לדלג לתוכן

צבי הירש (בן הבעל שם טוב)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

רבי צבי הירש היה בנו של הבעל שם טוב, ואדמו"ר במעז'יבוז' ולאחר מכן בפינסק.

נולד בשנת תצ"ד.

מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו תלמידי הבעל שם טוב, 'חבריא קדישא' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות.

שתקן ומופנם היה רבי צבי. הוא לא הנהיג את העדה בדברי תורה ובקבלת קהל, כי אם בינו לבין עצמו. מרובה הייתה שתיקתו על דיבוריו.

אותה שנת הסתלקות הייתה שנה קשה מנשוא. אמנם צדיק מופלג היה רבי צבי, אולם לא היו לו את הכוחות ותעצומות הנפש, להניף בגאון את נס המערכה מול מתנגדי החסידות.

העברת נזר הנשיאות למגיד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחג השבועות תקכ"א, שנה תמימה מהסתלקותו של הבעש"ט, ישבו תלמידי ה'חבריא קדישא' בסעודת חג, כאשר בראש השולחן יושב רבי צבי, והוא לבוש בבגדי הרבנות של אביו.

לפתע קם ממקומו רבי צבי, ואמר:

היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא רבי בער'ניו בן רבי אברהם. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות[1].

מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם"[2][3].

מיד לאחר מכן עבר לעיירה פינסק שם הנהיג חצר חסידית משלו, ובה הסתופפו מאות חסידים.

הסתלק ביום ז' טבת תק"מ, ומנוחתו כבוד בפינסק.

ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 'תורת שלום – ספר השיחות', עמ' 83–84.
  2. מבוא בהתמים עמ' 140.
  3. המאמר נדפס ב"תורה אור" פרשת יתרו