הבדלים בין גרסאות בדף "שם ע"ב (ע"ב תיבות)"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{שמות}}[[קובץ:עב שמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ע"ב השמות הקדושים היוצאים מפסוקי "ויסע", "ויבא", "ויט"]] | {{שמות}}[[קובץ:עב שמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ע"ב השמות הקדושים היוצאים מפסוקי "ויסע", "ויבא", "ויט"]] | ||
| − | ' | + | כאשר שם הוי' הוא במילוי יודין: יוד הי ויו הי. אזי הוא מגיע לגימטריא זו: ע"ב. - המילוי של היוד רומז ליוד שהיא מרמזת על ספירת החכמה. |
| + | |||
| + | וזהו הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי’ במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72), וכפי שהרבי מאריך בזה (ובמשמעות העניין בעבודת ה’) בד"ה ’זה יתנו’ התש"כ (שם מוסברים גם המילויים הנקראים ס"ג, מ"ה, ו-ב"ן - עיין שם). | ||
| + | |||
| + | אך יש עוד כמה פירושים בשם ע"ב, ומהם: שם ע"ב שמופיע ברש"י סוכה מה, ב (וראה גם זהר חלק א קח, ב, ובכ"מ) הרמוז בשלושת הפסוקים "ויסע" "ויבוא" "ויט" (שמות יד, יט-כ-כא), שבכל פסוק יש 72 אותיות, והאותיות של שלושת פסוקים אלו מהווים שם קדוש של 72 תיבות שבכל תיבה 3 אותיות, ובכח שם זה בקע משה את הים. הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (=אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה. | ||
| + | |||
| + | יש פירוש נוסף (דרוש מקור), לפיו שם ע"ב יוצא מכתיבת שם הוי’ באופן כזה: י, י-ה, י-ה-ו, י-ה-ו-ה (אופן כתיבה זו נקרא: אחוריים דשם הוי’) - שזה גם בגימטריה ע"ב. | ||
| + | |||
| + | ולהעיר גם שספירת "חסד" בגימטריה ע"ב (כמובא בכ"מ בחסידות). ויש לתווך. | ||
ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה לעולמות. שם זה הוא נמוך יותר מ[[שם מ"ב]]{{מקור}} | ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה לעולמות. שם זה הוא נמוך יותר מ[[שם מ"ב]]{{מקור}} | ||
גרסה מ־23:33, 14 בינואר 2020
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
כאשר שם הוי' הוא במילוי יודין: יוד הי ויו הי. אזי הוא מגיע לגימטריא זו: ע"ב. - המילוי של היוד רומז ליוד שהיא מרמזת על ספירת החכמה.
וזהו הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי’ במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72), וכפי שהרבי מאריך בזה (ובמשמעות העניין בעבודת ה’) בד"ה ’זה יתנו’ התש"כ (שם מוסברים גם המילויים הנקראים ס"ג, מ"ה, ו-ב"ן - עיין שם).
אך יש עוד כמה פירושים בשם ע"ב, ומהם: שם ע"ב שמופיע ברש"י סוכה מה, ב (וראה גם זהר חלק א קח, ב, ובכ"מ) הרמוז בשלושת הפסוקים "ויסע" "ויבוא" "ויט" (שמות יד, יט-כ-כא), שבכל פסוק יש 72 אותיות, והאותיות של שלושת פסוקים אלו מהווים שם קדוש של 72 תיבות שבכל תיבה 3 אותיות, ובכח שם זה בקע משה את הים. הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (=אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה.
יש פירוש נוסף (דרוש מקור), לפיו שם ע"ב יוצא מכתיבת שם הוי’ באופן כזה: י, י-ה, י-ה-ו, י-ה-ו-ה (אופן כתיבה זו נקרא: אחוריים דשם הוי’) - שזה גם בגימטריה ע"ב.
ולהעיר גם שספירת "חסד" בגימטריה ע"ב (כמובא בכ"מ בחסידות). ויש לתווך.
ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה לעולמות. שם זה הוא נמוך יותר משם מ"ב[דרוש מקור]
