אברהם חנוך גליצנשטיין
הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (כ"ה טבת תרפ"ט - כ' אדר תשע"ה) היה סופר ועסקן חסידי. שימש כמזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים. תרגם ליקט והוציא לאור עשרות ספרים בעולמה של חסידות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה טבת תרפ"ט בירושלים לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו של הרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק, ולאמו מרת אסתר איידיל.
בין השנים תש"ה-תש"י למד בישיבת תורת אמת בירושלים ובתומכי תמימים לוד. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת טובה גיטה בתו של החסיד ר' אברהם פאריז שימש מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.
בכ' בכסלו תש"י קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ[1] בו כותב הרבי על חשיבות הסדר במוסד, הרבי הדגיש כי "הסדר הנכון בעבודת המוסד הוא אחד היסודות של קיומו והצלחתו . . ושמירת הסדר במוסד תלוי הרבה מאוד בעבודתו הרצינית של המזכיר". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' שבט תש"י, הסתלק אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשכ"ג ירש את תפקידו של אביו בניהול ישיבת תורת אמת בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך בית חנה בירושלים, תפקיד אותו מילא עד פטירתו.
ביו"ד שבט הגדול (תש"ל) נסע לרבי כזוכה בגורל, וזכה לקירובים מיוחדים.
בשנים הראשונות שלאחר הקמת בית דין רבני חב"ד שימש בתפקיד מזכיר בית הדין.
בכ' אדר תשע"ה נפטר בגיל 86, לאחר מספר חודשים של מחלה, מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
בקירוב יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין שאר תפקידיו עסק הרב גליצנשטיין בקירוב אישים, בעיקר בקרב החוג האינטלקטואלי. בין השאר היה הרב גליצנשטיין מעורב בקירובו של הסופר אליעזר שטיינמן.
ספרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסף על עבודתו הציבורית של הרב גליצנשטיין הוא היה גם סופר כשרוני. הרב גליצנשטיין הוציא לאור יותר משישים ספרים[2], חלקם כתב בעצמו, חלקם תרגם, וחלקם ליקוטים בנושאים שונים.
גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת ספר התולדות, ובה חמישה-עשר כרכים.
במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא ליקט את כל החומר משיחות ואיגרות אדמו"רי חב"ד, תרגם ללשון הקודש, ערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.
בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה אוצר סיפורי חב"ד שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. בשנים לפני פטירתו, החל לעבוד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת אור החסידות (4 כרכים), תשכ"ב - תשד"ם.
- סדרת ארעסט און באפרייאונג פון אלטן רבי'ן, (2 כרכים). תשכ"א - תשל"ו.
- חסידות; תשנ"ג, כפר חב"ד.
- יחידות; תשמ"ט, כפר חב"ד.
- סדרת ישראל בעל שם טוב, (4 כרכים) תש"כ - תשל"ה.
- תומכי תמימים, תשכ"ט, כפר חב"ד.
- תורת שלום, תשנ"ד, כפר חב"ד.
- תורת שמואל, תשנ"ג, כפר חב"ד.
- שערי החכמה העליונה - ליקוט מתורת אדמו"רי חב"ד בנושא לימוד תורת החסידות. יצא לאור בשנת תשנ"ג, כפר חב"ד.
ליקוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר סיפורי חב"ד, (17 כרכים).
- ספר התולדות, (14 כרכים).
תרגומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי דבורים, תשמ"ט, כפר חב"ד.
- ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, (3 כרכים) תשנ"ב.
- שיעורים בספר התניא, (4 כרכים) תשמ"ב - תשנ"ג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו, הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים
- אחיו, הרב יצחק גליצנשטיין
- חתנו, הרב מנחם וייספיש, ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר 'שערי החכמה העליונה' בהיברו-בוקס.
- "בבירת ליובאוויטש", יומנו מחודש תשרי במחיצת הרבי תש"כ, קובץ לחיזוק ההתקשרות, ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"ו: חלק ראשון, חלק שני
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצרות, שורת שליחויות וסיפורים והוראות מהרבי בהם היה מעורב, מתוך הארכיון שהותיר לאחר פטירתו, כסלו תשפ"ב-בעריכת הרב זושא וולף, שמעון ומנחם וייספיש[3].
- שניאור ברגר, איש אשר רוח בו
שבועון בית משיח גליון 966 עמוד 25. - והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 4-9 29.
- אגרות קודש בפרסום ראשון אל הרב גליצנשטיין, שבועון בית משיח גיליון 1435 ע' 10-12
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יז אגרת ו'תשנה.
- ↑ ראה בהמשך בפיסקה "ספריו".
- ↑ סקירה על הספר: שבוע לה' טבת האוצר נחשף: ארכיון ר' חנוך גליצנשטיין
