הבדלים בין גרסאות בדף "תפילין של ימות המשיח (ספר)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של התפילין בכלל וד' זוגות תפילין בפר...")
 
שורה 1: שורה 1:
הספר תפילין של ימות המשיח  הינו ספר המסביר את עניינם של התפילין בכלל וד' זוגות תפילין בפרט.
+
הספר תפילין של ימות המשיח  הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.
  
 
==תוכן==
 
==תוכן==
שורה 5: שורה 5:
 
הספר סוקר את את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין:  
 
הספר סוקר את את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין:  
  
שיטת רש"י {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). '''וכך נפסק להלכה'''.   
+
שיטת [[[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). '''וכך נפסק להלכה'''.   
  
שיטת רבינו תם {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף, הר"י ברצלוניח, האשכול.}}:  סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.''' רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת.
+
שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: [[רב שרירא גאון]], [[רב האי גאון]], [[רבינו חננאל]], ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוניח, האשכול.}}:  סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.''' רבים נוהגים להדר ולהניח גם [[תפילין]] דר"ת.
  
שיטת השימושא רבא {{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) '''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות.  ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.{{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}} הנחתם נחשבת כמיועדת לבעלי סגולה בלבד.
+
שיטת השימושא רבא {{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) '''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות.  ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין של יד]] מיוחדות.{{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}} הנחתם נחשבת כמיועדת לבעלי סגולה בלבד.
  
שיטת הראב"ד: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.
+
שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין של יד מיוחדות]].
  
המחלוקת בניהם תלויה בהסברת ברייתא בגמרא במנחות. {{הערה|דף ל"ד ע"ב, ל"ה ע"א.}}
+
המחלוקת בניהם תלויה בהסברת [[ברייתא]] ב[[גמרא]] ב[[מנחות]]. {{הערה|דף ל"ד ע"ב, ל"ה ע"א.}}
  
הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על התפילין בכללותם - מצוות התפילין, הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות למצווה. חלק ב: ד' השיטות: הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה: סדר הנחם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית בשלבים. חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות {{הערה| בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב [[זימרוני זליג ציק]] לרבי פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון"(לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' מענדל ע"ה פוטרפס והורה לו להניחם).}} חלק ד': ביאורים עפ"י חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות: הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת התפילין ועוד. לספר נוספו נספחים והערות.
+
הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על ה[[תפילין]] בכללותם - מצוות ה[[תפילין]], הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות ל[[מצווה]]. חלק ב: ד' השיטות: הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה: סדר הנחם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית בשלבים. חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות {{הערה| בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב [[זימרוני זליג ציק]] ל[[רבי]] פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון"(לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' [[מענדל פוטרפס|מענדל ע"ה פוטרפס]] והורה לו להניחם).}} חלק ד': ביאורים עפ"י חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות: הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת ה[[תפילין]] ועוד. לספר נוספו נספחים והערות.
  
 
הספר מבוסס בעיקר על שיחת יום י" שבט השי"ת {{הערה|נדפסה בליקו"ש כרך ב' ע' 597}}
 
הספר מבוסס בעיקר על שיחת יום י" שבט השי"ת {{הערה|נדפסה בליקו"ש כרך ב' ע' 597}}
שורה 23: שורה 23:
 
==הוצאה לאור==
 
==הוצאה לאור==
  
הספר נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] תשע"ד ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
+
הספר נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
  
 
הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.
 
הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־21:53, 10 באוגוסט 2016

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של התפילין בכלל וד' זוגות תפילין בפרט.

תוכן

הספר סוקר את את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין:

שיטת [[[רש"י]] [1] - סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין של הקורא (אדם שנמצא מול המניח). וכך נפסק להלכה.

שיטת רבינו תם [2]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, מימין הקורא. רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת.

שיטת השימושא רבא [3]: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מימין המניח. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.[4] הנחתם נחשבת כמיועדת לבעלי סגולה בלבד.

שיטת הראב"ד: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, מימין המניח. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.

המחלוקת בניהם תלויה בהסברת ברייתא בגמרא במנחות. [5]

הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על התפילין בכללותם - מצוות התפילין, הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות למצווה. חלק ב: ד' השיטות: הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה: סדר הנחם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית בשלבים. חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות [6] חלק ד': ביאורים עפ"י חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות: הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת התפילין ועוד. לספר נוספו נספחים והערות.

הספר מבוסס בעיקר על שיחת יום י" שבט השי"ת [7]

מטרת הספר הינה להסביר את עניינם של ד' הזוגות ולא פסיקה הלכתית.

הוצאה לאור

הספר נערך ע"י הרב זמרוני זליג ציק, ויצא לאור בחודש אלול תשע"ד ע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ הרב מוהרא"ש מברסלב שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

הערות שוליים

  1. כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.
  2. כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף, הר"י ברצלוניח, האשכול.
  3. ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.
  4. בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.
  5. דף ל"ד ע"ב, ל"ה ע"א.
  6. בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב זימרוני זליג ציק לרבי פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון"(לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' מענדל ע"ה פוטרפס והורה לו להניחם).
  7. נדפסה בליקו"ש כרך ב' ע' 597