אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אושפיזין חסידי''' הינו מקביל לרעיון ה[[אושפיזין]] המקובל כאשר בכל יום מ[[חג סוכות]] מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכה, ואחד מהם יושב בראש. | '''אושפיזין חסידי''' הינו מקביל לרעיון ה[[אושפיזין]] המקובל כאשר בכל יום מ[[חג סוכות]] מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכה, ואחד מהם יושב בראש. | ||
==מקורו== | |||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | |||
{{ציטוט|תוכן=וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּקַדְמִיתָא תֵּשְׁבוּ, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ. אֶלָּא, קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי. תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא. קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאִים עַל פִּתְחָא לַסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין.|זהר חלק ג. קג, ב}} | |||
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי הרבי, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי הרבי, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. | ||
גרסה מ־06:08, 27 בספטמבר 2015
אושפיזין חסידי הינו מקביל לרעיון האושפיזין המקובל כאשר בכל יום מחג סוכות מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכה, ואחד מהם יושב בראש.
מקורו
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]
וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּקַדְמִיתָא תֵּשְׁבוּ, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ. אֶלָּא, קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי. תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא. קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאִים עַל פִּתְחָא לַסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין.
אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי הרבי, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין לשמיני עצרת -אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף-יצחק; ובשמחת תורה מגיע הרבי.
היום והאורחים
- ביום הראשון - מגיעים אברהם אבינו ורבי ישראל בעל שם טוב.
- ביום השני - יצחק אבינו ורבי דובער 'המגיד'.
- ביום השלישי - יעקב אבינו ורבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
- ביום הרביעי - משה רבנו ורבי דובער - אדמו"ר האמצעי
- ביום החמישי - יוסף ורבי מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח-צדק.
- ביום השישי - אהרון הכהן ורבי שמואל - אדמו"ר מהר"ש
- ביום השביעי - דוד המלך ורבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב.
- בשמיני עצרת - שלמה המלך ורבי יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ, (בארץ הקודש גם הרבי מנחם מענדל - הרבי מלך המשיח).
- בשמחת תורה - הרבי.
פרטי המנהג
בחלק מקהילות ישראל נהוג להזמין בקול את האושפיזין השייכים לאותו היום, כאשר את אומרים אותם בראש הנוסח, ולאחר מכן מוסיפים "ועמו", ומזכירים גם את שאר האושפיזין, וזאת משום שהאושפיזין מגיעים בכל יום, אלא שבכל יום יש את העיקרי שמגיע בראש וכל שאר הצדיקים מגיעים יחד עמו ומלווים אותו.
הכנסת אורחים נוספים
בזוהר, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, כתוב כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות[1].
קישורים חיצוניים
- אושפיזין ראית? בשבועון בית משיח על האושפיזין חסידי
- הרב לוי יצחק ניסלביץ', האושפיזין, סקירה מקיפה על דברי הרבי בנוגע לאושפיזין, כהוספה לקובץ הלימוד של החודש השביעי בליובאוויטש (חוברת ג', עמוד 105 ואילך) בהוצאת ארגון אש"ל הכנסת אורחים
הערות שוליים
- ↑ הרבי ציין את הדברים בשיחת יום ב' דחג הסוכות (עמוד 61), וציטט את מאמר הזוהר על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" – "בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא", היינו ש"תשבו" הראשון מדבר על האושפיזין, ו"ישבו" השני מדבר על העניים, אורחים דעלמא. והזוהר ממשיך ומפרט את השכר למי שעושה כן ומכניס לסוכתו את "בני עלמא" – שכל האושפיזין מברכים אותו, ומפרט את הברכות שמברך אותו כאו"א מהאושפיזין.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |