שם ע"ב (ע"ב תיבות)
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
כאשר שם הוי' הוא במילוי יודין: יוד הי ויו הי. אזי הוא מגיע לגימטריא זו: ע"ב. - המילוי של היוד רומז ליוד שהיא מרמזת על ספירת החכמה.
וזהו הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי’ במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72), וכפי שהרבי מאריך בזה (ובמשמעות העניין בעבודת ה’) בד"ה ’זה יתנו’ התש"כ (שם מוסברים גם המילויים הנקראים ס"ג, מ"ה, ו-ב"ן - עיין שם).
אך יש עוד כמה פירושים בשם ע"ב, ומהם: שם ע"ב שמופיע ברש"י סוכה מה, ב (וראה גם זהר חלק א קח, ב, ובכ"מ) הרמוז בשלושת הפסוקים "ויסע" "ויבוא" "ויט" (שמות פ' בשלח, יד, יט-כ-כא), שבכל פסוק יש 72 אותיות, והאותיות של שלושת פסוקים אלו מהווים שם קדוש של 72 תיבות שבכל תיבה 3 אותיות, ובכח שם זה בקע משה את הים (ענין זה נתבאר בארוכה בד"ה כימי צאתך תשכ"ד ש'ויסע'-גילוי,'ויבוא'-שגילוי זה הוא רק לישראל אך צמצום למצרים,'ויט'-ועי"ז נבקע הים).
הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (=אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה (ראה בארוכה פרדס שער פרטי השמות (שכא) פ"ה).
מקורות: ראה זח"ב נב, א. פרדס שער כא (שער פרטי השמות) פ"ה. וראה אוה"ת בשלח ע' תקעה.
יש פירוש נוסף (דרוש מקור), לפיו שם ע"ב יוצא מכתיבת שם הוי’ באופן כזה: י, י-ה, י-ה-ו, י-ה-ו-ה (אופן כתיבה זו נקרא: אחוריים דשם הוי’) - שזה גם בגימטריה ע"ב.
ולהעיר גם שספירת "חסד" בגימטריה ע"ב (כמובא בכ"מ בחסידות). ויש לתווך.
ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה לעולמות. שם זה הוא נמוך יותר משם מ"ב[דרוש מקור]
ראוי להוסיף, שבהקדמת הרמב"ן סוף עמוד ט' כותב "עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר וכל התורה כן מלבד צירופם וגימטריא של שמות, וכבר כתב רבינו שלמה בפירושו בתלמוד (סוכה מה א) ענין שם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי ויסע ויבוא ויט (בשלח יד יט-כא) ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו"ו אחת מן מלת אותם וכו'
