הבדלים בין גרסאות בדף "שמריהו פלדמן"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''שמריהו פלדמן''', ([[י' בשבט]] [[תרע"ב|תער"ב]] - [[י"ח באייר|ח"י אייר]] [[תשנ"ט]]) הוא [[בעל מנגן]] חסידי. | הרב '''שמריהו פלדמן''', ([[י' בשבט]] [[תרע"ב|תער"ב]] - [[י"ח באייר|ח"י אייר]] [[תשנ"ט]]) הוא [[בעל מנגן]] חסידי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לר' [[שלמה חיים פלדמן (הזקן)|שלמה חיים]] ואסתר הדסה. למד בשנות [[תרפ"ה]]-[[תרצ"ג]] בישיבת [[תומכי תמימים]] בסניפי [[לנינגרד]], [[נעוול]] ו[[חרקוב]]. נשא את מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל נעוולער]] (ואשר היתה בזיוו"ר שלה אשת ר' דוד פייסין). | + | נולד ב[[י' שבט]] [[תרע"ב|תער"ב]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לר' [[שלמה חיים פלדמן (הזקן)|שלמה חיים]] ואסתר הדסה. למד בשנות [[תרפ"ה]]-[[תרצ"ג]] בישיבת [[תומכי תמימים]] בסניפי [[לנינגרד]], [[נעוול]] ו[[חרקוב]]. נשא את מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל נעוולער]] (ואשר היתה בזיוו"ר שלה אשת ר' דוד פייסין). |
בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פאקינג]], המשיכו ל[[צרפת]], וכעבור שנתיים המשיכו לארץ הקודש, התגוררו תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום. | בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פאקינג]], המשיכו ל[[צרפת]], וכעבור שנתיים המשיכו לארץ הקודש, התגוררו תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום. | ||
גרסה מ־01:33, 5 בספטמבר 2022
הרב שמריהו פלדמן, (י' בשבט תער"ב - ח"י אייר תשנ"ט) הוא בעל מנגן חסידי.
תולדות חיים
נולד בי' שבט תער"ב בעיירה קלימוביץ', לר' שלמה חיים ואסתר הדסה. למד בשנות תרפ"ה-תרצ"ג בישיבת תומכי תמימים בסניפי לנינגרד, נעוול וחרקוב. נשא את מרת שיינא בתיה, בתו של ר' ישראל נעוולער (ואשר היתה בזיוו"ר שלה אשת ר' דוד פייסין).
בסיום מלחמת העולם השנייה יצאו עם אלפי חסידים נוספים בבריחה הידועה, ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים פאקינג, המשיכו לצרפת, וכעבור שנתיים המשיכו לארץ הקודש, התגוררו תקופה קצרה בפרדס חנה, ועם הקמתו של כפר חב"ד הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
היה בעל מנגן דייקן, ואצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים. רבים מהניגונים המופיעים בספר הניגונים נרשמו מפיו. כמו כן עסק בהפצת נגוני חב"ד, בשירה בערבי חב"ד רבים, בתקליטי ניחו"ח ובהוצאת תקליטים משלו.
הרב פלדמן נפטר בל"ג בעומר תשנ"ט.
משפחתו
- בנו (חורגו), ר' שלום פלדמן - משפיע ומנהל דפוס יד החמשה, כפר חב"ד.
- חתנו, הרב משה קזיניץ - שליח הרבי ורבה של ליווינגסון, ניו ג'רזי, וחבר ועד רבני ליובאוויטש.
- חתנו, פרופ' ר' בנימין בלפר - ירושלים.
