|הבא=[[תניא - פרק כ'|פרק כ']]}} | *[[נר ה' נשמת אדם]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ'|פרק כ']]}} | |||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:04, 18 במאי 2020
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י"ט - עניינה של האהבה המסותרת
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק זה מסתיים ביאור עניינה של האהבה המסותרת שהותחל בפרק הקודם. בפרק הקודם התבארו שורשה וכיצד היא ירושה לנו, ובפרק זה מבואר עניינה וכיצד היא כוללת בתוכה גם יראה.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק יט |
|---|
| פרק יט ולתוספת ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" פירוש שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר בעץ חיים ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם וכן בחינת רוח ונפש חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ברוך הוא הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן והיא בחינת חכמה שבנפש שבה אור אין סוף ברוך הוא. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך מחכמה שנק' קודש העליון הבטל במציאות באור אין סוף ברוך הוא המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש מבחינת הקליפה וסטרא אחרא שממנה נפשות אומות העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך בחינת החכמה ולכן נקראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב "ימותו ולא בחכמה". וכן הרשעים ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון לקדש השם כי בחינת החכמה שבנפש האלהית עם ניצוץ אלהות מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בה הם בבחינת גלות בגופם בנפש הבהמית מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד גלות השכינה כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא שגלות הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחינת חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שנאמר "ויקץ כישן ה'" לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחינת חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו" וגו' וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו' וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו' וכתיב "הרים כדונג נמסו". והנה אור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הסטרא אחרא והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו אפילו שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור אין סוף ברוך הוא שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל: |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
האהבה המסותרת הפוכה מכל שאר סוגי האהבות שבעולם:
אהבה היא משיכה. אך בעוד שאר כל האהבות[1] הן להשיג לעצמו את הדבר האהוב[2], באהבה זו לא רק שהנשמה לא רוצה להשיג לעצמה כלום אלא להיפך ממש: היא "מחפשת" רק להכלל ולהתבטל (באלוקות)[3] וכמשל אור הנר, שכשיפרד מהפתילה תתבטל לגמרי מציאותו, ואף על פי כן זהו טבעו. לכן לא נקראת אהבה זו "שכלית" אלא "אהבה טבעית"[4].
כוללת בתוכה יראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיוון שמגודל אהבתה ותשוקתה לאלוקות פוחדת הנשמה ממה שמפריד אותה - הרי היא כוללת בתוכה גם יראה.
נקראת אהבה מסותרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
כי כל עוד שולטת הנפש הבהמית באדם[5] היא מסתירה על "טבע" זה של הנשמה, והאדם אינו מודע כלל לקיומו.
עצם הנשמה לא יכול להיות בגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעולת הנשמה בגוף יכולה להיות בגלות, אך לא עצם הנשמה[6]. והעיקר[7]: נסיון בדבר אמונה מעיר את עצם הנשמה, ואהבתה המסותרת מתגלה.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ה"נושא" שלהן.
- ↑ כלומר, המרכז הוא ה"אני".
- ↑ דהיינו, לא זו בלבד שאינה נובעת מ"חשבון" שכלי, אלא הרי זה היפך השכל ממש. שהרי כאשר יתמלא רצונה - תתבטל מציאותה.
- ↑ לומר לך, שאינה נובעת מהשכל אלא הרי היא ה"טבע" של הנשמה.
- ↑ והנשמה האלוקית נמצאת בגלות אצלה.
- ↑ כלומר, לב האדם יכול להמשך לגשמיות, אך לא האמונה והאהבה של עצם הנשמה.
- ↑ על עניין זה מבוסס כל המשך ההסבר בששת הפרקים הבאים
| הקודם: פרק י"ח |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק כ' |