רבן יוחנן בן זכאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
איתא בגמרא{{הערת שוליים|1=[[גיטין]] נו, ב.}} שרבי יוחנן בן זכאי השתדל קודם החורבן אודות הישיבה ב"יבנה" שתשאר בקיומה, ולא יפגעו בה, כיון שריב"ז הי' בטוח שכל זמן שיהיו אצל בנ"י ישיבות ותורה, אזי יצליחו לעמוד בכל הגזירות וכל הקשיים של הגלות, ולזכות לגאולה השלימה ובנין [[בית המקדש]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת תשי"ז חלק ראשון שיחת יום ד', [[ז' תשרי]] [[תשי"ז]].}} | איתא בגמרא{{הערת שוליים|1=[[גיטין]] נו, ב.}} שרבי יוחנן בן זכאי השתדל קודם החורבן אודות הישיבה ב"יבנה" שתשאר בקיומה, ולא יפגעו בה, כיון שריב"ז הי' בטוח שכל זמן שיהיו אצל בנ"י ישיבות ותורה, אזי יצליחו לעמוד בכל הגזירות וכל הקשיים של הגלות, ולזכות לגאולה השלימה ובנין [[בית המקדש]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת תשי"ז חלק ראשון שיחת יום ד', [[ז' תשרי]] [[תשי"ז]].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־17:52, 3 במאי 2011
רבי יוחנן בן זכאי היה מגדולי התנאים, תלמידו של הלל הזקן, והיה בעת החורבן. הוא פעל למען בית המקדש שלא יחרב, ניסה להשלים עם האויבים, בסיוע אחיינו אבא בן סיקרא, ראש הבריונים של ירושלים.
במהלך אותה פגישה עם האויב, נאמר לו המשפט הידוע "ואי מלך אנא עד השתא היכי הוית", מאמר שכאשר רבי אהרן הגדול מקרלין נזכר ממנו בעת אמירת המלך, הוא התעלף.
בשעת פטירתו הוא בכה ואמר שאינו יודע באיזה דרך מוליכים אותו, אם לגן עדן או ח"ו להיפך. בביאור גמרא זו, ישנם הרבה מאמרי חסידות. חזקיהו המלך בא ללוותו לעולם האמת, והוא ציווה להכין לו כסא[1]
איתא בגמרא[2] שרבי יוחנן בן זכאי השתדל קודם החורבן אודות הישיבה ב"יבנה" שתשאר בקיומה, ולא יפגעו בה, כיון שריב"ז הי' בטוח שכל זמן שיהיו אצל בנ"י ישיבות ותורה, אזי יצליחו לעמוד בכל הגזירות וכל הקשיים של הגלות, ולזכות לגאולה השלימה ובנין בית המקדש[3]