שמעון יהודה פיזם

הרב שמעון יהודה פיזם (מכונה שימעל'ה, יליד שנת תשמ"א) הינו המנהל הכללי של מוסדות ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, חבר הנהלת האתר חב"ד בישראל, חבר הנהלת כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש שעל ידי אגו"ח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פיזם נולד בה' אב בשנת תשמ"א בקריית שמואל, לרב יגאל ומרת חנה פיזם. למד בתלמוד תורה צבאות מנחם' בקריית שמואל, ובהיותו ילד, זכה לנסוע לרבי לראשונה יחד עם הוריו ולשהות במחיצת הרבי בחודש תשרי תשמ"ח. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ולאחר מכן בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בשנת תשס"א עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שבניו-יורק במסגרת שנת הקבוצה, בסיום שנת הקבוצה הקים את מערכת ההוצאה לאור השבועית של ועד חיילי בית דוד, ומחברי הנהלת את"ה העולמי. עם סיום שנת ה'קבוצה' חזר כשליח לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובסיום השנה סייע בניהול ישיבת הקיץ 'חיילי בית דוד', שתחת ארגון את"ה העולמי.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תשס"ב נקרא לדגל עסקנות חב"ד בארץ על ידי יושב ראש אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק שהכניסו רשמית לפעילות במסגרת אגף הפעילות של אגו"ח יחד עם הרב יוסי גינזבורג, הרב מענדי בליניצקי, הרב אברהם מיידנצ'יק והרב ראובן קופצ'יק.

בי"ט שבט תשס"ד נשא את רעייתו מרת איילת לבית צייגר, ולאחר החתונה התיישב בירושלים, והקים את ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח שתחת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בראשו הוא עומד לאחר מכן עבר להתגורר בצפת משם כיום הוא מנהל את כל עניניו.

במקביל לעיסוקיו בניהול הארגון, הוא מכהן כמשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וחבר הנהלה בכמה מוסדות חב"דיים.

בשנת תשס"ז השתתף בהקמת קרן 'חסדי שלמה ומשה' המעניקה לחסידי חב"ד הטבות בקניית משקפיים ותכשיטים וקרן מתנות לאביונים. בשנת תשס"ח התמנה כחבר ועד המארגנים של 'כנס המנהלים' המתקיים מידי שנה על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. בשנת תש"ע, עסק בהקמת אתר חב"ד בישראל, והתמנה כחבר הנהלת האתר. בשנת תשע"א, לקראת כ"ז אדר, עסק יחד עם פעילים נוספים בפרוייקט התעוררות ארצי תחת הסיסמא 'איכה?!'

לרגל חג הפורים תשע"א , פורסם בשבועון כפר חב"ד ראיון משותף שלו ושל העורך הרב אהרן דב הלפרין, כשבתוך הדברים הוא מעורר את קוראי העיתון להפסיק את הפלגנות, ולעסוק בחיות בלימוד ופרסום עניני משיח וגאולה^[1]. הראיון עורר סערה תקשורתית רבה, אך העורך לא הסכים להתנצל על כך שהביא את הראיון.

בקיץ השתתף בהקמת כנס רבני הישיבות של אגו"ח בראשות יו"ר ועדת החינוך החב"די הרב זושא פוזנר.

בשנת תשע"ב נבחר בסקר חב"ד אינפו כ'איש השנה' כאיש של פעילות מתוך חיות חסידית.

בשנת תשע"ז התרחשה שריפה בצפת ברחוב הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א שכילתה את ביתו. מתוך השריפה נמצאו כל מיני פריטים מענינים וביניהם: מדליית הרבי, ספר התניא,דולר שהתקבלו מידיו של הרבי, אלבום משפחתי, ספר תהלים קטן ועוד.

בחודש אדר תש"פ עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה, יזם במסגרת שליחותו כמנכ"ל התאחדות החסידים, התוועדויות ושיעורים יומיים באמצעים טכנולוגיים טלפוניים ובמרשתת, והיה פורץ דרך משמעותי לחיזוק אנ"ש והמקורבים בבלבול הרב ששרר בעולם החב"די. בסיום שנת תש"פ נדבק בקורונה ואושפז בצום גדליה תשפ"א במצב בינוני עד קשה בבית הרפואה מעייני הישועה, תפיליו נבדקו בדחיפות ונמצאו עם בעיות קשות, באופן ניסי מיד עם בדיקת התפילין השתפר מצבו ולחג הסוכות שוחרר לביתו^[2].

בערב חג הסוכות תשפ"א יצא במבצע ענק לעורר את כל החסידים לנסוע לרבי ברוחניות למרות המצב המורכב, תחת הכותרת "מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", המבצע עורר הדים רבים ואלפים למדו את קונטרס בית רבינו שבבבל במסגרת המבצע.

לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח הוביל בהצלחה את המתנה הגדולה של מוסדות התאחדות החסידים - הרחבת מוסד "מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה" ברכישת בית הקבע לפעילות המרכז בשכונת נווה אורנים בצפת שהושלמה בחג הגאולה י"ב תמוז.

לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ג לכבוד סיום שנת ה121 להולדת נשיא דורנו יצר רעש גדול בחב"ד ומחוצה לה בהצגת מתווה האחדות במגזין דרך המלך כשאירח את השלוחים המהפכנים הרב יוסי גינזבורג והרב משה שילת להתוועדות משותפת לעורר את נקודת האחדות שכולם נדרשים אליה: לחיות עם משיח ולהפיץ את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי.