שמעון מנשה חייקין
ר' שמעון מנשה חייקין נולד לערך בשנת תקס"ב ועלה לארץ הקודש משקלוב, לערך בשנת תק"פ, בהיותו בן י"ח, והתיישב בצפת. כאשר כ"ק אדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו שבאה"ק להתיישב בחברון היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון.
בשנים הסמוכות נסע לרוסיה לביקור קצר, או לשד"רות, וחזר לחברון.
כשחזר לחברון שימש בה כשו"ב והתעסק בעניני העדה ומשנת תר"ג ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד.
לערך בשנת תקצ"ז התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' שמואל סגל מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות.
לעומת ר' שמואל הנ"ל, המכונה תמיד בשם "מגיד", נקרא ר' שמעון מנשה בשם "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו.
בהודעה בעתון על פטירתו בשנת תרנ"ג נאמר "כחמשים שנה ישב על כסא ההוראה בעה"ק חברון תובב"א". ויתירה מזו כותב ר' יהודה ליב שאול ליבין באגרת מחברון, באגרת שכתב בשלהי שנת תרמ"ז "והרב אשר בפה חברון הוא מופלג גדול והוא מעיר שקלאב והוא בפה רב יותר מחמשים שנה". נראה משני איזכורים אלו, שכך היה מקובל אז בחברון, שהוא ישב על כסא ההוראה לערך משנת תקצ"ז עד שנת תרמ"ז, שאז מינה לעצמו ממלא מקום.
מאידך, באגרת נוספת מהנ"ל מכ"ב סיון תרח"ם כותב "ולא קיבל זה ארבעים שנה שום שכירות". מסגנון הדברים נראה שהתחיל להתעסק ברבנות לערך משנת תר"ז-ח; אלא שכל עוד היה חי ר' שמואל מראהאטשוב לא נקרא באופן רשמי בשם רב, אלא בשם "ממונה" או "יחידי סגולה" וכדומה.
במסגרת עבודתו בניהול קופת "כולל חב"ד" הוא נסע פעם אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לליובאוויטש, כנזכר באגרת שכתבו ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, בח"י סיון תרפ"ב (פנקס אגרות משא ומתן כולל חב"ד תרפ"ב-ח) "בחיי הצ"צ, שהרב הרש"מ זצ"ל נסע אצלו ועשה הרשימה [ממקבלי החלוקה ממעות כולל חב"ד, והסכום שמקבל כל אחד מהם] במחיצתו".
מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.
על משרותיו ועל הבי"ד שבראשותו למדים אנו מתוך מפקדי תרט"ו; תרכ"ו; תרל"ה[1]: במפקד תרט"ו רשום הרש"מ כראב"ד, כראש ישיבה כפרנס כעומד בראש חברת הכנסת כלה כגבאי חברה בקור חולים ולינה ואחד המתפללים לפני העמוד בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' אברהם דובער חיטריק מסענע ור' נחום אריה סגל מראהאטשוב.
במפקד תרכ"ו "דיינים: הר"ר שמעון מנשה, הר"ר דובער מלובאקי, הר"ר נחום מקבליק.. ראש הישיבה: הר"ר שמעון מנשה.. חברת בקור חולים והכנסת כלה..
מנהיג: הר"ר שמעון מנשה".
במפקד תרל"ה רשום כראב"ד של ביהכ"נ הגדולה "בית מנחם". הוא גם "ראש הישיבה" ותלמידיו הם "כל הת"ח המתפלל' בבהמ"ד הזה" והוא נותן שלשה שיעורים ביום. (ובביהכ"נ הקטנה מכהן ר' נחום אריה הנ"ל כראב"ד וכראש הישיבה).
בכ"ט סיון תרנ"ג נפטר הרב שמעון מנשה.
בכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי חברון ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו בהספד.
משפחתו
בקשר לבני ביתו המקורות חלוקים: במפקד תקצ"ט רשום בנו אברהם בן ג' שנים. במפקדי תרט"ו; תרכ"ו לא נזכר בנו הנ"ל, אבל נזכר בהם שם אשתו "זיסא", או "זיסל". במפקד תרל"ה רשומה אשתו דבורה ובנו משה מרדכי. נראה שבנו אברהם נפטר או עזב את חברון לפני תרט"ו; אשתו זיסל נפטרה בין השנים תרכ"ו-תרל"ה, שאז נשא את אשתו השניה דבורה - אלמנה עם בן משה מרדכי.
משה מרדכי זה הוא חתנו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר, שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו[2]. בהקדמה לס' הנ"ל הוא מתואר "נכדו של הרב הק' ר' וואלף מטשארנסטרע זיע"א אשר מנוחתו כבוד בטבריא ת"ו"[3]. הוא היה בא כל שנה עם אמו ליאצ"ט של הרש"מ, כנזכר באגרת שלו להרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב[4] מיום כ"ז סיון תרס"ה "באתי לפה שלשום עם אמי מורתי הרבנית תי' על היארצייט של עטרת-ראשי הרב הצדיק זצ"ל אשר יהיה אי"ה ביום א' הבא עלינו ערב ראש חודש תמוז". אשתו דבורה נפטרה בי"ג כסלו תרע"ד[5], על מצבתה נכתב "ה' דבורה אשת רבי שמעון מנשה חייקין".
באגרת ר' יהודה ליב שאול ליבין מתאר את ר' שמעון מנשה "והוא מחותן של הרב החסיד הרב המנוח ר' אליהו יוסף מדריבין". ומפרש אריה בן יוסף [6]"שבנו ר' דוד ריבלין נשא לאשה את בת רבה של חברון הרב שמעון מנשה חייקין ז"ל". כך גם במפקד תרכ"ו רשום ר' דוד ב"ר אליהו יוסף "חתן ר' שמעון מנשה"[7] ופלא שבאף אחד מהמפקדים לא נזכרת בת זו. ר"ב לנדוי מציע[8] "כנראה שרעיתו ראשקע נתגדלה בביתו של ר' שמעון מנשה". אמנם ראיתי מכתב של משה שלמה סלונים[9], שבו כותב ליערי "ראשה ריבלין חותנתו של ר' אלתר ריבלין ואשתו של ר' דוד צבי ריבלין היתה נכדתו של ה"ר שמעון מנשה ולא בתו. אני הכרתיה טוב". וכך גם בהקדמת הס' אוהלי יוסף על הש"ס[10] "נכדת הרה"ג שמעון מנשה מחברון".
גם זה לא מסתבר; שהרי אז היה נשוי לאשתו הראשונה עדיין, שלא ידוע לנו ממנה אלא בן אחד - ר' אברהם הנ"ל. ובהקדמה הנ"ל מסיים "האריכה ימים ונפטרה בירושלים בת שתים ותשעים שנה, בחדש טבת תרצ"ה", א"כ נולדה בשנת תר"ג. ובודאי לא היתה בתו של ר' אברהם בן הרש"מ, שהיה אז בן 7 בלבד. ודבר זה אפשר לברר לפי רשימת בית העלמין הישן לכוללות החסידים בירושלים [11], שבודאי רשום בה שם אביה.
הערות שוליים
- ↑ ראה סיכום המפקדים בס' חברון ע' 82; 185-183
- ↑ ירושלים תרס"ב-ג)
- ↑ אודותיו "החסידות", אלפסי, ע' 90)
- ↑ ארכיון שיל"א
- ↑ אבני זכרון חי"ב
- ↑ זכר אביעד ע' קמו.
- ↑ ראה גם מגנזי ירושלים חט"ו.
- ↑ כרם החסידות, ניסן תשמ"ה, ע' רד.
- ↑ בארכיון יערי שבספריית ירושלים
- ↑ ירושלים תשט"ז, ע' 20.
- ↑ ראה כרם חב"ד ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רג.
