אגרת הקודש - סימן ל'
(הופנה מהדף אגרת הקודש - פרק ל')
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבחינת תוכנה אגרת זו היא המשך לאגרת כ"א. לא נמצא ביאור מדוע נדפסה כאן (בהפסק 8 אגרות) ולא במקומה, ואולי משום שהיא מעין סיכום למעלות הצדקה שהתבארו בכל אגרות הקודש[1]:
- באגרות הקודש ג' ו-ה' התבאר שהצדקה ממשיכה חיות גשמי לעולם.
- באגרות ד' עד י"ב מבוארים עניינים שונים שמוסיפה הצדקה ברוחניות.
- באגרות י"ג עד ט"ז מבואר שצריך לתת צדקה בהרחבה, ומפעם לפעם להוסיף.
- באגרת כ"א התבארה מעלת הצדקה בפעמים רבות - שמזככת את הנפש.
וכאן "מחבר" אדמו"ר הזקן את המעלות[2], ומסביר שהכל בא על ידי מעשה הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת ל' |
---|
ל מודעת זאת מה שאמרו רז"ל כל הרגיל לבא לבית הכנסת ויום אחד לא בא הקב"ה שואל עליו שנאמר מי בכם ירא ה' וכו' וכן בכל המצות ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצות הגם שהיא בלי נדר ח"ו אף על פי כן כל החיל אשר נגע יראת ה' בלבם לא יאתה לנפשם האלקית לתת מגרעות בקדש מאשר כבר הורגלו מדי שנה להפריש ממאודם להחיות רוח שפלים ונדכאים דלית להון מגרמיהון היא בחינת סוכת דוד הנופלת וכו' לקומם ולרומם וכו' למהוי אחד באחד וכו' והכל לפי רוב המעשה וכו' ולפי החשבון, כמארז"ל כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול וכו' על דרך מאמר רז"ל אימתי גדול הויה כשהוא בעיר אלהינו וכו' היא בחינת ומקום החשבון כמו שכתוב עיניך ברכות בחשבון והמכוון כנודע כי באתערותא דלתתא המשכת חיים חן וחסד במעשה הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות אתערותא דלעילא יאר הויה פניו הוא הארת והמשכת חן וחסד ורצון עליון מחיי החיים אין סוף ברוך הוא אשר לגדולתו אין חקר והשגה כלל אל בחינת מלכותך מלכות כל עולמים, עלמא דאתגליא המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות עליונים ותחתונים שהן בבחינת מספר וחשבון כמו שכתוב אלף אלפים ישמשוניה וזהו חשבון גדול שעל ידי רוב מעשה הצדקה שלום. כי פירוש שלום הוא דבר המחבר ומתווך ב' קצוות הפכיים שהן קצה השמים לעילא בחינת ולגדולתו אין חקר וקצה השמים לתתא המתלבש בבי"ע בחינת גבול ומספר ודי למבין: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין לפחות בעשיית המצוות מהרגילות, ולכן אין זה נכון למעט מנתינת הצדקה כפי שנתנו בשנה שלפניה. על ידי נתינת הצדקה וחסד האדם באתערותא דלתתא, נעשית המשכה מאור אין סוף לספירת המלכות הנקראת עלמא דאתגלייא ועל ידה נמשך על האדם חסד ושפע באתערותא דלעילא.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקודם: פרק כ"ט |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ל"א |