רב המנונא סבא: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מנהגיו== | ==מנהגיו== | ||
הוא היה נוהג להתפלל בכל יום ויום על מזונותיו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר כי שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע. | הוא היה נוהג להתפלל בכל יום ויום על מזונותיו, אף שאלו היו מונחים לפניו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר כי שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע. | ||
עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון{{הערת שוליים|[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע}}. | עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון{{הערת שוליים|[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע}}. | ||
הנכתב עד כאן שייך בכל אדם, אמנם רב המנונא סבא התפלל על מזונותיו, אפילו שכבר היו מונחים לפניו (דהיינו שהשפע הרוחני כבר התגשם למזונות גשמיים), מכיון שה' מחייה אותם כל רגע מחדש, ואילו יפסיק לרגע לחיותם הרי לא יהיו קיימים ולא יהיה מה לאכול, ולכן התפלל בכל זאת. | |||
==נשמתו של אדמו"ר האמצעי== | ==נשמתו של אדמו"ר האמצעי== | ||
מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן | מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן | ||
בהיותו | בהיותו ב[[ז'לובין]] על [[החתונה הגדולה בז'לובין]] למה מניח את בנו הרב [[אדמו"ר האמצעי|רבי בער]] | ||
לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך | לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך | ||
לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב | לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד כי משורש נשמתו, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב | ||
ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם [[רשב"י]] לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=42 כתבי הרח"א ביחוסקי]}}. | ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם [[רשב"י]] לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=42 כתבי הרח"א ביחוסקי]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר]] | [[קטגוריה:חכמי הזוהר]] | ||
גרסה מ־10:06, 1 בנובמבר 2016
רב המנונא סבא הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול אליהו הנביא להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו[1].
שורש נשמתו
נשמת רב המנונא סבא היתה נשמה דאצילות מבחינת הנשמות דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא".
אדמו"ר המהר"ש מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן דגים אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב "אם את כל דגי הים יאסף להם", ואפילו עופות שנבראו מו הרקק (מים ועפר מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם נבראים הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב מקואות ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של רבן שמעון בן גמליאל "שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים", שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת מים גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו.
על דרך זה מסביר המהר"ש, שהנשמות דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם הנשמות דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים[2].
מנהגיו
הוא היה נוהג להתפלל בכל יום ויום על מזונותיו, אף שאלו היו מונחים לפניו. אדמו"ר הצמח צדק מסביר כי שפע הפרנסה נקצב בראש השנה, כי בו חוזר האור של השנה הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ביום הכיפורים נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.
עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון[3].
הנכתב עד כאן שייך בכל אדם, אמנם רב המנונא סבא התפלל על מזונותיו, אפילו שכבר היו מונחים לפניו (דהיינו שהשפע הרוחני כבר התגשם למזונות גשמיים), מכיון שה' מחייה אותם כל רגע מחדש, ואילו יפסיק לרגע לחיותם הרי לא יהיו קיימים ולא יהיה מה לאכול, ולכן התפלל בכל זאת.
נשמתו של אדמו"ר האמצעי
מסופר, כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את רבנו הזקן בהיותו בז'לובין על החתונה הגדולה בז'לובין למה מניח את בנו הרב רבי בער לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד כי משורש נשמתו, ובא רבנו וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם רשב"י לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא[4].
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ב'.
- ↑ לקוטי תורה תורת שמואלתרמ"ה א'.
- ↑ דרך מצוותיך מצוות תגלחת מצורע
- ↑ כתבי הרח"א ביחוסקי