קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו. | כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו. | ||
==בתי המדרש== | |||
וכך מתאר יליד העירה ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] את בית המדרש של העירה. | |||
בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו. | |||
בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו. | |||
ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא, | |||
בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש. | |||
היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפלות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים. | |||
בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה, | |||
ב[[שואה]], נכבשה ה[[עיירה]] על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] והם הרגו את תושביה היהודים. ה[[עיירה]] שוחררה מהנאצים בשנת [[תש"ג]] (1943). | ב[[שואה]], נכבשה ה[[עיירה]] על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] והם הרגו את תושביה היהודים. ה[[עיירה]] שוחררה מהנאצים בשנת [[תש"ג]] (1943). | ||
גרסה מ־02:22, 1 במאי 2018
קלימוביץ' (או באיות אידישאי קלימאוויטש), היא עיר במחוז מוהילוב שברוסיה הלבנה (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר היתה בקלימוביץ' קהילה חב"דית תוססת.
היסטוריה
קלימוביץ' הפכה לעיר חסידית עוד בתקופת אדמו"ר הזקן כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' אבא השמח (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' יצחק שאול מקלימוביץ' ור' שאול לייב[1].
בימי אדמו"ר המהר"ש, הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' מרדכי פויזנר, נין אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' משה, בן אדמו"ר הזקן), שהיה שד"ר בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' שמריהו פלדמן.
כמו כן התגורר בעיר ר' מרדכי (חיים) פבזנר - פויזנער בן ר' שניאור זלמן בן ר' משה בן ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן.
כשייסד אדמו"ר הרש"ב את תומכי תמימים ליובאוויטש, נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'המניחים' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים תרנ"ט - תרס"א (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'הנחות'. בשנת תרע"ג הוא מונה למשפיע בישיבה והיה ידוע בצדקתו ובעבודת ה' שלו.
בתי המדרש
וכך מתאר יליד העירה ר' יצחק מרדכי פבזנר את בית המדרש של העירה.
בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו.
בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו.
ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא,
בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש.
היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפלות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים.
בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה,
בשואה, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והם הרגו את תושביה היהודים. העיירה שוחררה מהנאצים בשנת תש"ג (1943).
ב-תשמ"ו (1986) נפגעה העיירה כתוצאה מאסון צ'רנוביל.
חסידים מקלימוביץ'
- שמואל פבזנר בן ר' מרדכי (חיים) בן ר' שניאור זלמן בן ר' משה בן ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן
- שלום דובער פבזנר בן ר' שמואל
- יצחק מרדכי פבזנר בן ר' שמואל כתב תיאורים על חיי העיר'ה
- יוסף שלום מקלימוביץ - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי תורת החסידות בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.
- אבא השמח
- יצחק שאול מקלימוביץ'
- מאיר זלמן מקלימוביץ'
- גרשון בער מפאהר
- גרשון בער (העילוי מקרוצא)
- שרגא פייביש זלמנוב
- אברהם אשר בלינוב
- שמואל דוד בלינוב
- מרדכי בלינוב
- שמריהו פלדמן (י' שבט תרע"ב - ח"י אייר תשנ"ט)
- יחיאל יוסף ריבקין
קישורים חיצוניים
ניגוני קלימוביץ'
- ניגון שמחה מקלימוביץ' (ניגון ר"ח בספר הניגונים) - ניגון שמחה שנרשם מפי החסיד ר' רפאל כהן.
- לשמיעה: מפי הרבי
, אוצר ניגוני חב"ד 5 
- ניגון 'הנני מביא אותם' - ניגון שמחה. בשנת הקהל הורה הרבי להוסיף לו את המילים "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, בם עיור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה"[2].
- לשמיעה: מפי שמריהו פלדמן , מקהלת ילדי השלוחים
, מקהלת ניחו"ח (קלטת 15))
- ניגון לשבת ויום טוב - נרשם מפי החסיד ר' שמריהו פלדמן (כפר חב"ד).
- ניגון התוועדות מקלימוביץ' - שיר שחסידי חב"ד בקלימוביץ' נהגו לנגנו
- לשמיעה: מפי ר' שמריהו פלדמן
- ניגון פיל יא - ניגון בשפה האוקראינית הדומה גם בתוכנו לניגון סטאוו יא פיטו.
- ניגון אברהם-ניו אבינו - ניגון בשפה הרוסית שתוכנו הוא פניה ובקשה לאברהם אבינו שיתפלל וימליץ טוב להקב"ה על עם ישראל.
- ראו גם מדור 'ניגוני חסידי חב"ד מעיר קלימאוויטש' באתר היכל הנגינה
הערות שוליים
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |