ליקוטי אמרים - פרק מ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
מטרתה ותכליתה של "עבודת הלב (אצל הבינונים) היא להיות "כנפיים" המעלות את נשמת האדם, התורה, התפילה והמצוות להתייחד באלוקות. ואין זה ממעט במעלת עבודת הלב{{הערה|מאחר והיא רק "כנפיים" ולא "גוף" העבודה היינו עלולים לחשוב שחשיבותם משנית בלבד.}}, כי תכלית הבריאה אינה לעשות "סתם" דירה, אלא דירה '''מוארת'''. | מטרתה ותכליתה של "עבודת הלב (אצל הבינונים) היא להיות "כנפיים" המעלות את נשמת האדם, התורה, התפילה והמצוות להתייחד באלוקות. ואין זה ממעט במעלת עבודת הלב{{הערה|מאחר והיא רק "כנפיים" ולא "גוף" העבודה היינו עלולים לחשוב שחשיבותם משנית בלבד.}}, כי תכלית הבריאה אינה לעשות "סתם" דירה, אלא דירה '''מוארת'''. | ||
* בתחילת הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] שתי שאלות שעולות בעקבות לימוד הפרק הקודם: א) לכאורה כותב האר"י ז"ל שגם תורה בלא רגש עולה למעלה?{{הערה|ומתרץ, שעולות רק לחיצוניות העולמות}} ב) הרי התורה והקב"ה הם דבר אחד - איך יכולה היא להפרד מאלוקות?{{הערה|ומתרץ, שאכן אינה נפרדת - אך היות ומתלבשת בדיבור גשמי האלוקות אינה מורגשת בה.}} | * בתחילת הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] שתי שאלות שעולות בעקבות לימוד הפרק הקודם: א) לכאורה כותב האר"י ז"ל שגם תורה בלא רגש עולה למעלה?{{הערה|ומתרץ, שעולות רק לחיצוניות העולמות.}} ב) הרי התורה והקב"ה הם דבר אחד - איך יכולה היא להפרד מאלוקות?{{הערה|ומתרץ, שאכן אינה נפרדת - אך היות ומתלבשת בדיבור גשמי האלוקות אינה מורגשת בה.}} | ||
* בהמשך הוא מבאר כיצד אהבת ה' ויראתו מאירות ומגלות את האלוקות בתורה, תפילה ומצוות{{הערה|שלכן נקראות "כנפיים" - שמעלות אותן לעולמות העליונים.}}. | * בהמשך הוא מבאר כיצד אהבת ה' ויראתו מאירות ומגלות את האלוקות בתורה, תפילה ומצוות{{הערה|שלכן נקראות "כנפיים" - שמעלות אותן לעולמות העליונים.}}. | ||
* ומסכם, שלמרות רצון הקב"ה דווקא בדירה מוארת - עצם המשכת האלוקות הוא דווקא על ידי המעשה (מצוות ולימוד תורה). | * ומסכם, שלמרות רצון הקב"ה דווקא בדירה מוארת - עצם המשכת האלוקות הוא דווקא על ידי המעשה (מצוות ולימוד תורה). |
גרסה מ־18:12, 8 באפריל 2020
תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק מ' - פעולת הכוונה היא להיות "כנפיים" למעשה
מבוא לפרק
פרק זה מסיים את הביאור[1] בדבר חשיבות קיום המצוות מתוך רגש אהבה ויראה. בפרק ל"ח התבארה "מציאות" הכוונה[2], בפרק ל"ט "מהות" הכוונה [3], וכעת מסביר הרבי את "פעולת" הכוונה: להיות "גדפין" (כנפיים) המאירות את המעשה ומגלות את האלוקות שבו.
גוף הפרק
פרק מ | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פרק מ אך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו בעשר ספירות המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמו שנאמר בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמו שאמר הרח"ו ז"ל בשער הנבואה פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפילו להיכלות ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעולם הזה הגשמי שהוא מדור הקליפות*
|
סיכום הפרק
מטרתה ותכליתה של "עבודת הלב (אצל הבינונים) היא להיות "כנפיים" המעלות את נשמת האדם, התורה, התפילה והמצוות להתייחד באלוקות. ואין זה ממעט במעלת עבודת הלב[4], כי תכלית הבריאה אינה לעשות "סתם" דירה, אלא דירה מוארת.
- בתחילת הפרק מתרץ אדמו"ר הזקן שתי שאלות שעולות בעקבות לימוד הפרק הקודם: א) לכאורה כותב האר"י ז"ל שגם תורה בלא רגש עולה למעלה?[5] ב) הרי התורה והקב"ה הם דבר אחד - איך יכולה היא להפרד מאלוקות?[6]
- בהמשך הוא מבאר כיצד אהבת ה' ויראתו מאירות ומגלות את האלוקות בתורה, תפילה ומצוות[7].
- ומסכם, שלמרות רצון הקב"ה דווקא בדירה מוארת - עצם המשכת האלוקות הוא דווקא על ידי המעשה (מצוות ולימוד תורה).
מושגים יסודיים בפרק
הערות שוליים
- ↑ שהותחל בפרק ל"ח.
- ↑ ביחס למציאות המעשה, שכוונה למעשה היא כנשמה לגוף.
- ↑ בלשון התניא: "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".
- ↑ מאחר והיא רק "כנפיים" ולא "גוף" העבודה היינו עלולים לחשוב שחשיבותם משנית בלבד.
- ↑ ומתרץ, שעולות רק לחיצוניות העולמות.
- ↑ ומתרץ, שאכן אינה נפרדת - אך היות ומתלבשת בדיבור גשמי האלוקות אינה מורגשת בה.
- ↑ שלכן נקראות "כנפיים" - שמעלות אותן לעולמות העליונים.
הקודם: פרק ל"ט |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ"א |