חיים זאנוויל אברמוביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה תשל"ה, מאחוריו מרדכי בן דוד
ציונו

הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה הרבי מריבניץ או "הריבניצער" או "הרימניצער" תרנ"ח?[1] - כ"ד תשרי תשנ"ו) היה ממוסרי הנפש בברית המועצות והיה בקשרים קרובים עם הרבי ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' מענדל פוטרפס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת תרנ"ח לאביו, ר' משה אברמוביץ (שהיה תלמידו של הרב אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט) ולאמו, יוטא ציפורה. אביו בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה ממש, ובגיל 18 ידע את כל הש"ס עם רש"י.

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את הרוח הקודש שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש" (="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב יהודה לייב צירלסון, ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר השואה נשאר תחת השלטון הקמוניסטי ומל ושחט במסירות נפש – יחד עם ר' מענדל פוטרפס[2]. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב הק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי[3].

היה ידוע בהקפדתו על טבילה במקווה במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת תיקון חצות באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את רוסיה בשנת תשל"ג ועבר לקריית באבוב בבת ים ואחר כך לירושלים ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ונפטר במונסי באיסרו חג סוכות שנת תשנ"ו.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיה הריבניצער ברוסיה, שלח לו הרבי סידור תהילת השם, בו היה הריבינצער אומר מדי יום תהלים אחר תפילת שחרית. הריבניצער החשיב מאוד את הסידור שקיבל מהרבי[4] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "סידור תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

בכ"ו סיון תשל"ד היה הריבניצער אצל הרבי ב'יחידות'[5] ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי רוסיה, ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה[6] נכנס הרב יהודה לייב גרונר והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'יחידות' רק כעבור שעתיים[7]. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב גרונר אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, "איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"[8]...

בשנת תשנ"ב עבר המשב"ק של הריבניצער לפני הרבי ב"חלוקת דולרים" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר "הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
  • יכולתי לשבת הרבה יותר, שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28
  • סיפורים על קשרי האדמו"ר מריבניץ עם הרבי - 'תשורה' וורנר, אדר שני תשע"ט, עמ' 23.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]
  2. ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער
  3. השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...
  4. "במחיצתו של... האדמו"ר.. מריבניץ", מאת אברהם הכהן, ברוקלין, ניו יורק, תשע"ח, עמ' 183.
  5. בית משיח. בית חיינו בקיץ תשל"ד (תשורה י"ד מנחם־אב (פלדמן) ע' 35.
  6. [1] בית משיח].
  7. 'משפחה' גליון 1254
  8. "הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר". והוסיף: "ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"