לדלג לתוכן

אליעזר גרייבר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

הרב אליעזר גרייבר (ז' בטבת תק"ד - י' בטבת תקצ"א) היה מגדולי הרבנים בסלונים, מחבר הספר 'משנת רבי אליעזר בן יעקב', ובסוף ימיו מחסידי אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפינסק בז' טבת תק"ד לאביו הרב יעקב ספרא ודיינא דק"ק פינסק ולאמו הרבנית יוכבד[1].

בשנת תקל"ד נסמך מהגאון ר' רפאל האמבורגער שהיה אז אב"ד בפינסק.

בצעירותו הסתופף בצלו של ר' יהושע צייטלין באוסטייה[2].

נשא את בתו של הרב יצחק אייזיק אב"ד פינסק שנהרג במסע לכפר להיות סנדק כשנהפכה עליו העגלה.

לאחר פטירת חותנו נולד לר' אליעזר בן זכר שנקרא אף הוא יצחק אייזיק[3].

כשנפטרה אשתו הראשונה עבר לגור בסלונים, שם נשא בזיווג שני את בתו של הרב נחום גרייבר שהיה חבר בבית הדין של ר' שמשון, שהיה מגדולי המתנגדים[4].

כאשר שנים מבניו הפכו לגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ישב עליהם "שבעה" כמנהג המתנגדים באותה תקופה.

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעת זקנתו עזב את סלונים, נסע לשקלוב, והחליט לסור ולבקר את בניו החסידים אשר שנים רבות היה הקשר ביניהם מנותק. כאשר הגיע עם העגלה לעיר שקלוב, נאמר לו שבניו נמצאים עתה באכסניית רבינו הזקן, שנזדמן באותו יום לשקלוב. המשיך הרה"ג ופנה לעבר אכסניית הרבי. בין כך וכך נודע לאדמו"ר הזקן כי הר"ר אליעזר נמצא בדרכו אליו, והוא שלח שני שלוחים לצאת לקראתו ולקבל את פניו בנרות דולקים בידיהם.

הגאון ר' אליעזר נכנס אל אדמו"ר הזקן והציע לפניו את השגותיו נגד תורת החסידות והחסידים. כשיצא מהרבי אמר: "פגישה זו פעלה עלי שאבטל את ההתנגדות שלי לחסידות". בינתיים התבונן גם בהנהגת בניו ר' זלמן רויזעס ור' איסר קיסעס, ונוכח לראות שהם גאונים גדולים ויראי אלקים באמת, וכך התקרב לחסידות ולרבי[5].

נפטר י' בטבת תקצ"א בעיר סלונים[6].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאשתו הראשונה

  • בנו, ר' יצחק אייזיק.

מאשתו השניה

  • בתו, יוכבד אשת ר' גרשון מגזע בעל פנים-מאירות.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר משנת רבי אליעזר בן יעקב, באתר היברובוקס

הערות שוליים

  1. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי עמוד 37.
  2. ^ ע"פ הקדמת ספרו.
  3. ^ רוביזניץ, דרבנה והסביבה עמוד 101.
  4. ^ "סלונים - פנקס סלונים" עמוד לח.
  5. ^ "עבד מלך" עמ' 17 - 18.
  6. ^ דעת קדושים עמוד 18.