יהושע זעליג אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''יהושע זעליק אהרונוב''' ([[תרנ"ו]] - [[תש"ב]]) תלמיד [[תומכי תמימים]] ומחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ב[[רוסיה]]. | |||
==קורות | ==קורות חיים== | ||
נולד בשנת תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו | ר' יהושע נולד בשנת ה'[[תרנ"ו]] בעיירה קאחאנאוו לאביו [[מנחם מענדל אהורונוב|מנחם מענדל]]. כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים, והתמדה נפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי [[תורה]] עם הגאון [[הרוגצ'ובי]]. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] מה[[רד"צ חן]]. | ||
נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שפעטער]] ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר. | |||
==נדודיו== | |||
===בליובאוויטש=== | |||
בגיל 13 נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]], שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה. | |||
עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד ה[[נגלה]], הגה בשקידה עצומה בלימוד ה[[חסידות]] ועסק ב[[עבודה]] וב[[דרכי החסידות]]. | |||
===צ'רניגוב=== | ===צ'רניגוב=== | ||
בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]], החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים((הערת שוליים|ביניהם, [[ישראל ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]]}} עברו לעיר צ'רניגוב, שם למדו והושפעו מהרב [[דוד צבי חן]]. | |||
===חרסון=== | ===חרסון=== | ||
לאחר | לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שנפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] חדשה ב[[חרסון]] ([[אוקריאנה]]), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב [[אליעזר דבוסקין]]. | ||
כשהגיעו זעליק וחבריו ל[[תומכי תמימים חרסון|ישיבה בחרסון]] כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מ[[קובנה]] שימש כ[[ר"מ]]. | |||
===חרקוב=== | ===חרקוב=== | ||
על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב עבר ל[[תומכי תמימים חרקוב|ישיבה בחרקוב]]. שם שימש כ[[משגיח]] ר' [[ברוך פרידמן]], וכ[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]]. | |||
== | ==פטור מעבודת הצבא== | ||
בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ב[[רוסיה]], שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק ב[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בדברי הרבי. | |||
בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. בגלל שבאותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים. | |||
זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר. | |||
== | ==בעיר ארשע== | ||
ר' זעליק | לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'[[תרפ"ד]], עבר בעיר ארשא ר' [[יהודה חיטריק]], ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, {{הבהרה}} וכי אחרי ששאל את [[הרבי הריי"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסלין]] כרב. | ||
==בגלות== | |||
בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות ב[[סיביר]]. | |||
זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא [[ברית המועצות]] דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד. | |||
גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] והקפיד לאכול רק מוצרים [[כשר|כשרים]]. | |||
כשנשלח לגלות נלקחו ממנו ה[[תפילין]], והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין. | |||
לפני [[חג הפסח]] הצליח להשיג [[כזית]] [[מצה]], ולשתיית [[ארבע כוסות|ד' כוסות]] שתה מיץ גודגדין. | |||
אחרי ארבע שנים, בשנת ה'[[תרצ"ו]] השתחרר מהגלות. | |||
==אחרית ימיו== | ==אחרית ימיו== | ||
בתחילת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברח יחד עם חסידים רבים ל[[סמרקנד]]. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. ב[[חג הסוכות]] היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג". | |||
נפטר ב[[י"ח אלול]] ה'[[תש"ב]]. | |||
אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - טורנטו קנדה. | * ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - [[טורנטו]], [[קנדה]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יהושע זעליק | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אהרונוב יהושע זעליק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|יהושע זעליק | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אהרונוב יהושע זעליק]] | ||
גרסה מ־13:17, 13 במרץ 2013
ר' יהושע זעליק אהרונוב (תרנ"ו - תש"ב) תלמיד תומכי תמימים ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ברוסיה.
קורות חיים
ר' יהושע נולד בשנת ה'תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו מנחם מענדל. כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים, והתמדה נפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי תורה עם הגאון הרוגצ'ובי. הוסמך לרבנות מהרד"צ חן.
נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' אהרן חיים שפעטער ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר.
נדודיו
בליובאוויטש
בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.
עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלה, הגה בשקידה עצומה בלימוד החסידות ועסק בעבודה ובדרכי החסידות.
צ'רניגוב
בתקופת המלחמה, החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים((הערת שוליים|ביניהם, ישראל ג'ייקובסון, אלכסנדר סנדר יודאסין, משה יוסף גוטליב וברוך פוטרמן}} עברו לעיר צ'רניגוב, שם למדו והושפעו מהרב דוד צבי חן.
חרסון
לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב, שנפתחה ישיבת תומכי תמימים חדשה בחרסון (אוקריאנה), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב אליעזר דבוסקין.
כשהגיעו זעליק וחבריו לישיבה בחרסון כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' צבי גוטליב מקובנה שימש כר"מ.
חרקוב
על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב עבר לישיבה בחרקוב. שם שימש כמשגיח ר' ברוך פרידמן, וכמשפיע ר' שילם קוראטין.
פטור מעבודת הצבא
בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ברוסיה, שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי.
בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. בגלל שבאותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים.
זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר.
בעיר ארשע
לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' יהודה חיטריק, ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, [דרושה הבהרה] וכי אחרי ששאל את הרבי הריי"צ, עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' שאול דובער זיסלין כרב.
בגלות
בשנת תרצ"ב נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות בסיביר.
זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא ברית המועצות דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.
גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי תורה ומצוות והקפיד לאכול רק מוצרים כשרים.
כשנשלח לגלות נלקחו ממנו התפילין, והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין.
לפני חג הפסח הצליח להשיג כזית מצה, ולשתיית ד' כוסות שתה מיץ גודגדין.
אחרי ארבע שנים, בשנת ה'תרצ"ו השתחרר מהגלות.
אחרית ימיו
בתחילת המלחמה ברח יחד עם חסידים רבים לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. בחג הסוכות היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".
אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.
משפחתו
- ר' מנחם מענדל אהרונוב - טורנטו, קנדה.