מנחם מענדל סמירין
הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - כ"א אדר א' תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.
תולדות חיים עריכה
נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל)[1] המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.
בהגיעו לגיל הנישואין נישא למרת חי' מוסיע[2] - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.
את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן[3]. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת תרע"א, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו[4]. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
בשנת תרע"ו, כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה[5]. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטשי, בעל התקיעה והבעל־קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות[6].
הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות[7].
עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו[8], ובאותה שנה נפטרה שם רעייתו ונטמנה בבית החיים נחלת יצחק בתל־אביב.
נפטר בירושלים ביום שלישי, כ"א אדר א' תש"ח, ונטמן בבית החיים סנהדרי' ירושלים.
משפחתו עריכה
בניו:
הערות שוליים
- ^ נולד בערך שנת תקצ"ו.
- ^ נולדה ט"ו שבט תרל"ג. נפטרה כ"ז אב תרצ"ו.
- ^ ראה מינויו כשו"ב ב"אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.
- ^ ראה מינויו כשו"ב ב"אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.
- ^ לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).
- ^ אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.
- ^ בית משיח - גליון 528.
- ^ מסופר (תשורה חן-גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.
- ^ נמנה בין פותרי החידות ב"האח" ("האח" מס' 21 עמ' 8, מס' 30 עמ' 8). נולד י"ז חשוון תרנ"ו. נישא לזוגתו חסיא. נפטר י' סיון תשל"ה.
- ^ נולד כ' חשון תרנ"ח. נישא לזוגתו גניא. נפטר כ"ט ניסן תנש"א.
- ^ נולד כ"א טבת תר"ס. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת תרפ"ז. נפטר ג' אדר ב' תשד"מ.
- ^ חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד כ"ג חשוון תרס"ב. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו תמר בערך שנת תרפ"ז. נפטר ט"ז חשוון תש"נ.
- ^ נולד בערך שנת תרס"ד. נישא לזוגתו פריידא בערך שנת תרפ"ה. נרצח ע"י הנאצים ימ"ש בערך סיון-תמוז שנת תש"א.
- ^ נולד ט"ז טבת תרס"ז. עלה לארץ הקודש בערך שנת תרפ"ה. נישא לזוגתו בלה בערך שנת תרצ"ג. נפטר ז' טבת תשס"א.
- ^ נולד ז' תשרי תר"ע. עלה לארץ הקודש. נפטר כ"ט אב תשס"ד.
- ^ נולד י"ז כסלו תרע"ג. עלה לארץ הקודש. נפטר י"ט טבת תשס"ד.
