חב"דפדיה:הידעת?/מנחם אב
הידעת? | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | אדר א' | אדר ב' | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
מנחם אב | ||
---|---|---|
א' במנחם אב | חסידים מספרים אודות כח ההתעמקות של רבי בנימין קלעצקער, שאירע פﬠם ביום השוק בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אח"כ הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ב' במנחם אב | חסידים מספרים אודות כח ההתעמקות של רבי בנימין קלעצקער, שאירע פﬠם ביום השוק בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אח"כ הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ג' במנחם אב | אדמו"ר הרש"ב אמר כי בכל ענין אוהב הוא את המתינות, וגם בשירה ונגינה. כאשר אדמו"ר הרש"ב היה כותב מאמרים היה לפעמים מפסיק באמצע, מניח מטפחת על הכתב, ומנגן.
בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ד הבחורים שהשתתפו בהתוועדות ניגנו מהר מכיוון שרצו להזדרז ולשמוע את המאמר, אך הרבי נזף בהם באומרו: "לא ייתכן לעסוק בענין ולחשוב כיצד להיפטר ממנו. התייחסות כזאת נוגדת את האמת". |
עריכה - תבנית - שיחה |
ד' במנחם אב | אדמו"ר הרש"ב אמר כי בכל ענין אוהב הוא את המתינות, וגם בשירה ונגינה. כאשר אדמו"ר הרש"ב היה כותב מאמרים היה לפעמים מפסיק באמצע, מניח מטפחת על הכתב, ומנגן.
בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ד הבחורים שהשתתפו בהתוועדות ניגנו מהר מכיוון שרצו להזדרז ולשמוע את המאמר, אך הרבי נזף בהם באומרו: "לא ייתכן לעסוק בענין ולחשוב כיצד להיפטר ממנו. התייחסות כזאת נוגדת את האמת". |
עריכה - תבנית - שיחה |
ה' במנחם אב | ידוע בשם הבעל שם טוב שמכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת ה'. פעם שאלו את הבעל שם טוב מה אפשר ללמוד מאפיקורס, והשיב: כשיהודי מבקש ממך עזרה, עליך לחשוב שרק אתה יכול לעזור לו! | עריכה - תבנית - שיחה |
ו' במנחם אב | ידוע בשם הבעל שם טוב שמכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת ה'. פעם שאלו את הבעל שם טוב מה אפשר ללמוד מאפיקורס, והשיב: כשיהודי מבקש ממך עזרה, עליך לחשוב שרק אתה יכול לעזור לו! | עריכה - תבנית - שיחה |
ז' במנחם אב | אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל. | עריכה - תבנית - שיחה |
ח' במנחם אב | אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט' במנחם אב | אדמו"ר הרש"ב לא אחז מלימוד ריבוי חסידות אלא העיקר שיהיה הכל עם עבודה, להתפלל עם חסידות. מכיון שבלימוד חסידות עיקר ההבנה היא מתוך השפעה רוחנית מלמעלה ולא מעצם הלימוד. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן כי ללמוד חסידות בלי עבודת התפילה היא חוצפה, והרי זה כמעט כ"מעמיד צלם בהיכל"! | עריכה - תבנית - שיחה |
י' במנחם אב | אדמו"ר הרש"ב לא אחז מלימוד ריבוי חסידות אלא העיקר שיהיה הכל עם עבודה, להתפלל עם חסידות. מכיון שבלימוד חסידות עיקר ההבנה היא מתוך השפעה רוחנית מלמעלה ולא מעצם הלימוד. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן כי ללמוד חסידות בלי עבודת התפילה היא חוצפה, והרי זה כמעט כ"מעמיד צלם בהיכל"! | עריכה - תבנית - שיחה |
י"א במנחם אב | אצל אדמו"ר האמצעי הייתה תקנה כי אסור ללמוד חסידות מפיו של חסיד שאינו מתייגע בעבודת התפילה, ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. אדמו"ר הריי"צ אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא סקילה רוחנית! | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ב במנחם אב | אצל אדמו"ר האמצעי הייתה תקנה כי אסור ללמוד חסידות מפיו של חסיד שאינו מתייגע בעבודת התפילה, ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. אדמו"ר הריי"צ אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא סקילה רוחנית! | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ג במנחם אב | המוהל בברית של רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן, היה רועה שאיש לא הכיר בשם "בצלאל". כאשר החסידים תמהו מדוע נבחר דווקא רועה זה לשמש כמוהל בברית, ענה להם אדמו"ר הזקן שיהודי זה בקי בכל התורה כולה, ואור הנשמה מאיר בו על ידי משניות, שכן "משנה" אותיות "נשמה". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ד במנחם אב | המוהל בברית של רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן, היה רועה שאיש לא הכיר בשם "בצלאל". כאשר החסידים תמהו מדוע נבחר דווקא רועה זה לשמש כמוהל בברית, ענה להם אדמו"ר הזקן שיהודי זה בקי בכל התורה כולה, ואור הנשמה מאיר בו על ידי משניות, שכן "משנה" אותיות "נשמה". | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ו במנחם אב | על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ז במנחם אב | על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ז במנחם אב | החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן היצר הרע). אדמו"ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ח במנחם אב | החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן היצר הרע). אדמו"ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ט במנחם אב |
כשהוציאו בשנת תש"ל את ספרי הרב לוי יצחק שנאורסון "ליקוטי לוי יצחק" על הזוהר והתניא, נדפסה בהם תמונת הרב לוי יצחק - כנראה בגלותו בצ'ילי. כשהביאו לפני הרבי את התמונה, כתב הרבי בשוליה האחוריים "אאז"ל? [אדוני אבי ז"ל?]" - כתיבה זו בטאה את קושי הרבי לזהות את תמונת אביו אחרי הייסורים הקשים שעבר בצ'יאלי. כששלח הרבי בשנת תנש"א משלחת לרוסיה לגאולת הספרים של הרב לוי יצחק, הצליחו חברי המשלחת להשיג את תיק החקירה של ר' לוי יצחק - ובו שני תמונות מזוויות שונות מעת מאסרו בשנת תרצ"ט. חברי המשלחת מיהרו לשלוח צילום מתמונות אלו לרבי, ואף עליה הגיב הרבי (בעל פה):"קוקט אויס ניט געזונט [=הוא נראה לא-בריא]". חלק מתמונות אלו נדפסו ב"תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" על חלק שמות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ' במנחם אב |
כשהוציאו בשנת תש"ל את ספרי הרב לוי יצחק שנאורסון "ליקוטי לוי יצחק" על הזוהר והתניא, נדפסה בהם תמונת הרב לוי יצחק - כנראה בגלותו בצ'ילי. כשהביאו לפני הרבי את התמונה, כתב הרבי בשוליה האחוריים "אאז"ל? [אדוני אבי ז"ל?]" - כתיבה זו בטאה את קושי הרבי לזהות את תמונת אביו אחרי הייסורים הקשים שעבר בצ'יאלי. כששלח הרבי בשנת תנש"א משלחת לרוסיה לגאולת הספרים של הרב לוי יצחק, הצליחו חברי המשלחת להשיג את תיק החקירה של ר' לוי יצחק - ובו שני תמונות מזוויות שונות מעת מאסרו בשנת תרצ"ט. חברי המשלחת מיהרו לשלוח צילום מתמונות אלו לרבי, ואף עליה הגיב הרבי (בעל פה):"קוקט אויס ניט געזונט [=הוא נראה לא-בריא]". חלק מתמונות אלו נדפסו ב"תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" על חלק שמות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"א במנחם אב | בשנת האבלות לאחר הסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי, התפלל הרבי את כל התפילות בציבור, והקפיד שיהיו במנין לפחות עשרה אנשים בנוסף אליו.
הפעם הראשונה בה אמר קדיש על אביו במחיצת חמיו אדמו"ר הריי"צ, היה בראש השנה של שנת תש"ה, וכאשר הרבי אמר את מילות הקדיש, גם הוא וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ב במנחם אב | בשנת האבלות לאחר הסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי, התפלל הרבי את כל התפילות בציבור, והקפיד שיהיו במנין לפחות עשרה אנשים בנוסף אליו.
הפעם הראשונה בה אמר קדיש על אביו במחיצת חמיו אדמו"ר הריי"צ, היה בראש השנה של שנת תש"ה, וכאשר הרבי אמר את מילות הקדיש, גם הוא וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ג במנחם אב | היו ימים שלימים שבהם לא היה החסיד רבי יקותיאל מליפעלי טועם מאומה מכיון שהיה עסוק בתפילות שחרית מנחה וערבית. הוא אמר שמכיון שהרבי בירך אותו באריכות ימים, יכול הוא להיות בריא גם מבלי לאכול. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ד במנחם אב | היו ימים שלימים שבהם לא היה החסיד רבי יקותיאל מליפעלי טועם מאומה מכיון שהיה עסוק בתפילות שחרית מנחה וערבית. הוא אמר שמכיון שהרבי בירך אותו באריכות ימים, יכול הוא להיות בריא גם מבלי לאכול. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ה במנחם אב | גזירת הקנטוניסטים החלה בשנת תקפ"ז. 15 שנה קודם לכן, בשנת תקע"ג, אדמו"ר הזקן התנבא על גזירה זו, וכתב לחסיד ר' משה מייזליש: "וזה לכם האות שבקרב הימים . . יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל". | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ו במנחם אב | כאשר שהה אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, בגלותו בצ'יאלי ולאחר מכן באלמא אטא שבקזחסטן היו כמה מחסידי חב"ד ששהו אז באיזור ששימשו אותו ודאגו לצרכיו. לימים, הביע הרבי הכרת טובה בהזדמנויות רבות לאותם חסידים - שהרי החובה לעזור לאביו הייתה מוטלת עליו בתור כיבוד אב, אלא שנמנעה ממנו בעקבות יציאתו מרוסיה הקומוניסטית.
באחת ההזדמנויות, בהתוועדות שבת פרשת עקב, כ' באב תשד"מ - יום מלאת ארבעים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו משקה, מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מהתוועדות חסידים מאחורי מסך הברזל. לאחר השיחה ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' יוסף נימוטין, ר' יעקב יוסף רסקין ובניו ור' גרשון מענדל גרליק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ז במנחם אב | פעם התעורר ויכוח בכולל חב"ד בענין אופן חלוקת כספי התרומות הנאספות בקופה בין עניי ארץ ישראל. אדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "אנשי ירושלים לא ראו מאורות מימיהם", ולכן אין להם יכולת הבנה ושיקול דעת נכון, כשכוונתו היא שהם מעולם לא ראו את רבותינו נשיאינו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ח במנחם אב | פעם התעורר ויכוח בכולל חב"ד בענין אופן חלוקת כספי התרומות הנאספות בקופה בין עניי ארץ ישראל. אדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "אנשי ירושלים לא ראו מאורות מימיהם", ולכן אין להם יכולת הבנה ושיקול דעת נכון, כשכוונתו היא שהם מעולם לא ראו את רבותינו נשיאינו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ט במנחם אב | אתר האינטרנט הראשון עלה לאויר העולם בכ"ט אב תנש"א, וזמן קצר לאחר מכן דיבר הרבי כמה וכמה פעמים על הפצת משיח באופן הכי רחב. | עריכה - תבנית - שיחה |
ל' במנחם אב | אתר האינטרנט הראשון עלה לאויר העולם בכ"ט אב תנש"א, וזמן קצר לאחר מכן דיבר הרבי כמה וכמה פעמים על הפצת משיח באופן הכי רחב. | עריכה - תבנית - שיחה |