שערי העזרה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קדש הקדשים " ב־"קדש הקדשים ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מזרח== | ==מזרח== | ||
(מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע): שער אחד. (4)[[שער נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]]. | (מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע): שער אחד. (4)[[שער נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]]. | ||
==פרוכות השערים== | |||
בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | |||
===בחסידות==== | |||
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה {{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחי' חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות שבלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת זיו השכינה שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז. | |||
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחי' [[ז' תחתונות]] שבמלכות. | |||
וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת [[חשמל]] שהוא מחיצוניות ה[[בינה]] ש[[לבושים|מלביש]] ו[[מקיף]] את [[עשר הספירות]] ד[[זעיר אנפין]] ומלכות בבחינת כתנות [[עור]] ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחי' [[מנעל]] להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה{{הערה|ונעל הזה הוא בחי' המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א}}, וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה{{הערה|ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)}} וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם{{הערה|תורה אור לך לך יא, א}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שערי הר הבית]] | *[[שערי הר הבית]] | ||
גרסה מ־09:45, 6 בנובמבר 2016
ב'עזרה' שבבית המקדש היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות.
מצידי השערים היו עליות מיוחדות שם עמדו השומרים של בית המקדש[1].
צפון
בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:
- שער הניצוץ.
- שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.
- בית המוקד.
דרום
בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:
- שער הדלק.
- שער הקרבן.
- שער המים - שער דרכו הביאו את המים לניסוך המים בחג הסוכות. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית[2].
מזרח
(מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע): שער אחד. (4)שער נקנור. שם היו שתי לשכות, לשכת פנחס המלביש, ולשכת עושה חביתין.
פרוכות השערים
בגמרא בכתובות[3] מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות.
בחסידות=
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד מלכות דאצילות, כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שבעזרה, וגם בחינת הר הבית ת"ק אמה [4]. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחי' חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת שינה[5], כך למעלה במלכות דאצילות שבלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת זיו השכינה שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות)[6], ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז.
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות בי"ע, והמשכה זו היא מבחי' ז' תחתונות שבמלכות.
וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות דזעיר אנפין ומלכות בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחי' מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה[7], וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה[8] וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם[9].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח'.
- ↑ מסכת מדות פרק ב' משנה ו'
- ↑ ק"ו ע"א
- ↑ זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)
- ↑ ראה שינה בתחילת הערך
- ↑ וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי
- ↑ ונעל הזה הוא בחי' המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א
- ↑ ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)
- ↑ תורה אור לך לך יא, א
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |