שיירת הטנקים י"א ניסן (קראון הייטס)
שיירת הטנקים מתקיים מידי שנה ביום (או בסמוך לה) בי"א ניסן, כמתנה לרגל מידי שנה יוצאים עשרות טנקים בשיירה מרשימה לכבודו של הרבי מלך המשיח, לרגל יום הולדתו ביום הבהיר י"א בניסן. הטנקים עוברים ליד בית חיינו במהלך הכינוס צ"ה שמתקיים בשעה 10:30 בבוקר, ומשם ממשיכים לכיוון מנהטן ומשם מתפזרים למבצעים, ובפרט למבצע מצה לאלפי יהודים ברחבי ניו יורק.
היסטוריית הטנקים בכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – טנק מבצעים |
בחודש סיון תשל"ד לאחר הטבח במעלות והתאונה בה נהרגו ארבעה חסידים, הרעיש הרבי שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה מבצעי המצוות: מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע לימוד תורה, מבצע בית מלא ספרים ומבצע צדקה.
אנ"ש והתמימים פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל הרבי דרש יותר.
הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי אנ"ש. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.
כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי את המענה הבא: "הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום".
כמה מהתמימים ב-770 ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו הק' של הרבי. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-770, ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את התמימים בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'מבצע תפילין' ושאר המבצעים. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.
כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.
באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ההתבוללות. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'. כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשר משאיות שניצבו בפינות הרחוב.
עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.
לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בי"ב תמוז בקשר ל'טנקים', וגם אמר שטנ"ק זה ר"ת "טהרות, נזיקין, קדשים" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).
החל מח"י אלול באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל התוועדות בימות החול חלוקת דולרים לצדקה. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.
כמו"כ בהתוועדות בי' שבט תשל"ה דיבר הרבי עוד באריכות מופלגה על המעלות של טנקים בכלל וטנקיסטים בפרט, ואמר גם בזה הלשון: "איך פאר מיט יעדן טאנקיסט".
שיירת הטנקים בי"א ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ז לרגל יום ההולדת השבעים וחמש לרבי החליטו כמה מתלמידי התמימים 27 טנקים.
בשנת תש"מ זה היה שלושים שנה לנשיאות
בשנת תשמ"ח 38 טנקים ארווי, בכבוד, ולא רק משאיות שלא מכובדות... ובאמת מאותה שנה והלאה היה מאוד מכובד...בשנת 1974 החלה הופעה חדשה להופיע ברחובות מנהטן. אפילו בתוך המהומה ההיא של קהל וקול רעש, הרכב המוזר הזה משך תשומת לב. זה היה טנדר סטנדרטי מזן "U-Haul" או "Ryder". הדלת האחורית שלה הייתה מגולגלת, והראתה מטען של שולחן עץ אחד גדול, שני ספסלי עץ ותריסר צעירים עם זקן וכובעים שחורים. מרמקול שהודבק לגג שלו יצא שילוב של שירים חסידיים המושמעים בווליום גבוה - כלומר גבוה מספיק כדי להשמיע את עצמו מעל לרעש של פינת רחוב במנהטן. פוסטרים גדולים שהודבקו לדפנות הטנדר הנעים הכריזו: "מיכל מצווה", "תפילין על הסיפון" ו"מצוות במקום לאנשים בדרכים".
לאחרי ג' תמוז[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים שבין תשנ"ד ועד שנת תשנ"ט השיירה התקיימה תחת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, אבל זה לא היה באופן מסודר, בשנת תשנ"ה הצטרף הרב מרדכי הירש לצוות השיירה, ובשנת תשנ"ז התחיל לנהל את זה ביחד עם הרב מנחם מענדל הענדל ועוד כמה מעסקני קראון הייטס.
בשנת תשס"ב לרגל 100 שנה החליטו המארגנים שהם רוצים לעשות שיירה של 100 טנקים[1], ואפילו שאף אחד לא האמין שזה באמת יקרה, לבסוף זה קרה וביום י"א ניסן יצאו 100 טנקים ועברו מול 770.
בשנת תשס"ד החליטו כמה מהאחראים שאינם רוצים יותר שהכרזת הקודש: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכן עניני משיח וגאולה יהיו על השלטים ובחומר של הטנקים, והחליטו לעזוב ולהקים שיירה משל עצמם.
וכך מאז ועד שנת תשפ"ב התקיים מידי שנה לצערינו שני שיירות; שהאחת עם הכרזת הקודש: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ופרסום משיח וגאולה, והשניה ללא ר"ל.
בשנת תשפ"ב לרגל מאה ועשרים שנה הצליחו העסקנים בשכונת המלך למרות הדעות והחילוקים השונים, לשכנע את 2 הצדדים לעשות אחדות ולקיים שיירה אחד עם 120 טנקים[2].
וכך היה שבשנת תשפ"ב לרגל מאה ועשרים שנה - עשו אחדות והתקיימה שיירה[3], ענקית ומרשימה של 120 טנקים - שזה צבר וגרם להרבה תשומת לב לכל תושבי ניו יורק והסביבה לה.
ציון שנים מיוחדות בשיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ לרגל י' שבט לציון 40 שנה לנשיאותו של הרבי. הרבי יצא מ-770 בדיוק כשהמצעד התחיל, והרבי צפה בכל טנק שעבר, ורק לאחר שכל הטנקים נסעו, הרבי נכנס למכוניתו[4].
בשנת תשנ"ב לרגל 90 שנה תכננו כבר כו"כ חודשים לפני שיירה ענקית של 90 טנקים, באמצע התכננון כחודש וחצי לפני פתאום כ"ז אדר א' הגיע, והתחיל האירוע הבריאותי, ולמארגנים שתכננו במשך כל כך הרבה זמן את השיירה נשברו ולא ידעו האם להמשיך הלאה ולעשות את השיירה או לא. לבסוף הם הבינו שהדבר הכי טוב זה ללכת קדימה ולעשות את השיירה הזאת לרגל 90 שנה - וביום י"א ניסן זה היה אחד השיירות המאוד מיוחדות ומרשימות שגרמו לקידוש ה' ענק בכל רחבי העיר ניו יורק.
ובפרט לאור כל הקאך והחיות בשנות הנפלאות שעורר הרבי בעניני משיח וגאולה - אז חולקו אז עשרות אלפי עלונים בעניני גאולה ומשיח, וכן היה המון תקשורת שבאו לראיין את התמימים ואנ"ש על משיח.
בשנת תשס"ב לרגל מאה שנה - התקיים שיירה של 100 טנקים.
בשנת תשפ"ב לרגל מאה ועשרים שנה - עשו אחדות[5] והתקיימה שיירה של 120 טנקים.
השיירה עצמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מידי שנה יוצאים עשרות טנקים בשיירה מרשימה לכבודו של הרבי מלך המשיח, לרגל יום הולדתו ביום הבהיר י"א בניסן. הטנקים עוברים ליד בית חיינו במהלך הכינוס צ"ה שמתקיים בשעה 10:30 בבוקר, ומשם ממשיכים לכיוון מנהטן ומשם מתפזרים למבצעים, ובפרט למבצע מצה לאלפי יהודים ברחבי ניו יורק.
פעילים בארגון השיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף יצחק באקמאן.
- מנחם מענדל באקמאן.
- יוסף יצחק גרינברג.
- מרדכי הירש.
- מנחם מענדל הענדל
- שמואל הכהן הענדל.
- צמח דוד הכהן הענדל.
- עמוס מנחם כהן
- צבי אברהם פרישמן.
- שמולי שוחאט.
- משה שמוקלר.
- שניאור זלמן שלג.
- מנחם מענדל שפילמאן.
פעילים בארגון לשעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף קצמן
- הרב לוי שמטוב[6]
- הרב ירחמיאל ג'ייקובסן[7]
- הרב שמואל שטרסברג[8]
- הרב מענדל נוטיק.
- הרב יוסף אליאב.
