ג'וינט

סמל השלוחה הישראלית של ארגון הג'וינט

ארגון הג'וינט (American Jewish Joint Distribution Committee, או בראשי התיבות JDC), ובשמו המלא, ועדת התפוצות היהודית-אמריקאית, הוא ארגון יהודי הומניטרי, הפועל לסיוע וחיזוק הקהילות היהודיות והשירותים החברתיים המוצעים בהן, אוכלוסיות חלשות, עולים חדשים, זקנים, נכים ואוכלוסיית מבקשי מקלט.

במסגרת פעולותיו העניפות ברחבי תבל, סייע הג'וינט למוסדות חב"ד, בברית המועצות, אירופה, ארצות הברית, צפון אפריקה וארץ הקודש, ורבותינו נשיאינו הסתייעו במחלקות השונות של הג'וינט בפעולותיהם בגשמיות וברוחניות לחיזוק הקהילות היהודיות, כשאחת המחלקות העיקריות שהעניקה את הסיוע, היתה מחלקת התרבות של הארגון בראשה עמד ידיד חב"ד הרב ד"ר אליהו יונג.

מטה הארגון בארץ ישראל ממוקם בגבעת רם בירושלים.

הקמת הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה ערוכה המדמה משלחת של רבני חב"ד אצל מנהל הג'וינט

הארגון הוקם בט' בכסלו תרע"ה באמצעות מיזוג שלושה ארגונים קטנים יותר שפעלו עד אז בנפרד, ומכאן גם לקוח שמו, המורה על שיתוף פעולה.

מה שזירז את הקמת הארגון היתה הבנה של יהודי אמריקה בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה שמלחמה זו שונה ממלחמות אחרות שאירעו בעבר, וההשלכות שלה קשות יותר מהן, ורק שיתוף פעולה וסיוע מאוחד יוכל להעניק את התמיכה הנדרשת לקהילות היהודיות שמעבר לים, ואכן לאורך שנות המלחמה נאספו וחולקו כ-38 מיליון דולר על ידי הג'וינט, סכום גדול מאוד בהתחשב בכך שערך הדולר באותן שנים היה גבוה מאוד.

בתחילת שנת תרע"ה שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית ללואיס מרשל ויעקב שיף^[1] וביקש מהם $50,000 כדי להציל את היהודים בארץ ישראל מרעב. המנגנון שגייס את הכספים הפך להיות ארגון הג'וינט, ששם לו למטרה לדאוג ליהודים נזקקים בארץ ישראל ובאירופה, בה השתוללה אז המלחמה.

כספי הג'וינט שנועדו לחלוקה בין יהודי ארץ ישראל נמסרו לניהולו של אליעזר הופיין, שהיה מנהל בנק אנגלו פלשתינה.

הפעילות נמשכה עד שארצות הברית הכריזה מלחמה על טורקיה. קונסול ארצות הברית בירושלים, שדרכו הועברו הכספים, נאלץ לעזוב את העיר ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק להולנד.

בסיום המלחמה הוציא הארגון דו"ח מפורט על מצב יהודי ארץ ישראל במלחמה.

פעילות אחרי המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בשנת תרע"ח, אך סבלם של היהודים באירופה לא תם. ברוסיה, בה התחוללה המהפכה הקומוניסטית ובפולין החלו גלים של אנטישמיות. יהודים נספו בפוגרומים ובמגפות, ורכושם נהרס.

הג'וינט סייע לקהילות להשתקם ולהקים תוכניות עזרה הדדית, טיפול בילדים, ומוסדות חינוך.

בברית המועצות הוקם ארגון משנה בשם אגרו-ג'וינט, שעזר לממשלה ליישב מחדש כ-600,000 יהודים, אולם האגרו-ג'וינט סולק מברית המועצות בשנת ה'תרצ"ח.

מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת מלחמת העולם השנייה סייע הג'וינט ליהודים רבים לברוח מהצבא הנאצי.

כשהתקרב הצבא הגרמני לפריז העביר הארגון את מטהו באירופה לליסבון בירת פורטוגל, משם הוא המשיך לסייע ליהודים לברוח מאירופה ולהסתתר במקומות מחבוא.

הג'ויינט סייע ליישב את הפליטים היהודים בדרום אמריקה וארגן תוכניות סיוע לכ-20,000 יהודים שהגיעו לשנחאי, ביניהם לישיבת תומכי תמימים בעיר.

הארגון כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הקמת מדינת ישראל החל הג'וינט לפעול בארץ ישראל, ולעודד עליית יהודים לארץ.

כיום מתעסק הארגון בפעולותיו השיגרתיות, יחד עם פעילות מיוחדת במדינות מצוקה.

עם זאת מסייע הארגון רבות לבתי חב"ד ברחבי העולם.

קשרי הרבי הריי"צ עם הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ קיים מפגשים ישירים והתכתבויות ענפות עם ראשי הג'וינט ובראשם הד"ר מר יוסף רוזין ששימש כנציג הג'וינט בברית המועצות וכך הפנה תקציבים גדולים לפעילות החב"דית תחת סעיפים שונים של סיוע, ובכך התאפשרו פעולות רבות של החזקת היהדות בברית המועצות.

כמו כן ניהל התכתבות עניפה עם ראשי הג'וינט על הסיוע לחסידי חב"ד במחנות הפליטים באירופה, ופעילות חב"ד במרוקו.

החל משנת תשע"ה פירסם שניאור זלמן ברגר סדרת כתבות בעיתון בית משיח על קשריו של הרבי הריי"צ עם הארגון.