אשה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תורה שבע"פ" ב־"תורה שבעל פה") |
(הרחבה מתוך ספירת הדעת) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | [[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]] | ||
'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי. | |||
==האשה ביהדות ובחסידות== | |||
===שלילת עבודה זרה=== | |||
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל. | |||
===נשים דעתן קלה=== | |||
אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "נשים דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ולא מוח ה[[דעת]]{{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג] ואילך.}}. | |||
בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}. | |||
== חיוב נשים במצוות == | == חיוב נשים במצוות == | ||
האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן. | |||
מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה | מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה{{הערה|מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו: "דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות כמו פסיקתא רבתי פכ"ב שסוברים כי חכמים מיחו}}. | ||
ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו | ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו{{הערה|ו' כ"ג}} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות". | ||
ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד. | ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד. | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו. | ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו. | ||
הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים | הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}} | ||
בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה| | בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות. | ||
יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]]. | יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]]. | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}} | לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}} | ||
===צניעות וכבוד הציבור=== | ===צניעות וכבוד הציבור=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[צניעות]]}} | |||
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור. | ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור. | ||
גרסה מ־18:47, 27 ביוני 2019
אשה הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה לספירת המלכות שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.
האשה ביהדות ובחסידות
שלילת עבודה זרה
בחטא העגל לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ויעשו מהם את העגל[דרוש מקור] מבואר בחסידות[1] שטעותם של הגברים שהוטעו על ידי הערב רב הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש נפש האשה היא ממלכות שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.
נשים דעתן קלה
אמרו חז"ל[2] "נשים דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח החכמה והבינה, ולא מוח הדעת[3]. במקומות אחרים מבואר שהמידות אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא בקו השמאל - קו הגבורות (ה' גבורות דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא בקו הימין - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה[4]. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת[5]. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה קלה - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי[6].
בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"[7]: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "אתערותא דלעילא" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "אתערותא דלתתא" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת[8].
חיוב נשים במצוות
האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.
מצוות תפילין מובאת בתלמוד כמצוה שנשים פטורות ממנה[9], ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה[10]. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין ולא מיחו חכמים בידה[11].
בברכות השחר שבתפילת שחרית הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו[דרוש מקור]). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא בתוספתא במסכת ברכות, שהוא אחד המקורות לברכה זו[12] שם רבי יהודה מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".
ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת נרות שבת ואיסור מלאכה בראש חודש ועוד.
מצוות תלמוד תורה
אדמו"ר הזקן פוסק[13] אשה אינה במצוות תלמוד תורה, ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.
ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.
ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.
הרבי עורר פעמים רבות את לימוד התורה אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.[דרוש מקור]
בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).[14] כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד הרמב"ם היומי שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.
יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן [15] כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה בברכות השחר.
בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.[דרוש מקור: בשיחה עם האדמו"ר מבעלז] ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. [16] הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.
אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.
לימוד חסידות
האדמו"ר הריי"צ החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבעל פה בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן[17]
לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו אמונה בה' ואחדות ה' ואהבת ה' ויראתו וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.[18]
צניעות וכבוד הציבור
| ערך מורחב – צניעות |
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.
אשה איננה יכולה לעלות לתורה בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" (תלמוד בבלי, מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור". כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה (מסכת קידושין פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות[19].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
- זושא וולף, אל נשי ובנות ישראל ליקוט שיחות ערוכות של הרבי
- מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל, גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.
קישורים חיצוניים
- מעמד האישה, אתר צא"ח בישראל.
- נחמה גרייזמאן, בעיניה של אישה - השקפה חסידית על תורת חיים
- הרב פרופ' יצחק קראוס, תפקידן של הנשים במשנת הרבי, מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשס"ט -
- תכונתה של אשה - ויתור מאמר על דמותה של רחל אמנו - תבנית:חב
- מעלת הנשים מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - תבנית:חב
- שולמית שמידע, חכמות נשים בנתה ביתה מאמר על דבורה הנביאה - תבנית:חב
- יפתח לוזיה, נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ, כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013)
- - נעמה טוכפלד, בין פמיניזם לכוח נשי באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
- מערכת שטורעם, מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש
- ↑ שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "קלות" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.
- ↑ עץ חיים שער מח פרק ב.
- ↑ עץ חיים שער הכללים פרק ז. אמרי בינה שער הק"ש סד, ד ואילך.
- ↑ אמרי בינה שם.
- ↑ לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג ואילך.
- ↑ כלשון חז"ל ברכות ס, א.
- ↑ ראה לקוטי תורה ויקרא ב, ב ואילך. תזריע כ, א ואילך. שיר השירים כב, ב ואילך.
- ↑ מסכת תפילין פרק ראשון, בבלי קידושין לד א
- ↑ מכיוון שצריך גוף נקי לקיום מצווה זו: "דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א
- ↑ בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות כמו פסיקתא רבתי פכ"ב שסוברים כי חכמים מיחו
- ↑ ו' כ"ג
- ↑ פ"א מהלכות תלמוד תורה
- ↑ שלשלת היחס עמ' 35.
- ↑ חידושים ובאורים בש"ס, ירושלים 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב
- ↑ התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו גם למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99. ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.
- ↑ 1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13
- ↑ התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.
- ↑ איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד