משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה

פילים

"	אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי	"
– היום יום, י"ב בסיוון

פיל בחנות חרסינה הוא ביטוי המתאר אדם המתנהל בחוסר רגישות ומבלי שימת לב למתרחש סביבו, כך שבלי כוונה הוא מחולל נזקים גדולים בכל הנקרה בדרכו.

במהלך שנות קיומה זכתה חב"דפדיה למספר רב של משתמשים שהתנהגו כפילים בחנות חרסינה, ערכו וכתבו ערכים רבים תוך התעלמות מהכללים, ומבלי להקדיש רגע של מחשבה כיצד אמורה האנציקלופדיה להיראות בסופו של דבר.

במהלך שיטוטיי באתר נתקלתי בנזקים רבים שהותירו אחריהם הפילים בחנות החרסינה, אשר גרמו לרמתה של חב"דפדיה לרדת עשרות מונים. בדף להלן נאספו מספר דוגמאות המהוות מדגם חלקי לנזקי הפילים.

חשוב להדגיש: הדברים נכתבו עניינית ולא אישית. אין בכוונתי חלילה לרפות את ידיהם של העורכים שכוונותיהם טובות מן הסתם, אלא לעורר על הזהירות הנדרשת – כדי שלא נסבול עוד מנזקים דומים.

הערות והארות אשמח לקבל בדף השיחה.

העתק, הדבק, אבל גם תחשוב

העתקת ערכים ללא מחשבה היא כנראה אם כל חטאת והנזק העיקרי שחוללו הפילים לחב"דפדיה.

ברור ופשוט, שהחומר בחב"דפדיה לא אמור להתפרסם ב"פרסום ראשון" והוא מבוסס על העתקות ממקורות שונים; ברור ופשוט, לאידך, שבהעתקת חומר יש להקדיש מחשבה רבה על מנת להתאימו לאנציקלופדיה. כאשר ישנם משתמשים שיודעים את ה"ברור ופשוט" הראשון אך שוכחים מה"ברור ופשוט" השני – הם הופכים לפילים בחנות חרסינה.

ערכים תורניים

העתקה ממקורות תורניים וחסידיים ללא עריכה ראויה, יוצרת ערך כבד וקשה להבנה, שלעיתים לא ראוי להקרא ערך. כך לדוגמא הערך לידה (הועתק מחוברת התקשרות, כמצויין בו), שראוי להתפרסם בתור קובץ הערות התמימים אך קשה להבין מה הוא עושה כאן.

לעיתים, המקור התורני נכתב בשפה למדנית ובסדר שאינו מתאים לקריאה אנציקלופדית. כך לדוגמא הועתקה אגרת תחיית המתים (אג"ק חלק ב' אגרת ר') ככתבה וכלשונה לערך תחיית המתים (עד לעריכתה האנציקלופדית בעריכתי זו).

ערכים סיפוריים

כשמדובר אודות ערך היסטורי העוסק בסיפורים, ההעתקה עלולה להפוך לחוכא ואטלולא ממש. כך לדוגמא הערך נס מבצע פורים תשל"ו (לפני עריכתי זו) שהועתק מחב"ד אינפו, מבלי שהמעתיק הנכבד טרח לערוך אף מילה – כך שערך בחב"דפדיה הכיל תיאורים ארוכים ומסמרי שער המתאימים לספרי מתח.

בהתאם לכך, ניתן להקשות מדוע בערך אריה לייב קפלן (שהועתק משטורעם ללא עריכה אנציקלופדית) ישנו תיאור מפורט על חנוכת קרית חב"ד בצפת – לתיאור כזה לא זכה אפילו מעמד הסאטלייט של יו"ד שבט נ"ג!

כך גם לגבי הערך על חיים יוסף מוצ'קין (או קצת יותר מעודן, נחום טרבניק) - לא יודע האם הועתקו או מהיכן. הם כתובים בצורה סיפורית מרתקת, אבל...

דוגמא מסוג קצת שונה, האם תולדות הרבי שליט"א שהועתקו במלואן ללא עריכה מתאימה משלשלת היחס – לערכים על השנים (בימי חב"ד בין השנים תשי"א - תשנ"ב), וכן לערך פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי - אכן מתאימים לאנציקלופדיה?

גיור שלא כהלכה

המקור המועדף ביותר לפילים בחנות החרסינה להעתיק ממנו – הוא כמובן ויקיפדיה. אך דא עקא שלא תמיד הם טורחים לוודא שהערך עבר גיור כהלכה. כך יצא, למשל, שהקורא החב"די יתפלא לגלות בערך על הרבי שליט"א את המילה "אלוקים" בכתיב שאיננו מכבד את שם ה' (המילה היתה כתובה כך, בערך שעבר רבבות צפיות, במשך יותר משלוש שנים עד לעריכה זו).

או, למשל, קורא הערך יהדות מזרח אירופה שהועתק מויקי (אפילו בלי להסיר את הקישורים הפנימיים של ויקי, שנשארו אדומים...) – יתקשה להבין מדוע טורחת חב"דפדיה לספר לו על כך שבגליציה פרחה התנועה הציונית וממנה יצאו כמה מעוזריו של פערצל... זאת בנוסף לסגנון הערך שנכתב בצורה המשקפת בבירור את המקור ממנו נלקח.

יודגש כי אלו דוגמאות קיצוניות – ישנן עוד דוגמאות רבות (אך חמורות פחות) בין מאות הערכים שהועתקו מויקיפדיה בלי מחשבה.

בין אור לחושך

נושא חמור בפני עצמו הוא ערכים שאור וחושך משמשים בהם בערבוביא. ביניהם, למשל, הערך חיים גראביצר (ספר) שבו סתירה פנימית חריפה: מצד אחד הוא מסקר בקצרה את תוכנו של הספר, ולאידך מובאת בו דעתם של משפיעים שאסרו לקרוא את הספר... ואם לא די בכך מופיעים בסופו רשימת קישורים ל"מקור ראשון", מהעיתונים החסידיים המפורסמים - בהם אמור הקורא החב"די להחשף לתסבוכיהם של כאלו שאור החסידות לא זרח עליהם, אשר גומרים את ההלל על הספר, בו מוצאים כנראה פורקן ללבטיהם הפנימיים (וכמו שכתוב "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה").

תופעת הבלבול בין אור לחושך רווחת כמובן בערכים המועתקים (כנ"ל בפסקה "העתק הדבק"). דוגמא מגוחכת לכך היא הערך שלמה קרליבך: לערך הועתקו מויקיפדיה (בשנת תשע"ג) קטעים שלמים המהללים את דרכו ואישיותו, לצד ביקורת מרומזת על החוגים החרדיים - שקשה היה להם לראות את הצלחתו של האיש בעל השערות הארוכות והגיטרה. - האבסורד הוא שמאז ועד היום הספיקו משתמשי ויקיפדיה לערוך את הערך משמעותית, כך שיהיה עניני ומתומצת ולא הספד; מה שאומר שבתשע"ו, זכתה שיטתו של קרליבך לסקירה אוהדת בחב"דפדיה - הרבה יותר מאשר בויקיפדיה!... (זאת עד לעריכתי זו).

על דגש ועל ערכים שמטשטשים אותו

בדף הראשי נאמר כי מטרתה של האנציקלופדיה הוא לשים "דגש על ענייני גאולה ומשיח". מדאתינן להכי, אי אפשר להתעלם מתופעה כואבת בהרבה, שמצד הכאב לא נאריך בה - הערכים שבין אור לחושך בנושא אור הגאולה והמשיח, מול המנסים להחשיך על הדגש הנ"ל.

בכל ערך שלו זיקה לנושא, ישנה בדרך כלל פסקה "ביקורת" - אלא שהיא תשתדל להתמקד כמה שיותר בפוליטיקה וזבל, שלא שייך ל"הפצת המעיינות תוך דגש על עניני גאולה ומשיח". לעומת זאת הביקורת בנושאים העקרוניים - דהיינו: האם יש רבי נצחי, ודבריו ועידודיו נצחיים, או... ח"ו - כמעט ולא מוזכרת.

דוגמא בולטת לכך הוא יהודי שלא נציין את שמו, אשר מתוקף קרבתו הגדולה לרבי רבות בשנים, זכה ויקויים בו בהידור פתגם החסידים בנוגע לשלושה שאינם יכולים להיות חסידים. מתוך כל מלחמותיו נגד עניני הרבי במשך השנים, מוזכרים בערכו רק המלחמות (החל מאייר תשנ"ד) שאין להם קשר לא לרבי ולא לבשורת בגאולה. ואילו פגיעתו בענינים העקרוניים שזעזעה בשעתו כל חסיד - אין לה זכר.

אפשר גם לציין את הספר (בו הודפסו לאחרונה השתלחויותיו של הנ"ל), אשר הקורא בו יזכה למבט ריאלי ומפוכח על הרבי. משום מה זכה הספר גם לערך, וגם להפניה לקריאתו בסוף הערך על הרבי שליט"א! (כאילו לומר: כל מה שקראת עד עכשיו בערך נכתב על ידי חסידיו הנלהבים של הרבי, אם ברצונך לקבל מידע אובייקטיבי ומהימן יותר, קרא את הספר...). אני מעריך שלו היתה פניה לוועדה הרוחנית, הערך והקישור היו נמחקים.

כשיש מדיניות

בחב"דפדיה כמה דפים חשובים, שמן הסתם הושקעה בהן מחשבה רבה, בהן נקבעת מדיניות חב"דפדיה בתחומים שונים. אך הפילים עסוקים מידי בעבודתם הפזיזה, ואין להם זמן מיותר לקרוא את הדפים הללו, כך שהם מתעלמים מהם שוב ושוב ויוצרים בלגן עצום.

כך, למשל, הכללים כאן מגדירים בדיוק על מי מתאים ליצור ערך ועל מי לא, לפי מידת הקשר החב"די. שיטוט במרחב הערכים מגלה שהכלל הזה נרמס בחופשיות בכל התחומים והזרמים. מעט מזעיר מהערכים המדגימים זאת:

• הערכים מוטי יוגב, ברוך מרדכי אזרחי, חסידות סטרופקוב ועוד – שאינם עונים לכלל: "צריך שתהיה חשיבות בקשריו עם חב"ד . . העובדה שעסקן פלוני התארח בבית חב"ד, או אפילו נשא בו נאום בשבח חב"ד, אינה מצדיקה ערך".
• הערכים רבי יוחנן הסנדלר, הרי"ף ועוד – שאינם עונים לכלל: "תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם באורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך".

כמובן שהכללים כאן לא נאכפים כלל וכלל. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא במרבית מערכי האישים, שהפתיח שלהם לא מציין את תאריכי הלידה והפטירה שלהם (ובמקרים מסויימים אפילו אי אפשר להבין ממנו האם נשוא הערך היה חסיד של אדמו"ר הזקן או אדמו"ר הריי"צ).

ולא הזכרנו את המדיניות כאן בנוגע לתאריכים, או בנוגע לתוארי החיים והיפך החיים – שהערכים בהם המדיניות לא מיושמת, רבים ואי אפשר לפורטם... ניתן לערוך חיפוש קצר באתר עם המילה "ע"ה", "הי"ד", "ז"ל" וכדומה – ולשוטט בין מאות התוצאות...

כשאין מדיניות

אם כשיש מדיניות יש פילים המתקשים ביישומה, קל וחומר כאשר אין מדיניות - שאז יצירת הערכים ועריכת התוכן נעשית מבלי הפעלת שיקול דעת ולו מינימלית, כיצד אמורה להראות אנציקלופדיה.

יצירת ערכים

רבים הנושאים שנבחרו בבחירה עצמית שלמעלה מטעם ודעת וזכו לערך. דוגמאות:

הערכים על התעניות מפנים ליום בחודש (תענית אסתר הוא דף הפניה לי"ג באדר וכן הלאה), זאת מלבד... שבעה עשר בתמוז שמשום מה מפנה לערך תענית שבעה עשר בתמוז. על שום מה רק תענית זו זכאית לערך נפרד? רק הפילים יודעים.

בנושא הספרים שורר כאוס מוחלט. ספרים חשובים שלא זכו לערך, לעומת שוליים שבשוליים שזכו. דוגמאות קטנות: זה וזה, מול ספרי מכון ממ"ש כמו זה, או דפי ההפניה אגרת החינוך וקהל גדול. מן הראוי לפתוח דיונים בנושא מדיניות על ספרים, בדומה לדיונים הארוכים בנושא מדיניות האישים שהיו בעבר (אם כי לאו דוקא הביאו לתוצאות, כנזכר).

[ניתן להקשות גם מה זיכה את ארבעת המאמרים בקטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א לערך מיוחד. לאחר מאמצים, אני יכול למצוא ייחודיות דווקא בהם... אבל עדיין לא ברור כל כך].

נושא כואב נוסף הוא כאשר כותבי הערכים לא חיפשו לפני כתיבתם האם הם קיימים כבר, כמו רפ"ח ניצוצין, העלאת ניצוצות הקדושה ועבודת הבירורים.

חלוקה לנושאים

מה שורש ההחלטה לפזר את החומר בנושא ספירת החכמה בין סדרת הערכים: אב (חכמה), אבא יסד ברתא, אבא עילאה, אבא עילאה מקנן באצילות, חכים ולא בחכמה ידיעא, ל"ב נתיבות חכמה, החכמה מאין תמצא ועוד - בצורה לא מבוקרת, ומבלי שתהיה אף קטגוריה הכוללת את כולם, וגם לא ערך בו רשימה אחת של כולם ב"ראו גם"?

כנ"ל בנושא ערכי האהבה: אהבת ה', אהבה רבה, אהבת עולם, אהבה בתענוגים, אהבה מסותרת ועוד... (אם כי יש לציין ששם הבעיה חמורה פחות).

מכאן אנחנו מגיעים לשאלה הקשה: מיהו הקובע מה זכאי לערך ומה לא, וכיצד יתחלק החומר בין הערכים כך שהקורא יימצא את מבוקשו במהירות ובצורה מסודרת? השכל הישר של העורך התורן? הלואי - כאשר יפעיל אותו.

שמות ערכים

דומה לכך היא המדיניות כיצד לקרוא שמות לערכים. למשל, ערך על ישיבה נקרא בדרך כלל "תומכי תמימים פלונית" או "אחי תמימים פלונית", אך לפעמים כשהפיל קצת עייף, תתווסף ההקדמה "ישיבת . . ". מענין גם כמה דפי הפניה יש לשם הישיבה עם ווריאציות נוספות - אין מדיניות קבועה כמובן: 21 לחח"ל צפת, 12 לחח"ל נצרת עלית, 6 לתומכי תמימים קריית גת ו-3 לתומכי תמימים מגדל העמק ולתומכי תמימים כפר חב"ד.

דוגמא נוספת, בין חיות הקודש שבמרכבה ישנם שלושה ערכים – פני אדם, פני נשר, ופני שור. הערך הרביעי פני אריה אינו שם הערך משום מה – אלא דף הפניה לערך אריה. למה? אין ממי לבקש תשובה, הוא כבר ברח לעריכה הבאה...

יצירה ושימוש בתבניות

תבניות המרכזות סדרת ערכים הם כמובן בעלות חשיבות גדולה. אך כמובן, שהחשיבות פוחתת כשהשימוש בהן נעשה באי סדר.

דוגמאות: מדוע למשל זכו הפרזידנטים והראשי ממשלה במדינת ישראל לתבנית, ואילו הרבנים הראשיים רק לתבנית:סדרה (ורק לחלקם)? זאת על אף שיש יותר ערכי רבנים ראשיים.

מדוע העיירות ברוסיה, ליטא, לטביה וכו' זכאות לתבנית - ואילו אלו שבאמריקה לא? (בארץ הקודש ניחא, יש הרבה מידי). לא נמשיך ונשאל על מטרת הקטגוריה:תבניות ניווט - מדינות, שמציגה את כמות הערכים החסרים בחב"דפדיה...

שאלה קשה יותר היא בנוגע לתבניות הפרמטריות - תבנית:קהילת חב"ד, תבנית:ישיבה, תבנית:דמות, תבנית:חז"ל וכדומה. כמות הערכים המשתמשים בה מגוחכת ביותר, ואפסית ביחס לאלו בהם היתה אמורה להמצא.

סדר כללי

לאחר כל הנ"ל למותר לציין שהחלוקה בין הקטגוריות והסדר בהם הוא שטחי להחריד. דוגמאות: מבין שלושה ערכים על קהילה יהודית וגם חב"דית, בורו פארק זוכה להכלל בקטגוריה "קהילות חב"ד בארצות הברית", לעומת מונטריאול שזוכה להכלל ב"קהילות יהודיות בעולם". בואנוס איירס זוכה לקטגוריה "קהילות חב"ד בדרום אמריקה", וגם ל"ערים בעולם" - שהיא היחידה מתוכן...

כנ"ל ניתן להקשות האם בחב"דפדיה יש ערכים רק על: רב חרדי אחד, 3 רבנים חסידיים, 3 רבני ערים (לא חב"דיים) ו-4 מרבני הציונות הדתית - כפי שנמצאים בקטגוריות המתאימות?

רבים מהקטגוריות לא מתואמות עם התבניות; בקטגוריה:צמצום, למשל, לא נכללים כל הערכים שבתבנית:סדר ההשתלשלות בכותרת "הצמצום והקו", וכן להיפך. בחגים לא נכללים בקטגוריה אותם ענינים שבתבנית החג. חוסר סדר בין התבניות לקטגוריות שורר גם בעיירות ועוד ועוד כפי שיווכח כל משוטט אפילו לזמן קצר בין הקטגוריות.

שאלה מרתקת לסיום נושא הקטגוריות: מהי שייכותו של שמעון משה דיסקין (לכוביץ) לקטגוריה:משפחות?

וכמובן שבימי חב"ד אין כל התאמה בין ערכי החדשים, ערכי הימים וערכי השנים – שהמידע שמופיע באחד לא מופיע בשני. התאמה בין הערכים הללו תדרוש עבודה מייגעת ביותר שקשה להאמין שתתבצע אי פעם (כל עוד לא תימצא אפשרות להתאמה אוטומטית).

טעויות קטנות ומגוחכות

• ערכים המפנים לעצמם – לדוגמא הקישור "תורה שבכתב" נמצא בפתיח הערך תורה ומפנה לעצמו... וכמוהו "ביאת המשיח" בפתיח ימות המשיח. וכהנה רבות.
• קישורים לערכים שלא ייכתבו - בסימון המילה [[]] לקישור, יש להזהר מיד הקלה על ההדק; לא כל מילה צריכה להפוך לאדומה כקישור לערך שלא היה ולא יהיה. דוגמא נמצאת ברשימה האדומה הארוכה לקראת סוף הערך מונטריאול.
• רשימת קישורים בתבנית לערך אחד - לעיתים, קישור הנמצא בתבנית מקשר בעצם לערך המלא שלו ("עולם העשיה הרוחני" בתבנית סדר ההשתלשלות מפנה לעולם העשיה וכדומה). מצב מגוחך נוצר כאשר סדרת קישורים הנראית כסדרת ערכים, מפנה בעצם לאותו ערך; כמו בפורטל:"הקהל" (אחת הבדיחות העצובות בחב"דפדיה), כאשר כמה תבניות - "מבצע הקהל", "ערכים במבט הקהל", "הקהל במועדי השנה" - מלאות בערכים שלאמתו של דבר כולם קישור לערך אחד...