הבדלים בין גרסאות בדף "עמרם בלוי"
מ |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פירוש נוסף|נוכחי=איש חינוך, חבר הנהלת כולל חב"ד|אחר=מנהיג נטורי קרתא|ראו=[[עמרם בלויא]]}} | ||
[[קובץ:הרב עמרם בלוי.jpg|ממוזער|הרב בלוי]] | [[קובץ:הרב עמרם בלוי.jpg|ממוזער|הרב בלוי]] | ||
| − | הרב '''עמרם בלוי''' ([[ל' מנחם אב]] [[תרצ"ז]] | + | הרב '''עמרם בלוי''' ([[ל' מנחם אב]] [[תרצ"ז]] – [[ז' אדר ב']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שעל ידי [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' ב[[ירושלים]]. |
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
[[קובץ:ר' עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]]] | [[קובץ:ר' עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]]] | ||
| − | נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ. | + | נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת [[פאג"י]] וחבר מועצת עיריית [[ירושלים]], בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת [[אגודת ישראל]] בארץ. |
| − | בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור | + | בילד פתח בחברת תהילים, למד ב[[עץ חיים]] בגיל 14 בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת [[תורת אמת]], כמו כן היה שומע שיעור ב[[עטרת ראש]] ל[[כ"ק אדמו"ר האמצעי]], בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]]. |
| − | בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מ[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (העוסק בעניין [[אהבת ישראל]]), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת. | + | בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב [[צבי יהודה קוק]], אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מ[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (העוסק בעניין [[אהבת ישראל]]), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת. |
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך [[כ"ו מנחם אב]] נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין). | בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך [[כ"ו מנחם אב]] נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין). | ||
| − | לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים | + | לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כמחנך וכסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל. לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה. |
===הפצת המעיינות=== | ===הפצת המעיינות=== | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
===כולל חב"ד=== | ===כולל חב"ד=== | ||
| − | [[קובץ:עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם השר | + | [[קובץ:עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם השר נפתלי בנט]] |
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר, דבר שנחשף לציבור רק לאחר פטירתו. | בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר, דבר שנחשף לציבור רק לאחר פטירתו. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש. | עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשפ"א יצא לאור מכתביו הרבים - ספר 'בני הצמח צדק', בעריכת נכדו הרה"ת מנחם מענדל בלוי, ובו מסופר על תולדות [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|בני ונכדי הצמח צדק]] שכיהנו באדמו"רות במקביל לשושלת [[ליובאוויטש]]. | ||
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
| + | * ספרו '''בני הצמח צדק''' - תולדות בני ונכדי כ"ק האדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, בעריכת הרה"ת מנחם מענדל בלוי, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}} | ||
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד. | * גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד. | ||
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא). | * ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא). | ||
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א. | * גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א. | ||
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב. | * פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד. | * ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד. | ||
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א. | * יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א. | ||
| − | |||
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17 | * השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17 | ||
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18 | * נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18 | ||
| שורה 61: | שורה 56: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק | + | *בנו, ר' יעקב בלוי - [[בני ברק]] |
| − | *בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד | + | *בנו, ר' יצחק בלוי - [[כפר חב"ד]] |
| − | *בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה | + | *בנו, הרב [[משה יהודה בלוי]] - [[שליח הרבי]] ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה |
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קריית גת]] | *בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קריית גת]] | ||
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים | *בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id= | + | *מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188 אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד'] {{שטורעם}} |
| − | + | *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/6147a6821dfa1_1632085634.pdf רישומיו מנסיעתו הראשונה לרבי בשנת תשל"ח]''' {{PDF}} בתוך הגליון היומי של ועד תלמידי התמימים תשרי תשפ"ב | |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}} | {{מיון רגיל:בלוי, עמרם}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]] |
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בלוי]] | [[קטגוריה:משפחת בלוי]] | ||
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:35, 29 בפברואר 2024
ערך זה עוסק באיש חינוך, חבר הנהלת כולל חב"ד. אם התכוונתם למנהיג נטורי קרתא, ראו 
הרב עמרם בלוי (ל' מנחם אב תרצ"ז – ז' אדר ב' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שעל ידי כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' בירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.
בילד פתח בחברת תהילים, למד בעץ חיים בגיל 14 בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי הרנ"ש ששונקין.
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כמחנך וכסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל. לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.
הפצת המעיינות[עריכה]
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.
משהחלה היוזמה של ערבי חב"ד בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד. כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.
כולל חב"ד[עריכה]
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו בכולל חב"ד לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר, דבר שנחשף לציבור רק לאחר פטירתו.
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים ובמשפחותיהם, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה. נופשים במלונות ובאתרים ברחבי הארץ בימות הקיץ ובחג החנוכה. כמו כן פיקח באופן אישי על התקדמותם של אלפי היתומים בחייהם הפרטיים והלימודיים, תוך היכרות מעמיקה עם כל אחד מהם.
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון בעלמא-דין, בז' אדר ב' תשע"ט, בשעה שקיפד את חייו באורח טראגי כאשר ניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נמחץ מתחת לגלגלי האוטובוס.
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית החיים בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.
בעולם המחקר[עריכה]
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.
עם ייסודם של הקבצים היכל הבעש"ט ופרדס חב"ד, השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשפ"א יצא לאור מכתביו הרבים - ספר 'בני הצמח צדק', בעריכת נכדו הרה"ת מנחם מענדל בלוי, ובו מסופר על תולדות בני ונכדי הצמח צדק שכיהנו באדמו"רות במקביל לשושלת ליובאוויטש.
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך כולל חב"ד בארץ הקודש.
כתביו[עריכה]
- ספרו בני הצמח צדק - תולדות בני ונכדי כ"ק האדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, בעריכת הרה"ת מנחם מענדל בלוי, הוצאת מעיינותיך[1]
- גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.
- ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).
- גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.
- פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.
- ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.
- יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.
- השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17
- נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18
- בשנת תש"ע יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק
- בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד
- בנו, הרב משה יהודה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה
- בתו מרת שרה קוביטשעק - קריית גת
- בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק • אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה • הסניף הראשון של אגו"ח בארץ • 7 פרקים על 'ימי חב"ד'
- רישומיו מנסיעתו הראשונה לרבי בשנת תשל"ח
בתוך הגליון היומי של ועד תלמידי התמימים תשרי תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ סקירת הספר באתר אנ"ש (אנגלית).
