רב (תואר)
רב הוא כינוי למורה הוראה בישראל. הכינוי 'רב' התחיל להיות נפוץ לרבני בבל. כדברי הזוהר 'כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.[1].
במשך הדורות, בראש כל קהילה יהודית עומד רב שעוסק בהוראה, בקביעת הלכה, בשיפוט על פי דיני התורה, בפיקוח על כשרות ובניהול עניני היהדות בקהילה.
בכדי שיוכל ה'רב' לפסוק הלכה, הוא נצרך לקבל 'סמיכה' לרבנות.
בהיום יום מובא כי "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא"[2].
עשה לך רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עשה לך רב |
הרבי עורר על כך שכל יהודי צריך לעשות לו רב ומורה דרך, על-פי הוראת המשנה במסכת אבות: "עשה לך רב".
האחריות של רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בספר היום יום שרבי שלום דובער שניאורסון אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכור, שתמיד הוא עומד על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרבים, על הגבול של עומק רום ועומק תחת, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא[3].
כבוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב770, לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה בחג השבועות תשמ"ז, אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים.
מרא דאתרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מכונה בשם 'מרא דאתרא', שפירושו המילולי הוא "אדון המקום", היות ועל פי הלכה על תושבי המקום להישמע להוראותיו, גם כאשר רבנים אחרים פוסקים אחרת ממנו, הן משום כבודו של הרב[4], והן על מנת להימנע מהסגת גבולו[5], וכן יש לכך השלכות הלכתיות נוספות, דוגמת האיסור לרב המתארח במקום לפסוק הלכה לתושבי המקום ללא רשותו, האיסור לחתן זוגות ללא רשותו של רב הקהילה המקומי, להכניס בשר שנשחט ללא רשותו, אף שהוא כשר למהדרין[דרוש מקור], החיוב שדווקא הוא יבדוק את סכין השחיטה של השוחטים המקומיים[6], ועוד.
הרבי ייחס חשיבות רבה לכבד את המרא דאתרא כבעלי המקום, וציין כי בעבר כאשר רב חשוב היה נוסע ממקום למקום, בכל עיר שהיה נכנס היה מקפיד לערוך ביקור נימוסין בביתו של הרב המקומי, המרא דאתרא[7].
תפקידו של רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הוראות רבותינו נשיאינו, מלבד תפקידו של רב הקהילה כפוסק הלכה, הוא אחראי לכל עניני הקהילה, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "משרת הרב - בנוסח חב"ד - היא עבודה נפשית במסירות נפש לטובת הזולת. לעסוק עם עצמו ובעצמו לא רק למען עצמו, אלא לטובת הרבים"[8]:
- סידור שיעורי תורה קבועים בקהילה, והחזקתם מבלי להתחשב עם מספר המשתתפים
- למשוך את אנשי הקהילה והנוער להשתתף בשיעורים
- התעניינות במצב הנוער, וסידור שיעורים מיוחדים עבור הנוער
- קירוב פנימי לאנשי הקהילה
- הנהגה מתונה, ושמירה על קשרי ידידות עם רבני הקהילות האחרות הפועלים בעיר
- השתתפות בעבודה ציבורית הכללית של העיר
- לעורר את אנשי הקהילה ובני ביתם על שמירת תורה ומצוות, ועל התעסקות בחינוך
- להתעניין מזמן לזמן בשיחות פרטיות עם כל אחד מאנשי הקהילה במצבם ובמצב בני ביתם ולסייע להם במה שניתן
- להיענות להזמנות לנאום באירועים שונים בעיר, ולנצל את ההזדמנות לעורר על עניני תורה ומצוות
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם שמואל בוקיעט, רב - מורה דרך - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות מרא דאתרא, כפר חב"ד תשע"ז
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ זהר חדש ספרא תנינא. הובא ונתבאר בספר הליקוטים להצ"צ ערך רב ורבי
- ↑ לוח היום יום כ"ג אדר א'.
- ↑ היום יום - כ"ג אדר ב'.
- ↑ שו"ת הרשב"א א, רנג.
- ↑ ערוך השולחן, יורה דעה רמב, סג.
- ↑ שו"ת שיבת ציון סי' כג.
- ↑ השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ, שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8].
- ↑ על פי מכתבי הרבי הריי"צ לרב דוד משה ליברמן, בסדרת מכתבים מהתאריכים ג' אדר, ז' אדר, א' ניסן, ז' ניסן, כ"ה ניסן, י"ח סיון תש"ט.