זמירות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן ") |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[ | '''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[הארי]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]]. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר | רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר ח{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]]. | ||
==הזמירות== | ==הזמירות== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה". | אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה". | ||
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[ | אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[הארי]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}. | ||
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]]. | הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]]. | ||
גרסה מ־20:57, 2 בפברואר 2016
זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת. בחב"ד נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי הארי, אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו (ראה להלן) - אזמר בשבחין בליל שבת, אסדר לסעודתא (בניגון שלימד הרבי) ביום השבת ובני היכלא בסעודה שלישית - רעווא דרעווין.
מקור המנהג
רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר ח[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.
הזמירות
זמירות רבות נתקבלו בעם ישראל במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, בלשון הקודש וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או חסידות נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.
מעלת הזמירות
עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר[6].
מנהג חב"ד
אדמו"ר הרש"ב אמר[7] ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת הארי. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר[8].
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על בני היכלא, הוא הניגון אותו היה מנגן אדמו"ר הזקן. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' הלל מפאריטש, ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד הרבי בשמחת תורה תשט"ז.
בנוסף לכך נוהגים חסידים לנגן בשולחן שבת גם ניגוני חב"ד אחרים, ללא מילים, בעיקר ניגוני דביקות וניגוני שמחה[9]
לקריאה נוספת
- הרב יוסף קרסיק, השבת בקבלה ובחסידות, הוצאת נחלי דב"ש ואש"ל כפר חב"ד, חלק ב' עמ' 475.
הערות שוליים
- ↑ בעיקר על-ידי ר' ישראל נאג'רה, דונש בן לברט ויניי.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 29
- ↑ ספר חסידים סימן רעא, תט
- ↑ מסכת מגילה יב, ב
- ↑ זוהר חלק ג' דף ערב, ב
- ↑ מדברי הרבי, התוועדויות תשנ"ב (וועד הנחות בלה"ק) חלק א' עמ' 45
- ↑ סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תורה אור (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.
- ↑ תורת מנחם חלק י"ז עמ' 96
- ↑ ראה שיחת השבוע, פרשת חוקת ה'פרצת.
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |