הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל אליהו טאוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
+
[[קובץ:Shmuel Eliyahu Taub MODZITZER.jpg|200px|ממוזער|האדמו"ר]]
|שם=רבי שאול אליהו טאוב
+
רבי '''שמואל אליהו טאוב''' (מכונה האמרי אש, [[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[תשד"מ]]) היה האדמו"ר השלישי של [[חסידות מודזי'ץ]].
|תואר=האדמו"ר ממודזי'ץ
+
==תולדות חיים==
|תמונה=[[קובץ:Shmuel Eliyahu Taub MODZITZER.jpg]]
+
נולד ב[[ד' באדר]] [[תרס"ה]] ב[[לובלין]], לאביו האדמו"ר רבי [[שאול ידידיה אלעזר טאוב]] ממודז'יץ.
|תאריך לידה=[[ד' אדר]] [[תרס"ה]]
 
|תאריך פטירה=[[ד' אייר]] [[תשמ"ד]]
 
|השתייכות=חסידות מודזי'ץ
 
}}
 
רבי '''שמואל אליהו טאוב''' ([[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[תשמ"ד]]) הינו האדמו"ר השלישי של [[חסידות מודזי'ץ]].
 
==תולדות חייו==
 
נולד ב[[לובלין]] לאביו האדמו"ר [[שאול ידידיה אליעזר טאוב]] ב[[ד' אדר]] [[תרס"ה]], בשנת [[תר"צ]] קיבל [[סמיכה לרבנות]].
 
  
בשנת [[תרצ"ה]] הגיע יחד עם אביו למסע ב[[ארץ ישראל]] ולבסוף החליט להישאר בארץ ולהתגורר ב[[תל אביב]], בשנת [[תש"ח]] נפטר אביו והוא מונה לאדמו"ר במקומו, בשנת [[תשל"ח]] קיבל תואר "יקיר תל אביב", ובשנת [[תשמ"א]] ייסד ב[[בני ברק]].
+
בשנת [[תרצ"ה]] התלווה אל אביו במסעו ב[[ארץ ישראל]], הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר ב[[תל אביב]].
  
ב[[ד' אייר]] [[תשמ"ד]] הוא נפטר.
+
בשנת [[תש"ח]] לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כהאדמו"ר ממודז'יץ.  
  
היה מלחין גדול והלחין ניגונים רבים.
+
בשנת [[תשל"ג]] צורף למועצת גדול התורה של [[אגודת ישראל]].
 +
 
 +
כשאר אדמו"רי מודז'יץ היה בעל כישרון מוזיקלי, הוא הלחין מאות ניגונים, חלקם מפורסמים ביותר בעם ישראל.
  
 
==קשריו עם חב"ד==
 
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:העצרת לתיקון מיהו יהודי.png|ממוזער|הכנס שנערך בשנת [[תשמ"ג]] בו השתתף הרב טאוב]]
+
האדמוהיה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שעל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.
 
 
אביו של רבי שמואל אליהו טאוב עוד עמד בקשרים עם [[אדמוהריי"צ]], ובעת שהיה חולה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב בו מבקש שיבקרו ויעזרו לו{{הערה|[[אגרות קודש]] ג'קמא}}.
 
 
 
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] תמך הרב טאוב במבצעיו של [[הרבי]], והיה מגדולי תומכיו של [[הרבי]], כאשר שאלו אותו לעניין מבצע [[הדלקת נרות שבת]] ענה:{{ציטוטון|ומה אומר הרבי מליובאוויטש – כדעתו כן דעת}}.
 
 
 
היה משתתף בסיומי כתיבת ספרי התורה ב[[ירושלים]], כמו כן היה מגדולי הלוחמים למען חוק [[מיהו יהודי]], השתתפף בכנס שנערך לכבוד זה בשנת [[תשמ"ג]] וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.
 
 
 
שלח פעמים רבות מכתבים לרבי, לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח מכתב יחד עם עוד כמה וכמה רבנים בו כתב:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רחש לבבם של מע״כ הרבנים הגאונים שליט״א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ״ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה' כקש״ת אדמו״ר הגאוה״ק מליובאוויטש שליט״א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב״א.
 
  
״והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ״ק מרן אדמו״ר מליובאוויטש שליט״א, שיתן לו השי׳׳ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי״ר.
+
השתתף בסיום כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]] הראשון, לחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], השתתף בכנס שנערך בעניין בשנת [[תשמ"ג]] וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.
  
״הכו״ח בכבוד ויקר ובברכה נאמנה מציון. פה תל אביב יצ״ו מרחשון ה׳תשמ״ג "וצדיק באמונתו יחיה״ לפ״ג|מקור=הקדמה לספר "כבודה של תורה״ (תל אביב תשמ״ג)}}
+
לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.
  
בנו ממלא מקומו [[רבי ישראל דן טאוב]] הגיע פעמים רבות להתוועויות, ומוקיר ומעריך את [[חב"ד]].
+
נפטר ב[[ד' באייר]] [[תשד"מ]]. לאחר פטירתו יצא הספר "אמרי אש" הכולל את דברי תורתו. את מקומו מילא בנו רבי [[ישראל דן טאוב]], עד לפטירתו.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-36/ קשריו של הרב טאוב עם חב"ד]
 
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-36/ קשריו של הרב טאוב עם חב"ד]
{{הערות שוליים}}
+
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

גרסה אחרונה מ־22:01, 16 באפריל 2023

האדמו"ר

רבי שמואל אליהו טאוב (מכונה האמרי אש, ד' אדר תרס"ה - ד' אייר תשד"מ) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודזי'ץ.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בד' באדר תרס"ה בלובלין, לאביו האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ.

בשנת תרצ"ה התלווה אל אביו במסעו בארץ ישראל, הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר בתל אביב.

בשנת תש"ח לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כהאדמו"ר ממודז'יץ.

בשנת תשל"ג צורף למועצת גדול התורה של אגודת ישראל.

כשאר אדמו"רי מודז'יץ היה בעל כישרון מוזיקלי, הוא הלחין מאות ניגונים, חלקם מפורסמים ביותר בעם ישראל.

קשריו עם חב"ד[עריכה]

האדמו"ר היה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שעל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.

השתתף בסיום כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל הראשון, לחם למען תיקון חוק מיהו יהודי, השתתף בכנס שנערך בעניין בשנת תשמ"ג וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.

לקראת יום ההולדת השמונים של הרבי בשנת תשמ"ב, שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.

נפטר בד' באייר תשד"מ. לאחר פטירתו יצא הספר "אמרי אש" הכולל את דברי תורתו. את מקומו מילא בנו רבי ישראל דן טאוב, עד לפטירתו.

קישורים חיצוניים[עריכה]