רמב"ן

הרמב"ן
רבותיו	רשב"א

בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד בערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.

תולדות חיים

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה.

הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח ספרד, בערך בשנת תתקנ"ה.

בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר=נטריה רחמנא = ישמרהו השם, ומביא פירושים שקיבל ממנו. רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי", ממנו קיבל את תורת צרפת.

כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי יחיאל מפריז ועוד.

הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.

הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים פירוש של התורה, והגמרא, קבלה ושירה.

בתורת רבותינו נשיאנו

הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.

בחב"ד קיבלו להלכה את דעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.^{[דרוש מקור]}

הבעל שם טוב, מביא בשם הרמב"ן שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה..

על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י התפילה משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, הבעש"ט תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.

הבעש"ט מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך יראה ואהבה אז סימן שהוא עוסק לשמה.^{[דרוש מקור]}

בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן.