תנאים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף התנאים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ששה סדרי משנה בהוצאת 'קהתי' עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא
ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס

התַּנָאִים היו חכמי התורה, ששנו את המשנה, המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה". הם היו בזמן בית המקדש השני.

משרות הלכה שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת התנאים הייתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.

בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, הייתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.[1]

הרבי מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו[2] ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה[3].

התנאים במשנת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רוב[4] שורש נשמתם של התנאים הוא בעולם הבריאה[5], כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה[6] והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.

בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת החיצונים כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.

אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק התורה - אחרי רבים להטות[7] ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.

מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ורשב"י,[8]

מחלוקת תנאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית שמאי ובית הלל

פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.

למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כשתפארת מכריעה בין חסד לגבורה, אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.

ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.[9]

עשרת הרוגי מלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עשרת הרוגי מלכות

עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק, ולכן הם נהרגו.

מתנאים אלו היה רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא בן יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חנינא בן תרדיון, רבי ישבב הסופר, רבי חוצפית המתורגמן וי"א גם רבי חנינא סגן הכהנים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקופות ביהדות

הערות שוליים

  1. הוריות יג, ב.
  2. רמב"ם בהלכות סנהדרין.
  3. לקוטי שיחות חלק כ"ג, עמ' 208 (193).
  4. מאה שערים ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.
  5. ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.
  6. תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשה ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.
  7. משפטים כג, ב.
  8. חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.
  9. שיחות קודש תשל"ד חלק ב' [1].